דו"ח הוועדה בנושא השמה חוץ ביתית

 

ועדת המשנה בנושא "השמה חוץ ביתית" הוקמה מתוך מחויבות עמוקה, שחשו חברי הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה כלפי אוכלוסיית הילדים החיים במסגרות של השמה חוץ ביתית, ומתוך הרצון להעניק לאוכלוסייה זו תשומת לב מיוחדת. זאת, במטרה להביא לעיגון מסודר ומקיף של זכויות ילדי ההשמה החוץ ביתית בחוק, המבטא את הוראות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד ואת עקרונותיה.

 
הוועדה זיהתה את ילדי ההשמה החוץ ביתית כאותם ילדים הנמצאים בתהליך של השמה, שתחילתו בעת קבלת ההחלטה על ידי גוף מוסמך על אודות הוצאתם מן הבית וקביעת מסגרת השמה המתאימה עבורם, וסיומו עם שובם לביתם, הגעתם לבגירות או עם אימוצם. מדובר בילדים, החיים במציאות חיים מורכבת, הכוללת במקביל את הפרדתם מהוריהם ומביתם, לעתים גם מאחיהם, ואת ניסיונותיהם להשתלבות במסגרת חיים אחרת, היא מסגרת ההשמה החוץ ביתית. 
 

 מיהם ילדי ההשמה החוץ ביתית?

  • מספר הילדים שהושמו על ידי משרד העבודה והרווחה בשנת 2002 במסגרות של השמה חוץ ביתית עמד על 8,977 ילדים. מרביתם חיים במסגרות פנימייתיות. 1,641 ילדים מתוך קבוצה זו הושמו באומנה, שהם פחות מ–20% מכלל ילדים אלו (מתוך: ילדים בישראל – שנתון סטטיסטי. המועצה הלאומית לשלום הילד).
  • לפי אומדן חיו בישראל בשנת 2001 כ-75,000 ילדים מחוץ לביתם. מנתון זה ניתן ללמוד על השיעור הגבוה יחסית של הילדים החיים מחוץ לביתם בישראל. לתופעה זו סיבות מגוונות וביניהן סיבות היסטוריות-חברתיות הקשורות בהתפתחות המדינה ובבניינה בשנים הראשונות להקמתה. מרבית הילדים החיים מחוץ לביתם מתגוררים במסגרות פנימייתיות שלא על סמך החלטה של רשויות הרווחה, אלא על סמך החלטה של הוריהם. ילדי ההשמה, המהווים כ-15% מסך כל הילדים המתגוררים מחוץ לביתם בישראל, ייחודים בכך שמגוריהם מחוץ לביתם הם פועל יוצא של החלטה מכוונת של רשויות הרווחה בעניינם. החלטה זו מבוססת על-פי רוב על מצוקות אישיות, בעיות משפחתיות או סיכונים שלהם נחשפו ילדים אלו בבתיהם, אשר הצריכו את הוצאתם מביתם כאמור.
  • הוועדה גיבשה הצעת חוק חדשה, מקיפה וכוללת לעיגון תחום ההשמה החוץ ביתית של ילדים – תחום שעד היום היה מוסדר באופן חלקי ביותר בחקיקה.
 

עיקרי החידושים המקבלים ביטוי בהצעת חוק השמה חוץ ביתית של ילדים הם:

  1. מוצע לעגן בחוק את מכלול הזכויות הנתונות לכל ילד בהשמה חוץ ביתית, ואת העקרונות שצריכים להנחות הגורמים השונים הפועלים במערך ההשמה, ובמרכזם ארבעת עקרונות האמנה (שוויון, טובת הילד, הישרדות והתפתחות והשתתפות).
  2. בהצעת החוק מוסדרת אחריותה הכוללת של המדינה לדאוג לטובת ילדי ההשמה החוץ ביתית, ובכלל זה חובתה להעמיד לכל ילד מסגרת השמה מתאימה. 
  3. מוצע להסדיר בחוק אחד את זכויות כל הילדים, בגילאי 0-18, המתגוררים בכל סוגי מסגרות ההשמה החוץ ביתית (פנימיות, מעונות משפחתיים ואומנה) במשך כל זמן שהותם מחוץ לביתם. 
  4. מוצע להסדיר בחוק את זכויות הילדים באומנה ואת יחסי הגומלין שבין הילדים, הורי הילדים, האומנים, המדינה ומעמד כל אחד מגורמים אלו (עד היום לא היתה סוגיה האומנה מוסדרת בחקיקה כלל).
  5. ההצעה מעגנת חובת רישוי לפנימיות ולאומנה, ובצידה הוראות מפורטות המתייחסות לתנאי הכשירות ולקבלת רשיון לאומנה. 
  6. ההצעה מתייחסת למגוון אומנות ייחודיות וביניהן מעגנת, לראשונה בישראל, מעמד משפטי ברור לאומנה בידי קרובי משפחה ולאומנה ארוכת טווח.
  7. ההצעה מעגנת התייחסות מפורשת לחובת המדינה להביא למימוש זכותם של ילדים לקשר עם הוריהם, ולפעולה למימוש זכותם לגדול עם הוריהם, ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתם. זאת בצד עיגון אחריות, חובות וזכויות הוריהם, בעת שילדיהם שוהים במסגרת של השמה חוץ ביתית. 
  8. ההצעה קובעת מגוון מנגנוני בקרה ומעקב, שתכליתו לקדם את טובת הילדים בהשמה חוץ ביתית בכל עת. ביניהם מעגנת ההצעה המלצה למנות לכל ילד "אחראי על ילד בהשמה", שתפקידו ללוות את הילד במהלך שהותו במסגרת ההשמה, לעקוב אחר מצבו ואחר התממשות תוכנית הטיפול בעניינו.
תוצאות 4-1 מתוך 4 תוצאות
תוצאות 4-1 מתוך 4 תוצאות
כותרתממויין לפי כותרת בסדר יורדתאור מורחבממויין לפי תאור מורחב בסדר יורדקובץ  
דוח הוועדה בנושא השמה חוץ ביתיתהדוח המלאקובץ PDF
דוח הוועדה בנושא השמה חוץ ביתיתחלק ב'קובץ PDF
דוח הוועדה בנושא השמה חוץ ביתיתחלק א'קובץ PDF
דוח הוועדה בנושא השמה חוץ ביתיתחלק ג'קובץ PDF