הליכי השגה ליועץ המשפטי לממשלה

 
בידי היועץ המשפטי לממשלה סמכויות ביקורת שונות על מערכת המשפט הצבאית. כך, למשל, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתערב ואף להורות לפרקליט הצבאי הראשי כיצד לנהוג בהחלטות אשר לדעתו יש בהן עניין מיוחד לציבור או שמוצא הוא שהשלכותיהן חורגות מעבר לתחומי המסגרת הצבאית.

כך נקבע על-ידי בית המשפט העליון כבר בשנת 1997 בפסק-הדין בעניין אביבית עטיה (בג"צ 4723/96 עטייה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(3) 714 (1997)), וזוהי הפרקטיקה הנהוגה במערכת המשפט בישראל מאז מתן ההלכה הפסוקה האמורה. בעקבות המלצות ועדת טירקל ובמסגרת חיזוק הכפיפות המקצועית של הפרקליט הצבאי הראשי ליועץ המשפטי לממשלה, פרקטיקה זו עוגנה בשנת 2015 בהנחיה 9.1002 של היועץ המשפטי לממשלה שעניינה "הפרקליט הצבאי הראשי".

 

השגה על החלטת פרקליט צבאי ראשי

לצד סמכות כללית זו של היועץ המשפטי לממשלה, לגבי נושאים מסוימים נקבעו הנחיות שעניינן הליך השגה על החלטת הפצ"ר. כך הם פני הדברים ביחס לחקירת אירועים שבהם נהרג אדם במהלך פעילות מבצעית של צה"ל, כאשר ישנן טענות להפרה חמורה של כללי המשפט הבין-לאומי המנהגי. ככלל, טענות להפרות לכאורה של דיני הלחימה על-ידי כוחות צה"ל אגב פעילות מבצעית נבדקות על-ידי רשויות האכיפה בצה"ל ובהתאם למדיניות החקירות שקובע הפצ"ר, כמי שעומד בראש מערכת המשפט הצבאית. יצוין, כי מדיניות החקירות נקבעת על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

 

נציגי התביעה הצבאית מחליטים ביחס לכל תיק תלונה שמצוי בידיהם באשר לאופן הטיפול בתיק, לאמור: האם יש מקום לברר את התלונה; האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית; להגיש כתב אישום; להמליץ על צעדים פיקודיים; או לסגור את תיק התלונה. בתיקים בעלי מורכבות, ההחלטה באשר לאופן הטיפול בתיק לרוב מתקבלת על-ידי הפרקליט הצבאי הראשי.

כאמור, על החלטות של הפרקליט הצבאי הראשי בנוגע לחקירת אירועים שבהם נהרג אדם במהלך פעילות מבצעית של צה"ל, כאשר נטען כי מדובר בהפרה חמורה של כללי המשפט הבין-לאומי המנהגי, ניתן להשיג בפני היועץ המשפטי לממשלה; זאת, כחלק ממנגנון להפעלת ביקורת אזרחית על מערכת המשפט הצבאית. הנחיה מס' 4.5003 של היועץ המשפטי לממשלה מסדירה את הליך ההשגה האמור. ההנחיה קובעת, בין היתר, כי בהודעה לפונה אודות החלטת הפרקליט הצבאי הראשי תייַדע הפרקליטות הצבאית את הפונה בדבר האפשרות להגיש השגה ליועץ המשפטי לממשלה על החלטה זו. עוד קובעת ההנחיה את אופן הטיפול בהשגה במשרד המשפטים.

 

ההנחיה האמורה, אשר ממסדת באופן פורמלי את הליך ההשגה על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי המפורטות לעיל, אינה גורעת מהפרקטיקה אשר הייתה קיימת עוד קודם לפרסום ההנחיה, לפיה כל אדם או גורם אשר רואה עצמו נפגע מהחלטת הפרקליט הצבאי הראשי בעניינו, רשאי לפנות במכתב ליועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, החלטות הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי לממשלה בנושאים דנן נתונות לביקורת בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אשר מהווה נדבך נוסף של מנגנון הביקורת האזרחית על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי.