ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים

 
יושבת ראש ועדת המשנה - עו"ד תמר מורג, סגנית יו"ר הוועדה ויו"ר ועדת ההיגוי;
מרכזת ועדת המשנה - עו"ד שרון פרימור

דוח ועדת המשנה בנושא ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים עניינו בהסדרת יישום זכותם של ילדים ובני נוער לייצוג הולם בהליכים משפטיים ומנהליים בעניינם, בתחומי המשפחה והרווחה. הדוח בא למלא חסר גדול בהסדרים המשפטיים ובחשיבה המשפטית בתחומים הנוגעים לזכות הילד לייצוג במשפט הישראלי. 

בתי משפט בישראל ממנים כיום יותר ויותר מייצגים לילדים ולבני נוער בהליכים הנוגעים אליהם. אולם, עד היום נקבעו במסגרת החוק הסדרים משפטיים חלקיים בלבד בהתייחס לזכותם של ילדים לייצוג נפרד. החקיקה הקיימת אינה מסודרת ואינה קובעת את העילות למינוי מייצג נפרד לקטין, את דרכי הענקת הייצוג ואינה מבטיחה את איכות הייצוג הניתן. זאת, בשונה ממדינות רבות בעולם ובהן ארה"ב ואנגליה, בהן הוכרה בחקיקה זכותם של ילדים לייצוג נפרד והוקמו מערכות נרחבות להסדרת זכותם של ילדים לייצוג.
 
נקודת המוצא לעבודת הוועדה הינה, כי הוריהם של ילדים הם המייצגים אותם בכל עניין לרבות בהליכים משפטיים. ואולם, באותם מצבים בהם אין ההורים יכולים לייצג את הילד, בין אם משום קיומו של ניגוד עניינים בין הילד והוריו, בין אם משום שלילד רצון נפרד ועצמאי השונה מרצון הוריו ובין אם מכל סיבה אחרת, יש להכיר בזכותם של ילדים כי ימונה להם מייצג נפרד אשר ייצגם בהליך המשפטי.
 
ההכרה בזכותם של ילדים לייצוג נפרד מבטאת את ההכרה בילד כאדם נפרד מהוריו, בעל צרכים, זכויות ואינטרסים, אשר עשויים לעתים לעמוד בניגוד לאלו של הוריו או של בני משפחה אחרים, ואשר הוא זכאי כי יוצגו בפני בית המשפט. ייצוג משפטי מבטיח את מכלול הזכויות של ילדים בהליך המשפטי עצמו, וחשוב במיוחד בהליכים משפטיים העוסקים באפשרות של שלילת חירות מילדים, כגון הליכים להשמתם של ילדים במעון נעול או במוסד פסיכיאטרי. הייצוג מקל בין היתר גם בהתמודדות עם לחצים המופעלים על הילדים. הענקת הייצוג המשפטי מאפשרת לילד לקבל מידע בנוגע להליך המשפטי בצורה ברורה, שיש בה כדי להקטין את חששותיו ולהעניק לו תמיכה במהלך התקופה הקשה הכרוכה בקיומו של ההליך המשפטי.
 

עיקרי המלצות הוועדה בנושא ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים

הוועדה גיבשה הצעת חוק המסדירה את מכלול ההיבטים הנוגעים לייצוג נפרד של ילדים בהליכים אזרחיים. מטרת הצעת החוק אינה להעמיד קטינים במצב של מבוגרים, אלא להעניק להם כלים שיסייעו להם בקשייהם המיוחדים בהליכים משפטיים המשפיעים על חייהם, לעתים באופן עמוק ביותר ובלתי הפיך. 
 

עיקרי הצעת החוק הינם:

  • ייצוג היכן ומתי - הצעת החוק מעגנת את זכותם של ילדים ובני נוער לייצוג משפטי בהליכים משפטיים בבתי המשפט לענייני משפחה, הנוגעים בדרך כלל לסכסוכי גירושין בין הוריהם, ובהליכים העוסקים בהגנה על ילדים בסיכון, לרבות הליכים העוסקים בהוצאתם ממשמורת הוריהם ובמסירתם לאימוץ, המתנהלים בבית המשפט לנוער.
  • הוועדה סבורה כי לא כל מקרה מצדיק מינוי מייצג לקטין. על כן קבעה עילות מפורטות, שמטרתן לסייע לבית המשפט בבואו לשקול האם מקרה המובא בפניו מצדיק מינוי מייצג לקטין. 
  • תפקידו הייחודי של המייצג - הצעת החוק קובעת כי ייצוג ילדים הינו תפקיד ייחודי, שאינו מחקה את הנורמות הנוהגות לגבי ייצוג בגירים. על-פי הצעת החוק, כאשר ממונה לילד מייצג יהיה זה עורך דין, שיפעל בשיתוף פעולה עם יועץ מן התחום הטיפולי: פסיכולוג, או עובד סוציאלי.
  • כאשר מיוצג ילד מתחת לגיל 12 יפעל המייצג כאפוטרופוס לדין, מושג מוכר ושגור בדין הישראלי, וייצג את האינטרסים של הילד בהליך ואת זכויותיו.
  • כאשר מיוצג נער מעל גיל 12 יפעל המייצג כעורך דינו וייצג את רצונו.
  • בשני תפקידים אלו יחוב המייצג חובת נאמנות לילד ויבטיח את השתתפותו במהלך ייצוגו, יקיים קשר הדוק ורצוף עם הילד, תוך יידועו בנוגע לסוגיות מרכזיות בהליך, ויאסוף מידע בתיק על מנת לבנות את הטענות המשפטיות.
  • ההצעה קובעת למייצג הקטין כללי פעולה ואתיקה שונים מאלו החלים על עורכי דין של מבוגרים, ובכלל זה חובות סודיות מיוחדות וחובה מיוחדת לפעול להשגת הסכמות בין הצדדים.
  • הבטחת איכות הייצוג - מתוך הכרה בייחודיות תפקידו של מייצג הילדים והצורך במומחיות בתחום זה, קובעת הצעת החוק כי ייצוג ילדים יעשה אך ורק על ידי מי שהינם עורכי דין בעלי מומחיות בתחום. לצורך כך יוסמך שר המשפטים לקבוע כללים לעניין ההכשרה הנדרשת לשם עיסוק בתחום מיוחד ורגיש זה.