הליכים משפטיים בין-לאומיים וטריבונלים בין-לאומיים - כללי

 
בתי דין וטריבונלים בין-לאומיים, הם גופים שיפוטיים הדנים ומכריעים בסוגיות הנוגעות לסכסוכים בזירה הבין-לאומית ולהפרות של המשפט הבין-לאומי. מוסדות אלו מנהלים את ההליכים שבפניהם על פי כללי המשפט הבין-לאומי הפומבי, על רבדיו וענפיו השונים.
​​

 

​סוגי בתי דין וטריבונלים בין-לאומיים

קיימים מגוון בתי דין בין-לאומיים, כאשר מאפייניהם נבדלים האחד מהאחר; ישנם למשל בתי דין שסמכות השיפוט שלהם מוגבלת לאזור מסוים; חלק מבתי הדין מתמחים בענפים מסוימים של המשפט הבין-לאומי; וקיימים בתי דין שהגישה אליהם פתוחה רק למדינות (בין-מדינתיים), לעומת אחרים שאליהם יכולים לגשת גם ארגונים ואנשים פרטיים.
יודגש כי ככלל, החלטות של בתי דין בין-לאומיים מחייבות רק את הצדדים להליך שבמסגרתו ניתנו. בנוסף, ההחלטות לא מהוות תקדים מחייב עבור בתי דין וגופי שיפוט אחרים. ואולם, בכל זאת יש חשיבות רבה להחלטות של בתי הדין הבין-לאומיים, שכן ניתן ללמוד מהן רבות על הגישות הפרשניות השונות למשפט הבין-לאומי.
 
בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) האורגן השיפוטי העיקרי של האו"ם - הוא המוכר והידוע ביותר מבין בתי הדין הבין-מדינתיים. זאת, בעיקר בשל פעילותו רבת השנים והעובדה שבשונה מגופים שיפוטיים בין-לאומיים אחרים הוא אינו מוגבל מבחינה עניינית לדיון בתחומים מסוימים של המשפט הבין-לאומי. סמכותו והמנדט לפעולתו מוגדרים בחוקת בית הדין​, שהיא נספח למגילת האו"ם, וכל המדינות החברות באו"ם הנן צד לה. לבית הדין סמכות לדון בסכסוכים בין מדינות שהסכימו לקבל את סמכות השיפוט שלו, ביחס לכל הפרה נטענת של המשפט הבין-לאומי בה הצדדים הסכימו שבית הדין ידון. מלבד זאת, בסמכות בית הדין להעניק חוות דעת מייעצות בשאלות משפטיות שהופנו אליו על ידי גופי האו"ם המוסמכים לכך.
 
בנוסף, ישנם בתי דין בין-מדינתיים שסמכותם מיוחדת לתחום מסוים, ביניהם ניתן למנות את המנגנון ליישוב סכסוכים של ארגון הסחר העולמי (WTO) או את הטריבונל הבין-לאומי למשפט הים (ITLOS​).
קיימים גם בתי דין ייחודיים לאזורים גיאוגרפים מסוימים. דוגמאות לבתי דין אלו הם בתי דין האמונים על אכיפת הפרות של  אמנות זכויות אדם אזוריות, כדוגמת בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)​​
בית הדין הבין-אמריקאי לזכויות אדם (IACTHR) ובית הדין האפריקאי לזכויות אדם ועמים (ACtHPR).
בתי דין אלו מוסמכים לדון הן בעתירות בין מדינות והן בעתירות של פרטים נגד מדינות.
 

 

 

 

טריבונלים פליליים בין-לאומיים

סוג אחד של בתי דין בין-לאומיים הם בתי הדין הפליליים, המצויים במוקד העיסוק של צוות הליכים בין-לאומיים. מדובר במספר בתי דין שפועלים כיום בזירה הבין-לאומית, כאשר המרכזי שבהם הוא בית הדין הפלילי הבין-לאומי (The International Criminal Court [ICC]).
 
הטריבונלים הפליליים הבין-לאומיים שהוקמו מיד לאחר מלחמת העולם השנייה בנירנברג ובטוקיו, במטרה לשפוט פושעי מלחמה נאצים ויפנים, היו מוסדות השיפוט הפליליים הבין-לאומיים הראשונים שהוקמו, והיוו בסיס חשוב להתפתחות המשפט הפלילי הבין-לאומי. בשנות התשעים של המאה הקודמת הוקמו על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם "טריבונלים אד-הוק" –  הטריבונל הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר  (ICTY)  והטריבונל הפלילי הבין-לאומי לרואנדה (ICTR). מדובר במוסדות זמניים שמטרתם להעמיד לדין את האחראים לביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשע השמדת עם, שהתרחשו במהלך הסכסוכים במדינות אלו. הטריבונלים סיימו בשנת 2017 את עבודתם, והוקם מנגנון שיורי לטריבונלים  פליליים בין-לאומיים (Mechanism for International Criminal Tribunals) אשר ימשיך לטפל בעניינים הקשורים להליכים שהתנהלו בהם.
 
כמו כן, פועלים בזירה הבין-לאומית בתי דין פליליים בין-לאומיים "מעורבים", המשלבים בין אלמנטים פליליים בין-לאומיים ואלמנטים פליליים מקומיים (למשל, שילוב הוראות דין בין-לאומי ודין פנימי, שילוב של שופטים ותובעים מקומיים ובין-לאומיים, וכדומה). דוגמאות לכך הם בית הדין המיוחד לסיירה לאון (SCSL)​ שהוקם במטרה להעמיד לדין את האחראים לפשעים שבוצעו במדינה במהלך מלחמת האזרחים, בין השנים 1996-2000; הטריבונל המיוחד לקמבודיה (ECCC) אשר עוסק בפשעים במדינה שבוצעו בתקופת שלטון החמר רוז'; והטריבונל המיוחד ללבנון (STL) אשר הוקם במטרה לחקור ולהעמיד לדין את האחראים לרצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי בשנת 2005. בתי דין נוספים הם מותב פשעי המלחמה בבית המשפט של בוסניה והרציגובינה , המושבים המיוחדים בערכאת המשפט המחוזית בדילי שבמזרח טימור (Special Panels of the Dili District Court), בית הדין המיוחד לצ'אד הפועל בתוך מערכת המשפט של סנגל  (Extraordinary African Chambers)​​, המותב המיוחד בבית המשפט בקוסובו לפשעי מלחמה בבלקן (שמושבו בהאג), ובית הדין הפלילי המיוחד שעתיד לקום ברפובליקה המרכז אפריקאית.