סחר בבני אדם למטרות הולדה

 
​סעיף 377א(א)(2) לחוק העונשין אוסר על סחר בבני אדם למטרת הולדת ילד ונטילתו. נכון לעת הזו, טרם הוגש בישראל כתב אישום בגין ביצוע עבירה לפי סעיף זה. עם זאת, בשנים האחרונות היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם מקפידה לעקוב גם אחר תופעות הקשורות בתחום הפונדקאות וההולדה בישראל, מתוך חשש להתפתחות סחר בבני אדם במישור זה.

פונדקאות כשלעצמה אינה מהווה סחר בבני אדם. עם זאת, נשים המשמשות כאם פונדקאית נמצאות בדרך כלל בסיטואציה פגיעה. מרביתן בוחרות לשמש כפונדקאיות עקב קשיים כלכליים, וישנו פוטנציאל משמעותי לניצולן. מתוך הצורך לאזן בין זכויות הצדדים - האם הפונדקאית וההורים המיועדים -  עוצבו בישראל הסדרים חקיקתיים המטילים מגבלות על הליך הפונדקאות. הסדרים אלו כוללים בין היתר הגנות מיוחדות על האם הפונדקאית מתוך הכרה בחולשתה ופגיעותה ולשם מניעת ניצולה.

 

לאור תנאים מגבילים שבחוק הישראלי, וכן בשל ההוצאות המרובות הכרוכות בתהליך הפונדקאות במדינת ישראל לעומת במדינות מתפתחות, בשנים האחרונות נעזרים אזרחים ישראלים רבים בשירותי "פונדקאות חו"ל". ואולם, הפיקוח על הסכמי פונדקאות הנערכים בחו"ל עם אישה שאינה תושבת המדינה אינו מוסדר בדין הישראלי כיום, ולא מתאפשרת הגנה מיוחדת עליה. על כן, הסכמי התקשרות אלו עשויים לכלול הוראות פוגעניות כלפי האישה, ופעילות מנצלת כלפיה, עד כדי החפצתה, קרי, הפיכתה לחפץ. תופעה זו מעוררת שאלות משפטיות וחברתיות קשות, וניתן לזהות בה פוטנציאל לשמש תשתית להתפתחות סחר בבני אדם. היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם ערכה חוות דעת בעניין זה, אשר צורפה בשנת 2012 לדו"ח ועדת מור יוסף. כמו כן, היחידה מעורבת בדיונים ופורומים שונים העוסקים בנושא.

 

להרחבה נוספת