פרשת גל בק ז"ל: לא קיימות די ראיות להוכחת הריגה

 
|21/01/2016 |

​כמעט עשור לאחר מותו של הנער גל בק ז"ל, הורתה הפרקליטות, לפנים משורת הדין, לחדש את החקירה בעניין תאונת הדרכים בה קיפח את חייו ב-2005. מהבדיקה עלה כי לא קיימות די ראיות על מנת להוכיח שהנהגת החשודה ביצעה הריגה.

  • גל בק ז"ל, צעיר כבן 16.5, נהרג בתאונת דרכים בצומת הרחובות קק"ל וחיים לבנון בתל אביב ביולי 2005, בעת שרכב על קטנוע בשעת לילה מאוחרת. בק התנגש בצעירה שנהגה ברכב פרטי מסוג "גולף".
  • לאחר בחינת הראיות החליטה פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) לגנוז את התיק, והודיעה על כך למשפחת בק בספטמבר באותה שנה.
  • ביולי 2015, כעשור לאחר קבלת ההחלטה, הגיש אביו של המנוח ערר על ההחלטה לגנוז את התיק, בעקבות כתבת תחקיר של אילה חסון בה עלו טענות על סגירת התיק ב-2005. הערר התקבל לפנים משורת הדין, שכן סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי ניתן להגיש ערר על החלטה לגנוז תיק תוך 30 ימים לאחר קבלת הודעה על ההחלטה בעניינו.
  • במסגרת חידוש החקירה בתיק, בוצעו, בין היתר, הפעולות הבאות:
  1. נגבו הודעות נוספות מהחשודה, מאמה, מנהגת המונית אושרת אלקובי שנכחה בזירת התאונה, מחברו של המנוח אשר רכב על קטנוע לצדו ומשני עדים שמסרו הודעה זמן קצר לאחר התאונה.
  2. נגבו הודעות משבעה עדים נוספים שהיו בצומת בעת התאונה.
  3. נבדקה הטענה כי החשודה נהגה בשכרות, ואף שלחה SMS לפני התאונה בה ציינה זאת.
  4. נעשו ניסיונות לשחזור התאונה ולהערכת מהירות נסיעתה של החשודה. 

 

חידוש החקירה העלה:

  • בזירה לא נמצאו סימני בלימה, ולא ניתן להוכיח את מיקומה המדויק של התאונה. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע באיזו מהירות נהגה החשודה, ואם זו היתה מעל למהירות המותרת.
  • אין ראיות חד משמעיות המוכיחות ברמה הדרושה בפלילים כי החשודה חצתה את הצומת באור אדום ברמזור בכיוון נסיעתה.
  • תוצאות בדיקת הדם של החשודה שבוצעו בבית החולים איכילוב בתל אביב בליל התאונה הצביעו על רמת אלכוהול גבוהה מהמותר. אולם, הדרך בה נלקחה ונבדקה דגימת הדם אינה עומדת בדרישות הקבועות בתקנות התעבורה. לכן, בדיקת הדם אינה מהווה ראיה קבילה לצורך הגשתה לבית משפט, ולא ניתן להתבסס עליה על מנת לקבוע כי החשודה נהגה בשכרות.
  •  לאחר עיון בחוות הדעת שנכתבו בפרקליטות המחוז ובמחלקת עררים, פרקליט המדינה החליט לדחות את הערר. עבירת גרם מוות ברשלנות התיישנה לפני כחמש שנים, ובלאו הכי נקבע כי היא אינה ניתנת להוכחה ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי. גם בקשר לביצוע עבירת הריגה נקבע כי אין בחומרי החקירה כדי לבסס תשתית ראייתית מספקת.

 

 

(תמונה: חטיבת אוכלוסיה ותקשורת- משטרת ישראל)