הסכמי הגנה על השקעות

 
​נציגי ייעוץ וחקיקה (משפט בין-לאומי) חברים בצוות בין-משרדי, האמון על כריתתם ויישומם של הסכמים בין-לאומיים להגנה על השקעות עם מדינות שונות ברחבי העולם.  בצוות זה, בראשות משרד האוצר, חברים אף נציגים ממשרד החוץ וממשרד הכלכלה. במסגרת חברותם בצוות שותפים נציגי המחלקה בהליכי המשא ומתן לכריתת הסכמי הגנה על השקעות ומייעצים בסוגיות שונות העולות מיישום הסכמים אלה. 

​תחום הסכמי ההגנה על השקעות הינו תחום אשר הדיון הבין-לאומי בו בשנים האחרונות הולך וגובר, ההתפתחות בו מהירה ועמוקה וניכרים בו שינויים וחידושים משמעותיים. במסגרת העבודה בנושא מייעצים נציגי המחלקה לחברי הצוות הבין-משרדי ולמשרדי הממשלה השונים בכל הנוגע להיבטי המשפט הבין-לאומי העולים מהסכמי ההגנה על השקעות. עיקר הייעוץ נוגע לבחינת התאמת המחויבויות הבין-לאומיות בהסכמים לדין הישראלי ולמחויבויות בין-לאומיות אחרות שנטלה על עצמה ישראל במסגרת הסכמים או ארגונים בין-לאומיים אחרים.  כמו כן, מתווים חברי המחלקה את מדיניות הצוות בנושא עיצוב כללי הפרוצדורה ומאפייניהם המהותיים של מנגנוני יישוב הסכסוכים של ההסכם ומייעצים בנושא היקף החשיפה המשפטית הפוטנציאלית של המדינה לתביעות בין-לאומיות כתוצאה מהפעלתם של מנגנוני ישוב סכסוכים הקבועים בהסכמים – על ידי משקיע זר או מדינת מוצאו החתומה על ההסכם.
בהוראת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מר אליקים רובינשטיין, נטלה חלק המחלקה בהליך גיבוש המודל הישראלי הקיים של הסכמי ההגנה על השקעות, בדגש על הצורך להעניק למשקיע וודאות משפטית, לצד שימור יכולת הרגולציה של המדינה.

 

 

 

רקע - הסכמי הגנה על השקעות

 

הסכמים לקידום ולהגנה על השקעות (או בשמותיהם הנפוצים BITs - Bilateral Investment Treaties או International Investment Agreements- IIAs) הינם כלי מקובל בעשורים האחרונים לעידוד השקעות זרות, באמצעות הענקת זכויות והגנות שונות למשקיעים זרים במישור המשפט הבין-לאומי מפני הסיכונים הלא מסחריים הנשקפים בפני השקעה פרטית. על שלל זכויות והגנות אלה יכולים המשקיעים הזרים להסתמך בנוסף או במקום ההגנות המוקנות להם בדין הפנימי של המדינה בה מבוצעת השקעתם ומכאן עיקר חשיבותם.

 


במסגרת הסכמי הגנה על השקעות מתחייבות המדינות להעניק באופן הדדי הגנות למשקיעים מהמדינות עמן כרתו את ההסכמים ולהשקעותיהם בשטחן. הגנות אלה מתבטאות בקביעת סטנדרטים מסוימים של טיפול בהשקעות ובמשקיעים הזרים, כגון: איסור הפליה מול משקיעים ממדינות אחרות ((MFN-Most Favored Nation ומול משקיעים מקומיים (National Treatment), הטלת תנאים ומגבלות על המדינה בבואה להפקיע את נכסי המשקיע הזר, התחייבות למתן יחס הוגן וצודק, העברה חופשית וללא דיחוי של כספי ההשקעה ורווחיה ועוד. ככלל, המחויבויות שנוטלות על עצמן המדינות בהסכמי השקעות אינן מוחלטות והן מוחרגות באמצעות הוספת חריגים מסוגים שונים.


כמו כן, בהסכמים אלה כוללות מרבית המדינות מנגנון ישוב סכסוכים מחייב בינן לבין המדינה השנייה ובינן לבין המשקיע, אשר יוכל לתבוע את המדינה בגין הפרה של ההסכם בבוררות בין-לאומית אשר מוסמכת לפסוק פיצויים כנגד המדינה ואשר החלטה במסגרתה הינה סופית ומחייבת. מדובר באקט חריג במשפט הבין-לאומי במסגרתו נותנת המדינה את הסכמתה מראש להתדיין בפני גוף בוררות בין-לאומי מחייב, כאשר התובעים הם אנשים פרטיים או חברות.


ישראל הינה צד לכ-35 הסכמי הגנה על השקעות עם מדינות שונות, ומצויה בשלבי משא ומתן לכריתתם של הסכמים עם מדינות נוספות. בימים אלה אנו מתקדמים לקראת כריתתו של הסכם חדש ומתקדם עם יפן שיציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום.

 

למידע נוסף על הסכמי ההגנה על השקעות של ישראל: אתר משרד האוצר