אינדקס פסיקה

 
היחידה הממשלתית לחופש המידע מבצעת מעקב אחר פסקי דין הניתנים בסוגיות של חופש מידע ושקיפות בבתי המשפט השונים לרבות בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה ובתי המשפט לעניינים מנהליים.
 
בטבלה תוכלו למצוא נתונים תמציתיים אודות פסקי הדין וקישור לפסקי הדין המלאים, שניתנו בבית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה בעניינים הנ"ל לאחר חקיקת חוק חופש המידע וכן לפסקי דין שניתנו בערכאות אחרות החל מינואר 2012.  

לתשומת לבכם: עקב שינויים באתר בתי המשפט, למעט תיקים שנדונו בבית המשפט העליון, לא ניתן לצפות בפסקי דין דרך קישורים. ניתן לעיין בתיקים באתר נט המשפט על פי מספר תיק.  
 
איתור פסיקה
תאריך
מתאריך
בחר תאריך מתוך לוח השנה.
עד תאריך
בחר תאריך מתוך לוח השנה.
תוצאות 10-1 מתוך 348 תוצאות
תאריךמספר הליךערכאהשם העותרשם המשיב
08/11/2018עת"מ 35783-07-18בית משפט מחוזיקר שירותי בריאות רפואה בע"משירותי בריאות כללית מחוז דן ואח'
נושא העתירה:

עתירה כנגד המשיבה למסירת מידע לעיונה של העותרת, מידע הנוגע לשני הליכי בדיקה ובירור פנימי שהיא ביצעה. המשיבה פרופורציה פי. אמ. סי בע"מ צורפה להליך. דוח הבדיקה הראשון כולל מידע בנוגע לבדיקה שביצעה המשיבה בעקבות טענות העותרת על שחיתות של בעלי תפקידים בכירים בכללית והעדפות פסולות של ספקים. דו"ח הבדיקה השני כולל מידע בנוגע לטענות העותרת כי השירותים הניתנים למטופלים של פרופורציה נעשים בידי מי שאינם רופאים. דוח הבדיקה השני נערך בהתאם להסכם פשרה שנחתם בהתדיינויות קודמות בין הצדדים. העותרת טענה כי קבלת המידע המבוקש הוא בעל חשיבות ציבורית רבה, עליו חל חוק חופש המידע. לדעת העותרת יש לדחות את טענות המשיבה שסברה כי אין לחשוף את המידע, משום שנימוקי המשיבה אינם חוסים תחת הסייגים בחוק המאפשרים לא לחשוף את המידע.  מנגד, המשיבה טענה כי אין לחשוף את המידע בדו"ח הראשון בשל היותו מידע פנימי לפי ס' 9(ב)(4) לחוק. בנוסף טענה כי, חשיפת המידע תפגע בפעולות הביקורת שלה ולכן לפי ס' 9(ב)(8) אין היא חייבת לחשוף את המידע. בעניין הדוח השני, טענה כי המידע אינו חייב בחשיפה כיוון שהוכן לקראת גישור בין הצדדים ולכן לפי ס' 9(ב)(6) נחשב מסמך שהוכן לקראת הליך משפטי וכולל סודות מסחריים ואינו חייב בגילוי, וכן כי הדו"ח חסוי ולכן לפי 9(א)(4) הדוח לא חייב בחשיפה. לחילופין, טענה המשיבה כי העותרת מנסה לעקוף את ההליך האזרחי והוראות סדר הדין האזרחי באמצעות עתירה זו.​


ההחלטה:
ביהמ"ש נעתר לבקשת העותרת והורה לחשוף את שני הדוחות תוך השחרה של סודות מסחריים ופרטים מזהים הנוגעים למשיבה. אם לא ניתן לעשות כך, קבע ביהמ"ש כי יש לחשוף את המידע בדרך של פראפרזה. בין היתר קבע כי: (1) בין הצדדים יחסים קודמים וארוכים, הכרות הנוגעת לקשרים המסחריים שהיו קיימים בין השניים. הסכסוך העסקי בין הצדדים התעצם כל כך עד כי ירד לפסים אישיים והתבטאויות חריפות ויש לתת את הדעת האם דרך זו מקימה מחסום בפני העותרת לקבל את המידע שהיא מבקשת. ביהמ"ש קבע כי למרות התנהלותה של העותרת, והגם שיש חשש מפני שישמוש לרעה במידע המבוקש, ביהמ"ש אפשר את חשיפתו של המידע  בשל החשיבות שראה המחוקק בעיגון הזכות הציבורית לעיון במידע המצוי בידי הרשויות. (2) אשר לדוח הראשון, קבעה השופטת כי ניתן לחשוף את מסקנות הבדיקה בדרך של פארפרזה או תמצית וכך אין חשש שיגרם נזק לארגון. יש לאזן בין אינטרס החיסיון המוחלט לבין כלי הבדיקה הפנימית של הארגון ולא ניתן להסתמך על ס' 9(ב)(4). (3) פרסום הדוח וממצאיו לא עלולים לפגוע ביכולת המשיבה לערוך בדיקות, בירורים  והליכי ביקורת פנימיים. בנוסף לא ברור אם המשיבה היא רשות ציבורית אליה החוק מתייחס ולכן ס' 9(ב)(8) לא חל. יש לאזן בין אינטרס גילוי המידע לבין אינטרס ביצוע הליכי בדיקה לפי ס' 11 לחוק. (4) בעניין הדוח השני, נקבע כי הדוח נכתב מתוקף הסכם הפשרה בין הצדדים ולא לצרכי גישור ולכן ס' 9(6)(ב) לא חל. (5) אשר לטענה כי אין לחשוף את דוח הבדיקה השני מחמת שהוא כולל סודות מסחריים, נקבע כי יש מקום לגלות את ממצאי הדוח באופן חלקי תוך השמטת הפרטים המהווים סודות מסחריים. (6) התנהלות בשני ערוצים לקבלת מידע היא דרך אפשרית ואין לשלול אותה. ​
סעיפי החוק:
סעיף 9(ב)(4); סעיף 9(ב)(6); סעיף 9(ב)(8); סעיף 9(א)(4)

03/10/2018עת"מ 12695-11-17בית משפט מחוזיגישה מרכז לשמירה על הזכות לנועמשרד ראש הממשלה ואח'
נושא העתירה:
העתירה נסובה על החלטת ועדת השרים לענייני בטחון לאומי לצמצם את כמות החשמל שישראל מספקת לרצועת עזה ב40% בין התאריכים 19/06/2017-22/06/2017. העותרת פנתה למשיבים בבקשה למסירת מידע לפי החוק. משלא נענתה, הוגשו שתי עתירות. אחת כנגד משרד הבטחון והשנייה כנגד משרד ראש הממשלה. בפנייתה למשרד ראש הממשלה ביקשה העותרת לקבל את נוסח ההחלטה שהתקבלה בקבינט, היכן התפרסמה והעתק של ההחלטה; מידע האם ההחלטה התקבלה פה אחד ע"י כל השרים החברים בוועדה (תיעוד התפלגות השרים בעד ונגד ההחלטה); מידע על מספר הדיונים שנערכו בסוגיה עובר לקבלת ההחלטה; כל הנתונים הרלבנטיים אודות ההשלכות הצפויות של ההחלטה והשפעותיה העתידיות; רשימה של כל המידע שהוצג לפני שר הביטחון ובעלי תפקידים אחרים במשרד עובר להחלטה; פירוט בעלי תפקידים רלבנטיים ואנשי מקצוע שהופיעו בפני הקבינט וכן תרשומת של עיקרי הדברים; העתק התוכנית המפורטת ליישום ההחלטה; העתק ההודעה שנמסרה לרשויות בעזה; העתק ההודעה שנמסרה לגורמים אחרים בעזרה; פירוט ההסדרים שנקבעו להבטיח כי צמצום אספקת החשמל לא יפגע בשירותים חיוניים ברצועה; צעדי המעקב שינקטו למניעת אסון הומניטרי ופירוט של האמצעים החלופיים שהוחלט לאפשר את כניסתם לרצועה כדי לתת מענה למצוקת החשמל. הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה דחתה את הבקשה לפי ס' 9(א)(4), מידע אשר אין לגלותו לפי כל דין. בנוסף, טענה כי מסירת המידע עלולה לפגוע בביטחון המדינה ויחסי החוץ (ס' 9(א)(1)). בנוסף טענה כי הגורם המרכז לעבודת הקבינט בנושא זה היא המועצה לביטחון לאומי, עליה חוק חופש המידע לא חל (ס' 14(א)(5)).
באשר למשרד הביטחון, העותרת ביקשה מידע דומה. משרד הביטחון השיב כי המידע שהתבקש כלול במידע שנתבקש ממשרד ראש הממשלה ומאחר ומדובר בהחלטת קבינט, יש לקבל את תשובת משרד ראש הממשלה.
בעתירה המתוקנת, צמצמה העותרת את המידע הנדרש וביקשה מידע אודות החלטת הקבינט, המידע שעמד לפני חברי הקבינט עובר להחלטתם, המידע שהוצג לשרים בישיבות שהתקיימו, חוות דעת שעמדו לעיונם, פרטים באשר לנתונים שונים שניתנו לחברי הקבינט ופירוט ההצבעה. בנוסף, נדרש מידע הנלווה לישיבת הקבינט הכולל את עמדת שר הביטחון לגבי ההחלטה, פירוט לגבי הדיונים שקדמו לישיבת הקבינט ולהכנות שר הביטחון לקראת הישיבה, וחוות הדעת שניתנו לשר בטרם התקבלה החלטת הקבינט (ככל שאכן התקבלה החלטה כזו).
 העותרת טענה כי הוראות החוק שעליהם נסמכים המשיבים אינן יוצרות חיסיון מוחלט ומותירות למשיב שק"ד אם לפרסם את המידע או לא. בנוסף, טענה העותרת כי אין לקבל את הקביעה לפיה מסירת המידע עלולה לפגוע בביטחון המדינה. לטענתה יש לשקול את השיקולים השונים הקבועים בס' 10-11. המשיבים בתשובתם נסמכו על טענותיהם בהחלטה, לפיהם אין למסור את המידע מכוח ס' 9(א)(1), 9(א)(4) לחוק, ס' 14(א)(5) וס' 35 לחוק יסוד הממשלה. טענה נוספת שהמשיבים מעלים הינה חשש לשיבוש פעולת הרשות (ס' 9(ב)(1) וס' 9(ב)(7)).


ההחלטה:
ביהמ"ש דחה את העתירות משמצא כי הבקשות נענו בדרך ובמידה ראויות והסירוב נשען כדין על הוראות חוק חופש המידע. בין היתר קבע כי: (1) הזכות לקבלת מידע היא זכות יחסית ונסוגה לעיתים מפני זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה.  אינטרסים נוספים מעוגנים בסעיף 9 לחוק חופש המידע ובהם סייגים הנוגעים למהות המידע המבוקש, בין אם מדובר במידע שגילויו אסור (ס' 9(א) לחוק) ובין אם במידע שהרשות אינה מחויבת לגלותו (ס' 9(ב) לחוק). (2) המידע המתבקש אסור לפרסום לפי ס' 9(א)(4) בהיותו "מידע שאין לגלות לפי כל דין" וכן לפי ס' 35 לחוק יסוד: הממשלה. (3) מסירת המידע מקימה חשש לפגיעה בביטחון ובעניין זה חל ס' 9(א)(1) לחוק חופש המידע ובמקרה זה מתקיים "מבחן החשש" שבסעיף זה. בענייננו עולה כי ישנו חשש לפגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, זאת לפי העובדות והטענות שפורטו בדיון החסוי. גם אם לא היה קיים "חשש לפגיעה" הרי מכוחו של ס' 17(ד) לחוק חופש המידע ביהמ"ש רשאי להורות על מתן המידע המבוקש רק בתנאי שגילוי המידע אינו אסור על פי דין. משנאסר המידע לגילוי ופרסום לפי ס' 35 לחוק יסוד: הממשלה, אין לביהמ"ש סמכות להורות על גילויו מכוח חוק חופש המידע. (4) אשר למידע המתבקש, ביהמ"ש מצא כי התשובה שניתנה ע"י משרד ראש הממשלה, המבהירה כי המידע מצוי ברשותו של משרד הביטחון מספיקה ונותנת מענה הולם לבקשה. (5) בעניין המידע שהתבקש ממשרד הביטחון, ביהמ"ש קבע, לאחר עיון בשני סיכומי דיונים שהתקיימו במשרד הביטחון וזאת במסגרת הדיון החסוי, כי חשיפת המידע עלולה לפגוע בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה ואין מקום להתיר את מסירתם לעותרת אף בתנאים. כך גם באשר לתיאומים שנעשו עם גורמים כאלה ואחרים בקשר עם הפסקת החשמל וההודעות שניתנו, מעבר למידע שנמסר לעותרת בהחלטה. (6) באשר למידע שהתבקש ממתפ"ש, ביהמ"ש קיבל את עמדת המשיבה בשל הקושי הנובע ממסירת המידע בהינתן מקורותיו וכן היקף החומר המצריך סינון. כך גם, על רקע מה שהוסבר בדיון החסוי, התקבלה הטענה להקצאת משאבים בלתי סבירה לפי ס' 8(1) לחוק.
סעיפי החוק:
סעיף 8(1); סעיף 9(א)(1); סעיף 9(א)(4); סעיף 17

17/09/2018עת"מ 40239-03-18בית משפט מחוזיאהרונסוןהרשות לניירות ערך
נושא העתירה:
עתירה לפי חוק חופש המידע בה שמטרתה לחייב את רשות ניירות ערך תל אביב למסור מידע בעניין אירועים שאירעו ביום 14/12/2017 במסחר בשוק המעו"ף, ומצוי ברשותה כתוצאה מחקירה שביצעה. העותר פנה כבר באותו היום לרשות במכתב התראה וביקש למסור לו מידע בשאלה מי מבין הגופים המוסדיים פעלו בשוק המעוף, מיד לאחר פרסום הודעת טבע. הרשות השיבה לו ביום 01/01/18 כי היא מנועה מלבדוק את טענותיו בשל חיסיון וסודיות החלים עליה וביקשה שיגיש בקשת חופש מידע לבחינת בקשתו. העותר הגיש בקשה לקבל את המידע לפי חוק חופש המידע, אך הרשות השיבה כי המידע המבוקש הוא מידע מודיעיני וחקירתי שנאסף ע"י הרשות ועל כן לפי ס' 14(א)(8) העותר אינו זכאי לקבל את החומר. ביום 28/02/18 הוסיפה הרשות וכתבה לעותר כי בדקה את טענותיו ולא עלה חשד לכאורה לביצוע עברות בנסיבות האירוע. עם קבלת הודעה זו, הגיש העותר עתירה זו ודרש לחשוף בפניו את המידע המבוקש. העותר טען כי הרשות לניירות ערך היא רשות ציבורית ובהתאם לכך חייבת למסור לו את המידע המבוקש לפי הוראות החוק. כן טען העותר כי המידע המבוקש אינו מידע מודיעיני שכן הוא מגיע לרשות מפעילות יומיומיות בשוק ההון וכי מאחר שהחקירה בנושא נסגרה, על הרשות למוסרו לו. המשיבה טענה כי המידע אינו מצוי בידיה כבדרך שבשגרה, המידע שנאסף על ידה הוא בגדר מידע מודיעיני חסוי בהיותו תוצר מסמכויות החקירה שהפעילה וכי חשיפת המידע עלולה לשבש את פעילות הרשות והבורסה ולפגוע בעקרון האנונימיות של המסחר בבורסה. כמו כן, טענה לפגיעה בפרטיות, שיבוש יכולת הרשות לבצע את תפקידיה וסיכול שיתופי פעולה בין גופים שונים.


ההחלטה:
ביהמ"ש דחה את העתירה ולא פסק הוצאות. בין היתר נקבע כי:  (1) הזכות לקבלת מידע ציבורי אינה בלתי מוגבלת. מדובר בזכות יחסית הנבחנת למול זכויות, עקרונות ואינטרסים ציבוריים שבגינם ניתן לעיתים להגביל את הזכות לקבלת מידע ולמנוע חשיפתו של המידע המצוי בידי הרשות (2) טענתה העיקרית של הרשות נגעה לסעיף 14(א)(8) לחוק לפיו אין המידע המבוקש מהווה מידע ציבורי שניתן לפרסמו מאחר שהוא נאסף לצרכי חקירה מתוקף סמכויות החקירה של הרשות על פי ס' 56א1 לחוק ניירות ערך. סעיף 14(א)(8) לחוק קובע כי הוראות חוק זה לא יחולו על כל גוף או רשות שיש להם סמכות חקירה על פי דין, לגבי מידע שנאסף או שנוצר לצרכי חקירה ולגבי מידע מודיעיני. הוראות סעיף זה מחריגות באופן מלא את חשיפת המידע מכוח חוק חופש המידע, ללא כל קשר לתוצאות האופרטיביות שהניבה החקירה. (3) אין בעתירה זו למנוע מהעותר להשתמש בכלים שמאפשר הדין לפעול בדרך של אכיפה פרטית של זכויותיו הנטענות, בין השאר לפעול לקבלת מידע רלבנטי לביסוס טענותיו.
סעיפי החוק:
סעיף 9(א)(3); סעיף 14(א); סעיף 9(א)(4); סעיף 9(ב)(1)

16/09/2018עת"מ 34906-06-18בית משפט מחוזיעורכי דין למען משפט חברה וצדקמועצה מקומית כפר כנא ואח'
נושא העתירה:

המבקשת, הגישה עתירה נגד מועצות מקומיות אחדות והממונים לחופש המידע אצלן, על מנת לכפות עליהם למסור לה מידע אודות תיקי הוצל"פ אותם מנהלות המועצות. המשיבה, מועצה מקומית שבלי, מתנגדת למסירת המידע משום שסבורה כי יש משום פגיעה בחייבים שבתיקי ההוצאה לפועל. היא טוענת לשימוש לרעה בהליכי המשפט של העותרת שכן באמצעות מסירת המידע לפי חוק חופש המידע היא מבקשת לבסס תביעה יצוגית נגד המשיבה. בנוסף, טוענת המועצה כי  העותרת נוהגת בחוסר תום לב כאשר מגישה עתירה המופנית כלפי מועצות מקומיות אחדות יחדיו, ובכך חוסכת אגרת משפט. ​


ההחלטה:
ביהמ"ש קיבל את העתירה וחייב את המשיבים למסור לעותרת את המידע שהתבקש ולשלם לה שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. בין היתר נקבע כי מסירת המידע אינה פוגעת בפרטיותם של החייבים, שהרי תיקי ההוצאה לפועל אינם חסויים. למשיבה אין הגנות מכוח החוק לאי מסירת המידע. כמו כן נקבע כי אין ממש בטענה לחוסר תום ליבה של העותרת ובטענה לשימוש לרעה בהליכי בית משפט. העותרת זכאית למידע המדובר ובקיבוץ עתירתה כנגד מספר מועצות יש משום חיסכון לא רק לעותרת אלא גם לביהמ"ש.​
סעיפי החוק:
סעיף 9(א)(3)

13/08/2018עת"מ 68862-11-17בית משפט מחוזיסניץמשרד המשפטים
נושא העתירה:

העותרים ביקשו לקבל לפי חוק חופש המידע מידע בעניין "התקשרות משרד המשפטים (משיב 1) עם גורמי חוץ במסגרת המאבק בBDS באירופה. בפרט, ביקשו מידע על מהות ההתקשרויות בין המשיבים לבין משרדי עו"ד בחו"ל בעניין האמור וכן מידע אודות זהותם. המשיב מסר למבקשים מידע המוסתר בחלקו. פרטי מידע לא הועברו בשל החשש כי גילויים יגרום פגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל. מכאן הוגשה העתירה כנגד תשובה זו. העותרים טענו כי קיימת חשיבות ציבורית גבוהה במידע זה שכן בהסתרתו קיימת סכנה של מדרון חלקלק אנטי דמוקרטי. בנוסף, העותרים העלו חשדות לכך שהשירות המבוקש ע"י המשיבים הוא על גבול החוקיות. מנגד, המשיבים טענו כי מידע רב נמסר לעותרים, בגילויו יש חשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, המידע מהווה תרשומת פנימית ולעילות נוספות לפי ס' 9(ב)(3), (4), (6) ו-(7). בעניין זה נדרש ביהמ"ש להכריע.​


ההחלטה:
ביהמ"ש דחה את העתירה וחייב את העותרים בהוצאות בסך 3,000 ₪. בין היתר נקבע: (1) דרוש איזון בין העניין שיש בגילוי המידע במקרה הקונקרטי לבין האינטרסים החיוניים הנזכרים בעילות הסירוב הקבועות בסעיפים 8-9 לחוק. במקרה הנוכחי אין יסוד לטענת העותרים כי בקשתם מעוררת עניין ציבורי גבוה, בשל חשיבות הרבה של המידע שבמחלוקת. (2) מעיון בחוות דעת במסגרת טיעוני המשיבים עולה, כי קיים חשש ממשי לכך כי גילוי המידע שבמחלוקת יפגע ביחסי החוץ של ישראל. מדובר בהערכה מקצועית חד-משמעית של נציגי המשיב, שהגיון רב עומד בבסיסה ולפי סעיף 9(א)(1) לחוק, רשות לא תמסור מידע זה ובמקרה זה מתקיים "מבחן החשש" שבסעיף זה. ​
סעיפי החוק:
סעיף 9(א)(1); סעיף 9(ב)(4); סעיף 9(ב)(6); סעיף 9(ב)(7)

23/07/2018עת"מ 58277-12-16בית משפט מחוזיחנה רז בוררמשרד החוץ
נושא העתירה:

העותרים ביקשו לקבל לפי חוק חופש המידע מידע בעניין "המגעים וההסכמים עם אריתראיה בעניין מבקשי המקלט הארתראים שנמצאים בישראל ומצב זכויות האדם שם". המשיב ענה, כי חלק מפרטי המידע כלל לא אותרו, חוות דעת פומבית שהתבקשה נמסרה ובאשר לפרטי מידע נוספים אין לחשוף אותם מאחר שיש בגילויים חשש לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל. מכאן הוגשה העתירה כנגד תשובה זו. בתגובה לעתירה, הודיע המשיב, כי "אין בידי משרד החוץ כל הסכם עם אריתראיה בנוגע לנתיניה השוהים בישראל" וחזר על עמדתו לפיה יש בגילוי המידע המבוקש חשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה וכן בהיותו תרשומת פנימית. מנגד טענו העותרים שקיימת חשיבות ציבורית גבוהה במידע זה נוכח הדיווחים אודות מצב זכויות האדם באריתריאה. במהלך דיון במעמד צד אחד, הציג המשיב ארבעה מסמכים שבמחלוקת ושבעניינם נדרש ביהמ"ש להכריע.​


ההחלטה:
​ביהמ"ש דחה את העתירה וחייב את העותרים בהוצאות בסך 1,500 ש"ח. בין היתר נקבע: (1) בדין טוענים העותרים כי בקשתם מעוררת עניין ציבורי גבוה, בשל חשיבותו הרבה של המידע שבמחלוקת. עם זאת, אינטרסים נוספים המעוגנים בסעיפים 8-9 לחוק חופש המידע ובהם מניעת הפגיעה ביחסי החוץ של ישראל והשמירה על חופש הדיון הפנימי, ראויים אף הם להגנה והרשות נדרשת לאזן בינם לבין הזכות לקבלת מידע שאינה מוחלטת. (2) מעיון בחוות הדעת במסגרת טיעוני המשיבים במעמד צד אחד עולה, כי קיים חשש ממשי לכך כי גילוי המידע שבמחלוקת יפגע ביחסי החוץ של ישראל. מדובר בהערכה מקצועית חד-משמעית של נציגי המשיב, שהגיון רב עומד בבסיסה ולפי סעיף 9(א)(1) לחוק, רשות לא תמסור מידע זה ובמקרה זה מתקיים "מבחן החשש" שבסעיף זה. (3) נוסף לכך, על המסמך שהוא סיכום דיון חל סעיף 9(ב)(4) לחוק. זאת, משמדובר במסמך פנימי מובהק המשקף את דבריהם של המשתתפים בדיון, אשר הביעו את דעתם מתוך ציפייה סבירה כי דבריהם לא ייחשפו. במאזן השיקלים, אין לקבוע שהמשיב שגה כשקבע כי תוכן המסמך אינו מצדיק פגיעה בעקרון השמירה על חופש הדיון הפנימי. כך גם, באשר לחוות דעת שהוכנה על ידי גורם במשרד החוץ והוגשה לעיונם של גורמים נוספים במשרד.
סעיפי החוק:
סעיף 9(א)(1); סעיף 9(ב)(4); סעיף 9; סעיף 8; סעיף 17

26/06/2018עת"מ 17637-02-18בית משפט מחוזיהתנועה לחופש המידעצבא הגנה לישראל
נושא העתירה:

העותרים ביקשו לקבל לפי חוק חופש המידע קבצי GIS ובהם מיקום שטחי האימונים של המשיב ושל שדות המוקשים בישראל. המשיב דחה את הבקשה בשל החשש לפגיעה בחיי אדם לפי סעיף 9(א)(1) לחוק. זאת מפני, שהעברת קבצי המפות בפורמט GIS קיים חשש לגרימת אי דיוקים וסטיות בתוכן המפות, בעת העברתם ממערכת למערכת. עם זאת, הסכים להעברת המפות בתצורת PDF. פניות העותרים הנוספות למשיב והסבריהם הנוספים בדבר התועלת שתצמח מהנגשת המידע, לא גרמו לשינוי מהותי בהחלטתו ובעניין טענת פרסום המידע על ידי מפ"י הפנה את העותרים למפ"י לקבלת מידע זה לפי סעיף 8(4) לחוק חופש המידע ואילו בנוגע לקבלת מידע מעודכן באופן תכוף דחה דרישה זו בהינתן שחוק חופש המידע מתייחס למידע קיים ולא מידע עתידי.​


ההחלטה:
​ביהמ"ש דחה את העתירה וחייב את העותרים בהוצאות בסך 10,000 ₪. בין היתר, נקבע: (1) בשונה מעתירות חופש מידע אחרוח, עתירה זו אינה מתמקדת במידע עצמו, אלא באופן ודרך קבלת המידע ובאופן ספציפי בפורמט ממוחשב באמצעותו יועבר המידע, כך שניתן יהיה לשנותו, לעבדו ולשלבו בשכבות מידע נוספות ,מה שייקל על העותר 3 לפתח את היישום למטיילים אשר בפיתוחו הוא עוסק. (2) הגדרת מידע בחוק חופש המידע מתייחסת למידע המצוי בפועל ברשות ואינה חלה על מידע שיגיע אליה בעתיד. החוק אינו מטיל חובה לעדכן את המידע שברשותה ולמסור עדכונים אלה לציבור מיד לאחר מכן. בכך, טענת העותרים שהם יציגו מידע מעודכן לציבור באמצעות הפיתוח שהם נוקטים אינה יכולה להתקבל. ייתכן שכוונת העותרים היא להתחברות ישירות לרשת המחשבים של המשיב והורדת עדכונים למפות, אך סעד זה חורג מגבולות עתירה לפי חוק חופש המידע (3) הוראות חוק חופש המידע אינן קובעות הוראות פוזיטיביות בדבר אופן העברת המידע. אכן "קבלת מידע" כהגדרתה בחוק, עונה למקרה בו גילוי המידע מתבקש באמצעות קבלת קבצי מחשב או העתקתם, אך החוק אינו קובע את חובת הרשות לתת את המידע דווקא באופן שבו התבקש. (4) המידע מושא העתירה בעל אפיונים מיוחדים ורגישים (חוסר דיוק ושיבוש עלול לסכן חיי אדם וכן המידע דינמי ומשתנה תדיר) המחייבים זהירות מיוחדת בנוגע לאופן מסירתו. השילוב בין אופיו המיוחד של המידע והאפיונים
הטכניים של קבצי GIS מגבש חשש כי מסירת המידע בפורמט אשר עלול להביא לשיבושים וסטיות באופן הצגת המידע לציבור, תפגע בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם. בנסיבות אלו, רשאי היה המשיב להסתמך על הוראות הסייג הקבוע בסעיף 9(א)(1) לחוק שהמבחן להפעלתו הוא "מבחן החשש" ולא מבחן "הוודאות הקרובה" (5) המשיב היה רשאי להסתמך על הוראות סעיף 8(4) לחוק, כיון שהמידע במהותו, פורסם ועומד לרשות הציבור, גם אם אינו מאפשר שימוש אקטיבי במידע אל פסיבי בלבד (6) החלטה המשיב איזנה בין כלל השיקולים הרלוונטיים, הציעה פתרון מידתי לפי סעיף 11 לחוק ואין מקום להתערב בה.
סעיפי החוק:
סעיף 7; סעיף 8(4); סעיף 9(א)(1); סעיף 11; סעיף 17

21/06/2018עת"מ 65713-01-18בית משפט מחוזייוסף בוקובזהרשות מקרקעי ישראל
נושא העתירה:

עתירה לפי חוק חופש המידע לגילוי החלטת ההנהלה אצל המשיבה שמספרה 704 מיום 14/10/2002 שעניינה החרגת העותר מההסדר החדש עם נכי צה"ל עד גיל 70. העותר חוכר של מגרש בבאר שבע שאותו החכיר בחכירת משנה לחברת דלק והתקשר עמה בהסכם שותפות בשנת 2004. בשנת 2009 ביטלה המשיבה זכאות נכי צה"ל המצויים בתוכנית שיקום לזכיון מסובסד להקמת תחנת דלק בגיל 70, בעוד על פי ההסדר הישן, הזכות נשמרת לנכים לדורי דורות. העותר ביקש לקבל את החלטה שמספרה 704 שאינה כוללת אותו בהסדר החדש עם הנכים עד גיל 70. בתגובה לעתירה, שלחה המשיבה את ההחלטה מושא העתירה כאשר חלקים בה מושחרים כיון שמדובר בהחלטת הנהלה הנוגעת לעניינים הפנימיים לפי סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע. מנגד העותר ביקש לקבל את המסמך ללא ההשחרות.​


ההחלטה:
​ביהמ"ש קיבל את העתירה, הורה למשיבה למסור את ההחלטה ללא השחרות וחייב אותה בהוצאות בסך 10,000 ש"ח. בין היתר נקבע: (1) עיון בהחלטה ללא ההשחרות מראה, כי הפסקאות שהושחרו מצויות בפרק של "שיקולים להחלטה", לא ברור מי השתתף בקבלת החלטה ואין פירוט של מה כל אחד מהמשתתפים אמר או סבר, אלא ניסוח כללי בלבד. (2) אין בחומר שהושחר זה, כדי להוות סכנה ברורה לפגיעה חמורה באינטרס ציבורי כלשהו המצדיק חיסוי מידע, מה גם שמדובר בהחלטה משנת 2002 (3) חלק מהשורות שהושחרו באו לידי ביטוי גלוי בסעיף אחר שלא הושחר. דבר המלמד שלא התקיים דיון של ממש לגבי גילוי המידע ולא נשקלו השיקולים הרלוונטיים. (4) אין כל הסבר, מדוע המידע הוא חסוי למעט אמירה כללית, שמדובר במידע פנימי ללא נימוק של ממש וללא כל הסבר מדוע יהיה בחשיפת המידע הספציפי המבוקש כדי לגרום למכשלה או תקלה כלשהי ובמה תיפגע הרשות כתוצאה מחשיפה זו. 
סעיפי החוק:
סעיף 9(ב)(4); סעיף 8; סעיף 9; סעיף 10

11/06/2018עת"מ 38870-10-16בית משפט מחוזיעו"ד איגור גלידרמשרד המשפטים
נושא העתירה:

בעקבות גלגולי העתירה השונים, המשיב העביר לעותר, כתבי אישום שיזמה מח"ש בשנים 2013-2016, אולם בהליכים התלויים ועומדים הושחרו מספרי ההליכים ופרטיהם המזהים של הנאשמים. משכך, ביקש העותר, לקבל את מספרי ההליכים פרטיהם המזהים של הנאשמים. בהחלטה עדכנית של המשיב מיום 29/1/2018 נדחתה הבקשה על יסוד סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע, בנימוק שמסירת פרטים מזהים אודות הנאשמים בכתבי אישום התלויים ועומדים שנמסרו כבר לעותר מהווה פגיעה שאינה מידתית בפרטיותם של הנאשמים. זאת, מאחר שבכתבי האישום כלולים פרטים רגישים רבים, כגון מידע הנוגע למצבו הבריאותי של הנאשם, אישיותו, יחסיו עם הממונים עליו או עם חבריו וכיו"ב.​


ההחלטה:
​ביהמ"ש קיבל את העתירה בעיקרה והורה למשיב למסור את כלל כתבי האישום בנוסחם המלא, לרבות פרטי ההליך, למעט כאשר מדובר בהליכים שפרסומם נאסר. אם במקרה מסוים, סבור המשיבכי בכתב אישום כלול מידע רגיש אשר מסירתו תפגע בפרטיות בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין, יהיה עליו לבצע את האיזון הפרטני הנדרש לפי סעיף 11 ו-13 לחוק חופש המידע. בין היתר נקבע: (1) טענת המשיב הועלתה באופן כוללני ואינה מבוססת על תשתית קונקרטית ומפורטת. בתוך כך, לא נעשתה הבחנה בין כתבי אישום בהם נכללו פרטי מידע רגישים לבין כתבי אישום שאינם כוללים אותם. מכל מקום, טענה זו הייתה יכולה להצדיק, לאחר איזון פרטני, השמטת פרטים כאלה ואחרים אשר מסירתם מהווה פגיעה בפרטיות, אך אינה יכולה להצדיק הימנעות גורפת ממסירתם של פרטים מזהים ביחס לכלל כתבי האישום התלויים ועומדים (2) עיון בכתבי האישום שבמחלוקת מעלה, כי רבים מהם אינם כוללים מידע רגיש אשר מסירתו עלול להוות, ולו לכאורה, פגיעה בפרטיות הנאשמים. בחלק מהם, תוכנם פורסם במאגרים משפטיים שונים, וככזה הוא פתוח לעיון הציבור. פרסומם של פרטים שכבר מפורסמים ועומדים, אף אם מדובר בפרטים שניתן להגדירם כרגישים, אינו מהווה פגיעה בפרטיות. (3) עמדת המשיב ולפיה עצם פרסום כתב האישום נגד אדם מהווה פגיעה בפרטיותו, מעוררת קושי. זאת, היות ומדובר במידע שהוא חלק מהליך משפטי. הכלל הוא, כי בכפוף לחריגים שנקבעו בחוק, הליכים משפטיים הם פומביים. עקרון פומביות הדיון הוחל גם על כתבי בית הדין שבתיקי בית המשפט (4) גם בלי להידרש לשאלת מעמד הנחיית פרקליט המדינה 3.8 העוסקת בהעברת כתבי אישום לעיון עיתונאים או לציבור, אין בה כדי להשליך באופן ממשי על העניין. ההנחיה מורה לפרקליטות שלא לפרסם כתבי אישום לציבור לפני שזה הגיע לנאשם כדי לא לסכל את האפשרות שיבקש מביהמ"ש איסור פרסום ההליך שנפתח בעניינו. לא עולה מההנחיה הנחה גורפת כי בהעברתו של כתב אישום יש משום פגיעה בפרטיות. (5) המשיב לא הניח בסיס לקביעה, כי כתב אישום מעצם מהות מכיל מידע שפרסומו פוגע בפרטיות ולא הצביע על חלופה מסוימת מהחלופות שבסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות. ככלל, לא ניתן לומר, כי ייחוס אשמה בפלילים לאדם הוא, מעצם ברייתו, מידע הנוגע לענייניו הפרטיים של אדם (6) גם אם פרסומו של הליך משפטי המתנהל נגד אדם עלול לפגוע בשמו הטוב, ביהמ"ש העליון קבע, כי ההגנה על השם הטוב אינה נמנית על תכליותיו של חוק הגנת הפרטיות ובוודאי שאין היא מתכליותיו העיקריות (7) בהינתן שעמדת המשיב בצורתה הכוללנית נדחתה, אין מקום לקבל את עמדתה ביחס לצורך בפניה כוללנית לנאשמים בתור צד ג'. עם זאת, רשאי המשיב אם לדעתו  בכתב אישום מסוים פרטים אשר מסירתם עלולה לפגוע בפרטיות, לפנות לנאשם או לנאשמים רלוונטיים, לקבלת עמדתם, טרם קבלת החלטה המאזנת בין האינטרסים העומדים בבסיס בקשת העותר.
סעיפי החוק:
סעיף 9(א)(3); סעיף 1; סעיף 7; סעיף 8; סעיף 9; סעיף 9(א)(4); סעיף 11; סעיף 13; סעיף 17

05/06/2018עת"מ 2128-08-17בית משפט מחוזיהעמותה להגנת הסביבה כרמל מנשהמשרד האנרגיה
נושא העתירה:

במהלך הדיון בעתירה צמצמה העותרת את בקשתה לקבלת המידע המצוי במשרד האנרגיה בנוגע להקמת מיכל הקונדנסט באתר "חגית" משנת 2013 ועד שנת 2017. בתגובה לכך, הודיעו המשיבים כי המציאו לידי העותרת את כל המידע שבידיהים על פי ההגדרה האמורה. בתשובה העותרת טענה, כי המידע שהועבר מפורסם ממלא באתר "תכנון זמין" וכי מדובר בתכסיס ולמיטב הבנתה קיים בידי המשיבים מידע נוסף שאינם טורחים לאתר. ​


ההחלטה:
ביהמ"ש דחה את העתירה ללא צו להוצאות. נקבע, כי משהודיעו המשיבים כי באין בידיהם מידע נוסף, הרי שהעתירה לפי חוק חופש המידע מיצתה את עצמה ואין בידי העותרת עוד עילה לפי חוק זה.​
סעיפי החוק: