בתי המשפט הקהילתיים

 
​בבית המשפט הקהילתי נערך הליך פלילי קצת שונה: לאורך ההליך מושם דגש משמעותי על טיפול בבעיות הרקע שהובילו לביצוע העבירה, על שיקומו של הנאשם ושילובו בקהילה. ההחלטות בהליך מתקבלות בשיתוף ובהסכמת הצדדים, ויש העדפה לעונשים שיקומיים שאינם כוללים מאסר בין כותלי הכלא.​​​​​​​​​​​

מהו בית משפט קהילתי?

בית המשפט הקהילתי הוא מודל חדשני, המיועד לתת כלים מגוונים להתמודדות מערכתית עם תופעת הפשיעה ועם בעיות המובילות לפשיעה.
 
המודל מתמקד בבתי המשפט ובשיתוף הפעולה בינם לבין גורמי אכיפת החוק, גורמי הרווחה ונציגי הקהילה. המודל אומץ בישראל כפיילוט בהשראת מודל הקיים זה מכבר במערכת המשפט האמריקאית.
 
התפישה העומדת בבסיס בתי המשפט הקהילתיים היא שחלק ניכר מהעבירות הפליליות מבוצעות על רקע בעיות חברתיות-כלכליות. בעיות אלה מובילות במקרים רבים לעבריינות חוזרת (רצידיביזם) ולתופעת "הדלת המסתובבת", במסגרתה עוברי חוק רבים שבים ומבצעים עבירות נוספות אחרי שחרורם ממאסר.
 
ההנחה היא שבכדי למנוע מהעבריין לחזור ולפשוע לא מספיק להעניש אותו, אלא יש לטפל במקביל בבעיות הנוספות בחייו שעמדו ברקע לביצוע העבירות. בעיות מסוג זה דורשות מעבר למעורבות מערת המשפט גם מעורבות קהילתית, וכן טיפול רב מערכתי בתחום הרווחה, הבריאות, מיצוי הזכויות ועוד. כך למשל, אם העבריין חוזר ומבצע עבירות בשל מצבו הכלכלי, יש לסייע לו במציאת עבודה שתאפשר לו לצאת מהמצוקה הכלכלית אליה נקלע. כך, גם כאשר העבירות מבוצעות על רקע מצב משפחתי מורכב או בעיה רפואית מסוימת, יש לפעול למציאת פתרון לבעיות אלו על מנת למנוע את הישנות העבירות.
 
בתי המשפט הקהילתיים בישראל החלו לפעול בסוף שנת 2014, כחלק מתוכנית פיילוט שקיימת עד היום.
כיום קיימים בתי משפט קהילתיים בבאר שבע, ברמלה ובמחוז תל אביב-יפו. לאחרונה הורחבה הפעילות גם לחורה ולדימונה (במחוז דרום), לרחובות וללוד (במחוז מרכז) וכן אושרה פתיחת בית משפט קהילתי במחוז הצפון.
 

ניתוב התיק לבית משפט הקהילתי

לאחר שהוגש כתב אישום על ידי התביעה, יכול כל אחד מהצדדים לבקש מבית המשפט להעביר את התיק לבית המשפט הקהילתי. לאחר בקשת ההעברה, הנאשם מופנה לקצין מבחן מטעם שירות הרווחה אשר מכין תסקיר בעניינו.
בתסקיר בודק קצין המבחן אם הנאשם מתאים להשתלבות בבית המשפט הקהילתי.
 
בחירת התיקים המתאימים לבית המשפט הקהילתי נעשית תוך בחינת הבעיות החברתיות העומדות בבסיס ביצוע העבירה. בעיות נפוצות אשר יכולות להתאים לבית המשפט הקהילתי הן בעיות של התמכרויות (סמים ואלכוהול), מצוקה כלכלית, בעיית אלימות, הזנחה ועוד.
 
במסגרת בחינת התאמת התיק לבית המשפט הקהילתי, נבחנת גם חומרת העבירה שבוצעה. התיקים המנותבים לבית המשפט הקהילתי הם אלו בהם צפוי להיגזר על הנאשם עונש מאסר קצר.
 
ההליך בבית המשפט הקהילתי הוא הליך מורכב שדורש מהנאשם הירתמות מלאה בכל תחומי החיים (משפחה, תעסוקה, לימודים ועוד)  וכן התייצבות לדיוני מעקב עתיים, לכן במסגרת התסקיר שעורך שירות המבחן נבחנת גם המוטיבציה של הנאשם ויכולתו להתמודד עם הליך השיקום האינטנסיבי, הנלווה לשילובו בבית המשפט הקהילתי.
 
התסקיר מועבר לבית המשפט עם המלצה, ויש צורך בהסכמת התביעה והסניגוריה לשם ניתובו של התיק לבית המשפט הקהילתי.
 
בהחלטה להסכים להעביר את התיק, הפרקליטות שוקלת שורה ארוכה של שיקולים ובראשם האינטרס הציבורי שבמיצוי ההליך הפלילי עם נאשם מסוים והטלת עונש הולם בגין המעשים שביצע.
 
מהו בעצם האינטרס הציבורי? ניקח לדוגמא מקרה בו בוצעה עבירה חמורה  (למשל, עבירת אלימות) שגרמה לפגיעה קשה בנפגע עבירה. במקרה מסוג זה יהיה אינטרס ציבורי גבוה להטלת עונש מאסר בפועל על העבריין. הפניית התיק לבית המשפט הקהילתי משמעותה לעתים הימנעות משליחת הנאשם למאסר. לכן, הפרקליטות תתנגד במקרים מסוימים להעברת התיק לבית המשפט הקהילתי לאור האינטרס הציבורי. חשוב להדגיש, כי ייתכנו מקרים בהם קיים אינטרס ציבורי גבוה למיצוי הדין והטלת עונש מאסר בפועל, גם אם אין נפגע עבירה שנפגע באופן ישיר מהמעשה. לדוגמא במקרים בהם העבריין שב וביצע עבירות במספר הזדמנויות או ביצע עבירה שפגעה באינטרס הציבורי בכללותו ולא בנפגע עבירה ספציפי.
 
מנגד, ייתכנו מקרים שהם נאשם נכנס ויוצא בשערי בית הסוהר ודווקא הטיפול ההוליסטי והאינטנסיבי שיינתן בבית המשפט הקהילתי עשוי להוציא אותו ממעגל הפשיעה ולמנוע ממנו לבצע עבירות נוספות. ועל כן במקרים בהם קיים אינטרס ציבורי נמוך וההתרשמות של הפרקליטות היא כי שילובו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי יוכל להביא לשיקומו ושילובו חזרה בחברה, הפרקליטות תסכים לשלבו במסגרת בית המשפט הקהילתי.
 
בסופו של יום, הפרקליטות בוחנת כל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו הייחודיות ולנסיבות של הנאשם.
 

אופי ההליך הפלילי בבית המשפט הקהילתי

 הליך השיקום בבית המשפט הקהילתי כולל תוכנית בת חמישה שלבים:
 
1. היכרות ובניית התוכנית הטיפולית
2. השתלבות והתייצבות
3. מימוש וקידום תוכנית השיקום
4. שלב שימור השינוי
5. שלב הפרידה
 
כדי להתקדם בתכנית משלב לשלב, הנאשם נדרש להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט ובה לפרט את התקדמותו בתהליך. השופט יאשר את המעבר לאחר שקילת עמדת כל הצדדים בעניין. הצדדים מסכימים מראש שאם יעמוד הנאשם בתוכנית, יתכן ולא יוטל עליו עונש מאסר. אם הנאשם לא יעמוד בהצלחה בתוכנית השיקומית, יגזור בית המשפט את דינו ככל נאשם.
 
ההליך כרוך בליווי אינטנסיבי של הנאשם, הכולל פיקוח ובקרה מטעם בית משפט והצדדים. לאורך ההליך ישנן ישיבות של כל הצוות הקהילתי: השופט, הסניגוריה, הפרקליטות, נציגי הרווחה ונציגי הקהילה. בשונה מההליך הפלילי הרגיל, ההליך הוא שיתופי כאשר כל הצדדים נרתמים להצלחת ההליך השיקומי של הנאשם.
 
הצוות הקהילתי שמלווה את התהליך עובד בשיתוף פעולה הן בישיבות משותפות בבית המשפט והן מחוץ לכותלי בית המשפט. נערכות הכשרות משותפות לכל חברי הצוות, ובמספר הזדמנויות נערכו במהלך תקופת החגים אירועים משותפים בהם השתתפו כל חברי הצוות, כולל השופט, הנאשמים עצמם ובני משפחותיהם. אירועים אלו כללו בישול ארוחה משותפת בעזרתם של כל המשתתפים וניגון ושירה משותפים.
 

"בית המשפט הקהילתי שינה לי את הגישה והתפיסה של החיים"

נאשמים המשתתפים בבית המשפט הקהילתי, חשים בשינוי המשמעותי שנעשה בחייהם בעקבות ההליך. כך לדוגמה במקרה של ד': ד' נתפס לאחר שסחר בסמים קשים, עבירה שבמרבית המקרים העונש בגינה הוא עונש מאסר. ל-ד' לא היו הרשעות קודמות והוא סובל מפוסט טראומה ובעיית התמכרות. ד' נמצא מתאים והופנה לבית המשפט הקהילתי.
 
בתחילת הדרך ד' הפגין חוסר אמון מוחלט במערכת וקושי לשתף פעולה. עם זאת לאור הליך השיקום חלה התקדמות במצבו של ד' ולמעשה חל שינוי משמעותי בכל תחומי חייו: ד' סיים טיפול בהתמכרות, החל לטפל בפוסט טראומה שחווה, הוא מתנדב עם ילדים עם מוגבלויות ונרשם ללימודים. כיום, ד' עומד בפני סיום הליך השיקום בהצלחה.