טיפול ושיקום

 
קורבנות סחר בבני אדם ועבדות סובלים ממצוקה נפשית קיצונית אשר לרוב כוללת תגובות פוסט-טראומתיות כגון דיכאון, חרדה, ניתוק רגשי, סיוטי לילה, פלאשבקים וכדומה. כמו כן, הם עשויים לסבול מבעיות בריאותיות שונות הנובעות מהתנאים בהם היו מוחזקים ומהמצב הפוסט טראומתי בו הם שרויים. מצבם המורכב מחייב למידה וגיבוש מומחיות לגבי הטיפול באוכלוסייה ייחודית זו ומתן מענה רב מערכתי המשלב שירותים פסיכו-סוציאליים ורפואיים.

בישראל קורבנות סחר בבני אדם ועבדות נקלטים במקלטים ייעודיים, שם מוענקים להם תמיכה פסיכו-סוציאלית הכוללת תמיכה נפשית והכשרות לימודיות ותעסוקתיות, לצד שירותים רפואיים. בתום תהליך התייצבות נפשית-תפקודית ראשונית יכול הקורבן לעבור לדירת מעבר, קלט המשכי במסגרתו ניתנת לו ההזדמנות לשוב בהדרגה לתפקוד עצמאי בליווי איש טיפול. קורבן אשר מצוי במצב נפשי ותפקודי יציב באופן יחסי, עשוי מראש להיקלט בדירת המעבר. החל מסוף שנת 2013 פועל לתמיכה באוכלוסייה זו גם מרכז יום המספק ליווי סוציאלי לקרבנות אשר טרם נקלטו במסגרות הייעודיות. כיום קיימים שני מקלטים לנשים ("מעגן" ו"טספא"), מקלט אחד לגברים ("אטלס") ושלוש דירות מעבר.

 

קורבנות זרים מוחזרים למדינותיהם בתום תהליך השיקום, העומד לרוב על שנה אחת. על מנת להקל על תהליך הקליטה במדינת המוצא, קיימת אפשרות להסדרת שיבה בטוחה, ע"י צוות המקלט, ובסיוע פרויקט "חזרה בטוחה" של עמותת CIMI המרכז להגירה בינלאומית וקליטה מטעם ג'וינט ישראל.

 

חלק מהקורבנות שזוהו בשנים האחרונות אינם יכולים בשלב זה לשוב למדינות מוצאם (בעיקר, אריתראה), ולכן ממשיכים לשהות בישראל גם לאחר תום שהותם במקלט.

 

קורבנות סחר בבני אדם ועבדות שאינם זרים, רשאים כמובן להיקלט במקלט הייעודי לקרבנות סחר, אך לעתים הם נקלטים במסגרות טיפוליות נפרדות של משרד הרווחה, כגון מקלטים לנשים מוכות ומרכזים לשיקום נשים קרבנות זנות, ומקבלים סיוע כלכלי וסוציאלי בהתאם לזכויות הכלליות המוקנות להם ע"פ חוק כאזרחים ישראלים. ההפניה למסגרות נעשית ע"פ שיקול דעת משרד הרווחה ובהתאם לנסיבותיו האישיות של כל אדם.

 

  • למידע נוסף בדבר הגנה על קורבנות סחר ועבדות, לחצ/י כאן.
  • לקריאת הדוחות השנתיים של המקלטים לקורבנות סחר בבני אדם, לחצ/י כאן.