האמנה בדבר זכויות הילד CRC

 
​האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד (CRC) (להלן "האמנה"), נחתמה על ידי ישראל בחודש יולי 1990, אושררה על ידי ישראל באוקטובר 1991, ונכנסה לתוקף, לגבי ישראל בתאריך 2 בנובמבר 1991.

​במסגרת האמנה, מתחייבות המדינות החברות בה להגן על זכויות האדם של ילדים ובהן בין היתר: איסור אפליה, הזכות לחיים, לשם ולאזרחות, טובת הילד, זכות הילד להבעת דעה באופן חופשי בכל עניין הנוגע לו/ה, הזכות לחופש ביטוי, מחשבה, מצפון ודת, זכויות בתחום המשפחה ובהן בין היתר: הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם, הזכות להתאחד עם הוריו, זכויות והגנות לילדים אשר נשללה מהם סביבתם המשפחתית, הזכות לחינוך, הזכות לבריאות ולביטחון חברתי, הוראות בדבר הגנה על ילדים מפני אלימות פיזית או נפשית, מפני חבלה, פציעה, השגחה או טיפול רשלני, ניצול או התעללות, לרבות ניצול מיני בשעה שהוא נתון בטיפול הוריו, אפוטרופוסים חוקיים או כל אדם אחר המופקד על הטיפול בו/בה, הגנות וסיוע הומניטארי לילדים המבקשים מעמד פליטות, זכויות והגנות לילדים בעלי מוגבלויות, הגנות לילדים שנשללה מהם חירותם ועוד, הכל כמפורט באמנה.


בהתאם למתחייב מן האמנה, הגישה מדינת ישראל לוועדת האמנה מסמכים שונים הנדרשים מכוח האמנה ובהם: דו"ח ראשוני, דו"חות תקופתיים, מעני השלמות שונים ועוד. דו"חות אלה נועדו לסקור בפני הוועדה את היישום והשמירה על הוראות האמנה בישראל והם כוללים בין היתר, הוראות חוק רלוונטיות לנושא האמנה המגנות על זכויות האדם, הלכות רלוונטיות שנפסקו על ידי בתי המשפט, צעדים מינהליים חדשים של מוסדות המדינה השונים בעניין זה ונתונים סטטיסטיים רלוונטיים.

כאן תוכלו למצוא מסמכים אלה וכן את מסקנות הוועדה שפורסמו על ידה לאחר הופעות של משלחות ישראל בפניה, הופעות אשר נועדו להצגת הדו"חות ולדיון עם מומחי הוועדה ביישום הוראות האמנה בישראל וכן את מכלול השיח מול הוועדה.