מחנות העינויים בסיני

 
תופעת מחנות העינויים בסיני מוכרת לרשויות המדינה מאז דצמבר 2009. קורבנותיה של תופעה זו, מרביתם אריתראים ואתיופים, נתפסו בדרכם לישראל והוחזקו חודשים ארוכים במדבר סיני ע"י מבריחים בדואים, תוך שהם עוברים עינויים והתעללות קשה. מטרת העינויים היא ללחוץ על קרובי משפחה של המעונים להעביר סכומי כופר תמורת שחרורם.

 קורבנות מחנות העינויים מגיעים לישראל, לאחר שחרורם ממחנות העינויים, במצב פיזי ונפשי קשה (כולל, למשל, פצעים פתוחים, כוויות, מחלות, תת תזונה ותופעות פסיכולוגיות קשות). הערכת היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, היא כי לפחות 1,500 קורבנות עינויים הגיעו לישראל מדצמבר 2009. ארגוני סיוע סבורים כי מדובר במספרים גבוהים יותר. יודגש כי מדובר בתופעה שקשה לאמוד את היקפה באופן מדויק. בנוסף, החל משנת 2012, לאחר השלמת בניית הגדר בגבול מצרים, מספר הכניסות של הנפגעים לישראל קטן באופן משמעותי וכיום כמעט לא מגיעים אנשים בדרך זו.
  

מעדויות עולה שהעינויים בסיני כוללים, בין היתר, את הדברים הבאים:

הכאה, אונס והתעללויות מיניות, מעשי ביזוי והשפלה קשים, עקירת ציפורניים ואצבעות, גרימת כוויות באמצעות ברזל לוהט וטפטוף פלסטיק רותח, ירי ודקירות בחלקי גוף שונים, מכות חשמל, הרעבה וצימאון קשים, צפייה בעינויים ורציחתם של אחרים, צפייה בקצירת אברי גוף מגופות או מקרבנות חיים, כליאה בקברי אחים, ועוד.

  

ניתוח המידע שברשותנו מלמד כי:

  • בין 2009 ל-2013, ניכרת מגמת החרפה בחומרת ההתעללויות, עליה בגובה סכומי הכופר הנדרשים, עליה במשך זמן ההחזקה במחנות העינויים, ועליה במספר המקרים בהם דווח על חטיפות של אנשים שלא התכוונו להגיע למדינת ישראל, ונלקחו בכח לסיני.
  • חלק מנפגעי העינויים אשר מגיעים לישראל הוכרו כקורבנות החזקה בתנאי עבדות בהתאם לחוק איסור סחר בבני אדם (להלן: "קורבנות סחר"), והם מקבלים סיוע מהמדינה. קורבנות הסחר שוחררו ממשמורת והועברו למקלט לקרבנות סחר בבני אדם, או שוחררו לשהות בקהילה, עד להתפנות מקומות במקלט.
 
 

להרחבה בנושא:

  • לקריאת דוגמאות לעדויות נפגעי מחנות עינויים (2012-2013), לחצ/י כאן 
  • עדויות שונות בנושא מובאות בתקשורת - למשל הכתבה המצורפת אודות מחנות העינויים בסיני, שפורסמה באולפן שישי בשנת 2011: