בחינת טענות בדבר הפרות של דיני הלחימה

 
​למדינת ישראל מחויבות מוסרית ומשפטית עמוקה לבדוק טענות להפרות דין בידי כוחות הביטחון בעת פעילות מבצעית. מחויבות זו נובעת בראש ובראשונה מהיותה מדינה דמוקרטית, ששלטון החוק מהווה בה אבן יסוד. על המדינה להבטיח כי חיילי צה"ל אשר פועלים בשמה פועלים בהתאם להוראות הדין. כפועל יוצא, על מדינת ישראל להבטיח את קיומם של מנגנונים אשר יאפשרו בירור של טענות וחשדות בדבר הפרות של הדין הבין-לאומי, ככל שאלה מתעוררים. חובה זו מעוגנת גם בכללי המשפט הבין-לאומי, להם מחויבות אומות העולם, וביניהן ישראל.

ישראל בוחנת תלונות ומידע אחר שמתקבל, שמעלים אפשרות שכוחותיה פעלו באופן לא ראוי, והיא מחויבת לחקור באופן מלא כל האשמה אמינה או חשד סביר להפרה חמורה של דיני הלחימה. ישראל מפעילה מערכת חקירות רב שלבית, הכוללת איזונים ובלמים שנועדו להבטיח את העדר משוא הפנים של רשויות החקירה, התביעה והמשפט. שלושת החלקים העיקריים של מערכת המשפט הצבאית הם הפרקליטות הצבאית הראשית, המשטרה הצבאית החוקרת ובתי המשפט הצבאיים. מערכת המשפט הצבאית הישראלית אף נתונה לפיקוח אזרחי של היועץ המשפטי לממשלה וכפופה לביקורת שיפוטית מצד בית המשפט העליון, אשר אימץ דוקטרינות עמידה ושפיטות שמקלות על הגשת עתירות בנוגע לפעילות הצבא. 

 

בשנת 2010, ממשלת ישראל החליטה על הקמת ועדת בדיקה ציבורית בלתי-תלויה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, לבדיקת האירוע הימי שהתרחש ביום 31 במאי 2010 (אירוע המשט). הוועדה נתבקשה לבחון היבטים שונים הנוגעים לאירוע, ובנוסף, לבדוק "האם מנגנון הבדיקה והחקירה ביחס לתלונות וטענות המועלות בדבר הפרות של דיני הלחימה, הנוהג בישראל באופן כללי... תואם את חובותיה של מדינת ישראל בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי." חברי הוועדה היו בעלי ניסיון רב-שנים בנושאי משפט וביטחון. בנוסף, הוועדה כללה מומחים זרים שמונו לשמש כמשקיפים (להלן: ועדת טירקל). 

בינואר 2011 פורסם חלקו הראשון של דו"ח הוועדה, אשר עסק בענייני האירוע הימי עצמו. בפברואר 2013, לאחר בחינה מקיפה, פרסמה ועדת טירקל את  את חלקו השני של הדו"ח שלה, וקבעה שמנגנוני הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה,  מקיימים, ככלל, את חובותיה תחת המשפט הבין-לאומי, ונתנה מספר המלצות על מנת לשפר עוד יותר מנגנונים אלה. כמו כן, ועדת טירקל מצאה שהמערכת הישראלית עומדת בקו אחד עם מנגנונים של מדינות דמוקרטיות אחרות, ביניהן אוסטרליה, קנדה, גרמניה, הולנד, בריטניה וארצות הברית.

מנגנוני הבדיקה והחקירה של טענות בדבר הפרות של דיני הלחימה מהווים נושא מרכזי וחשוב, המצוי על סדר יומו של משרד המשפטים. המדינה מבצעת בחינה מתמדת של המנגנונים הקיימים בישראל והטמעת שינויים ושיפורים מעת לעת. עדות מובהקת לכך היא החלטת ממשלת ישראל, כאמור, להקים את ועדת טירקל ובהמשך מינויו של צוות יישום לבחינת המלצות הוועדה, ואימוץ דו"ח צוות היישום על ידי הקבינט המדיני-בטחוני ביוני 2016.