הילד ומשפחתו

 
יושבת ראש ועדת המשנה - עו"ד תמר מורג, סגנית יו"ר הוועדה ויו"ר ועדת ההיגוי;
מרכזת ועדת המשנה: עו"ד איילת אפק​​​

ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו עסקה בבחינה סוגיות מרכזיות הנוגעות להסדרת מערכת היחסים שבין ילדים והוריהם. זאת, הן במשפחות החיות יחד והן במשפחות בהן ההורים גרושים או נתונים בהליכי גירושין.

 דוח הוועדה בנושא הילד ומשפחתו כולל שלושה חלקים שעיקריהם מוצגים להלן.
 

1. הצעת רפורמה בחקיקה הנוגעת להסדר החוקי לגבי יחסי הורים וילדים:

ועדת המשנה גיבשה מודל חקיקה, אשר מטרתו להגדיר את הבסיס החוקי ליחסי הורים וילדים במשפט הישראלי. ביסוד מודל החקיקה עומדת ההכרה בעיקרון האחריות ההורית, על-פיו להורי הקטין מסורה האחריות הראשונית והחובה לפעול לשם הבטחת טובתו של הקטין. להורי הקטין מוענקות סמכויות יחודיות לפעולה לשם מילוי אחריותם ההורית.

 

עיקרי מודל החקיקה בנושא אחריות הורית וחידושיו המרכזיים:

  • עיגון ברור למקומם המרכזי והייחודי של ההורים בגידול ילדיהם: הצעת החוק מבקשת לחזק את ההכרה החוקית בתפקידם הראשוני של הורים בגידול ילדיהם. כן היא מבטאת את ההכרה כי טובתם של ילדים היא בדרך כלל לגדול עם הוריהם ובחיק משפחתם, זאת מאחר והמסגרת המשפחתית הינה על-פי רוב המסגרת המתאימה ביותר לקדם את מכלול זכויותיהם, צורכיהם והאינטרסים של ילדים.                
  • ההכרה בעיקרון האחריות ההורית באה להחליף את המונח "זכויות הוריות" בו נקט המשפט בעבר. בכך משלימה הצעת החוק תהליך של שינוי בחשיבה על ילדים, תוך התנתקות מגישות קנייניות שאפיינו את המשפט בעבר. ההצעה מבהירה כי הסמכויות ההוריות ניתנות להורה על מנת לפעול להבטחת טובת ילדיו, ומבקשת לצמצם את האפשרות לפגיעה בטובתם של ילדים באמצעות הכרה בזכויות הוריות.           
  • עיגון זכות חדשה וייחודית לילדים - הזכות שלכל ילד יהיה אדם מבוגר אשר יישא באחריות הורית כלפיו. ההצעה מבקשת למנוע מצבים בהם ילדים שהתייתמו או ילדים שהוצאו מאחריות הוריהם ייוותרו ללא דמות בעלת אחריות הורית כלפיהם. בכך ניתן ביטוי להכרה, שקיומה של דמות הורית קבועה ויציבה הינה תנאי להתפתחותם הבריאה של ילדים.             
  • עיגון ברור לזכותם של ילדים להגנה מפני ענישה גופנית, במסגרת המשפחה. בכך נותנת ההצעה ביטוי להחלטת בית המשפט העליון משנת 2000 בענין זה.               
  • עיגון האופי המשתנה של יחסי הורים וילדים בהתאם לגילם - הוועדה מבקרת את החקיקה הקיימת, על כך שאין בה התאמה בין היקף ואופי הסמכויות ההוריות ובין גילו של הקטין. הורי הקטין הם האפוטרופסים של ילדם הקטין עד הגיעו לגיל שמונה עשרה בעוד הקטין נטול כשרות לפעולות. ההצעה מעגנת את העיקרון על פיו יש להעניק לילדים ולבני נוער כשרות לפעולות באופן הדרגתי בהתאם לגילם ולמידת בגרותם
  • עיגון חובת המדינה לסייע להורים במילוי האחריות ההורית - הצעת החוק מעגנת את אחריותה של המדינה ואת חובתה כלפי הילדים לאפשר להם ליהנות מזכותם לגדול במסגרת התא המשפחתי אצל הוריהם ולשמור על קשר עימם.
 

2. הצעת חוק להשתתפות ילדים בהליכים הנוגעים לחייהם בבית המשפט לענייני משפחה:

בהליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה: גירושין, אפוטרופסות, אימוץ או שינוי שם של ילד, מתקבלות החלטות הקובעות את גורלם של ילדים ומשפיעות לאורך זמן על תוואי חייהם. עד היום, משום מורכבות הסוגיות ורגישותן, נמנעו שופטים רבים מלשמוע ילדים בהחלטות אלו.

 

החידושים המרכזיים שבהצעת החוק:
  1. עיגון משפטי לזכות רחבה של ילדים להשתתפות בהליכים הנוגעים להם הנדונים בבתי המשפט לענייני משפחה.      
  2. הקמת מנגנונים ייחודיים לשמיעת ילדים בהליכי בית המשפט לענייני משפחה.    
  3. מינויים של מבוגרים המוסמכים לסייע לילד במימוש זכות ההשתתפות: מתוך הכרה בקשיים ובאתגרים שבמימוש זכות ההשתתפות של ילדים בהליכי בית המשפט למשפחה, מעגנת הצעת החוק שני חידושים מרכזיים:
    • מינוי גורם מלווה לילד, אשר תפקידו לסייע לו במימוש זכות ההשתתפות בדרך של מתן מידע לילד, שמיעת הילד, וליוויו בהליך המשפטי.
    • הקמת מחלקה נפרדת במסגרת יחידות הסיוע הפועלות בבתי המשפט לענייני משפחה, אשר תייחד פעילותה לסוגיית שיתופם של ילדים בהליכים משפטיים.
  4. עיגון מגוון דרכים לשיתוף ילדים בהליך השיפוטי: הצעת החוק קובעת מגוון דרכים להשתתפות ילדים המותאמות לילדים שונים בגילים שונים - החל ממפגש אישי עם השופט ועד למשלוח מכתבים, תמונות וציורים.

 

 

 

3. סקירה ביקורתית של המשפט הקיים בתחום הילד ומשפחתו והצגת כיווניים מרכזיים לחקיקה בתחומים אלו:

בחלקו השלישי מציג הדוח סקירה של עניינים מרכזיים בתחום הילד ומשפחתו, בהם על פני הדברים אין החוק הישראלי תואם את עקרונות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד. הדוח מציג כיוונים מרכזיים לחקיקה בתחומים אלו.
 
בין היתר נכללות בסקירה זו הסוגיות הבאות: 
  • שיתוף ילדים בתהליכי גישור;  
  • שיתוף ילדים בתהליכי גיבושם ואישורם של הסכמים בין הוריהם;     
  • כשרותם של ילדים לפעולות משפטיות;      
  • הסכמת קטינים לטיפול רפואי; 
  • מודל הכרעה בנושא החזקת ילדים במצבי פירוד וגירושין – בחינה ביקורתית של חזקת הגיל הרך; 
  • הכרה בזכותם של ילדים לקשר עם הוריהם;  
  • בחינה ביקורתית של חוק השמות, התשט"ז – 1956.