עבודת הארגון מושתתת על שלושה עמודים מרכזיים: הגברת יכולת המדינות החברות להילחם בסחר בסמים, פשיעה וטרור באמצעות פרויקטים של שיתוף פעולה טכני, ביצוע מחקר והגברת הידע באשר לנושאי פשיעה וסמים במטרה לשפר את המדיניות וההחלטות המבצעיות וכן סיוע למדינות החברות באשרור ויישום של האמנות הבין-לאומיות הרלוונטיות לנושא, פיתוח חקיקה לאומית בנושאי מניעת פשיעה סחר בסמים וטרור. להרחבה ומידע נוסף על משרד האומות המאוחדות לסמים ופשיעה - אנא ראו באתר ה-UNODC.
בתחום המשפט הבין-לאומי הפלילי, מתמקד העיסוק של המחלקה בתחום סטנדרטים בין-לאומיים במשפט פלילי, כאשר העשייה מתמקדת במספר תחומים מרכזיים:
לאמנה נספחים שלושה פרוטוקולים:
- הפרוטוקול למניעה, לדיכוי ולהענשה על סחר בבני אדם, בעיקר נשים וילדים (Protocol to Prevent, Suppress and Punish Trafficking in Persons, Especially Women and Children). פרוטוקול זה נכנס לתוקף ב-25 בדצמבר 2003 , ומטרתו למנוע ולהיאבק בסחר בבני אדם, להגן על קרבנות סחר כאמור ולסייע להם, תוך כיבוד מלא של זכויות האדם שלהם ולקדם שיתוף פעולה בין מדינות שהן צדדים על מנת לעמוד ביעדים אלה. ישראל אשררה פרוטוקול זה בחודש יולי 2008.
- הפרוטוקול נגד ייצור בלתי חוקי וסחר בכלי ירי, חלקיהם, רכיביהם ותחמושת (Protocol against the Illicit Manufacturing of and Trafficking in Firearms, Their Parts and Components and Ammunition). פרוטוקול זה נכנס לתוקף ב-3 ביולי 2005 , ומטרתו למנוע, להילחם ולמגר את הייצור הבלתי חוקי והסחר בכלי יריה, חלקיהם, רכיביהם ותחמושת, זאת בשל ההשפעות של כלים ומרכיבים אלה, הסכנה לרווחת המדינות והפיתוח הכלכלי והחברתי שלהן, הזכות לחיות בשלום והן לאור הנזק שעלול להיווצר מכלים אלה ומרכיביהם לכלל המדינות, לרבות סכנות אזוריות. ישראל אינה צד לפרוטוקול.
- הפרוטוקול נגד הברחת מהגרים דרך היבשה, הים והאוויר (Protocol against the Smuggling of Migrants by Land, Sea and Air). פרוטוקול זה נכנס לתוקף ב-28 בינואר 2004, ומטרתו למנוע ולהילחם בהברחת מהגרים, כמו גם לקדם שיתוף פעולה בין מדינות לעניין זה, תוך הגנה על זכויות של מהגרים שהוברחו. ישראל אינה צד לפרוטוקול.
במקביל לעשייה סביב האמנה מתקיים אחת לשנתיים מפגש המדינות החברות באמנה, במהלכו נדונות סוגיות שונות הנוגעות ליישום האמנה והפרוטוקולים, לרבות קבוצות עבודה המוקדשות לפיתוח מנגנון ליישומם.
2. מועצת האו"ם למניעת פשיעה ולמשפט פלילי (The Commission on Crime Prevention and Criminal Justice), הינה גוף שהוקם על ידי העצרת הכללית של האו"ם ותפקידו לפקח על יישום מדיניות העצרת הכללית בנושא מניעת פשיעה ומשפט פלילי, לרבות פשיעה כלכלית, ותיאום מדיניות זו, ובכלל זה גיבוש ואימוץ סטנדרטים מנחים למדינות בתחומים השונים. המועצה מתכנסת מדי שנה בווינה ועוסקת בליבון שוטף של סוגיות בתחום זה וגיבוש הצעות החלטה אשר בהמשך מועברות לעצרת הכללית ולמועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם (ECOSOC).
3. הקונגרס החמש שנתי למניעת פשיעה ולמשפט פלילי, שהינו האורגן הבין-לאומי המוביל בתחום זה, אשר מתכנס אחת לחמש שנים לליבון סוגות שונות בתחום המשפט הבין-לאומי הפלילי.
4. לאורך השנים מתכנסות קבוצות מומחים ממשלתיים לדיון בסוגיות שונות של סטנדרטים במשפט בין-לאומי ולגיבוש עקרונות וקווים מנחים להתמודדות עימם, בין הנושאים המובילים בשנים האחרונות ניתן למנות – עדכון כללי המינימום בנושאי כליאה (Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners) סחר בבני אדם, סחר באיברים, מניעת רצח נשים ונערות, סחר ברכוש תרבותי, קטינים בהליך הפלילי, הברחת מהגרים, מאבק במימון טרור והלבנת הון, מניעת טרור ופשיעה פרמצבטית.