הוצאה לפועל ופשיטות רגל

 
האגף לסיוע משפטי, הרואה עצמו אמון על שמירה על הליך הוגן ובכלל זה זכות הגישה לערכאות, מעניק סיוע משפטי הן לחייבים והן לזוכים בקשר להליכים לפי חוק ההוצאה לפועל והליכים לפי פקודת פשיטת הרגל.

הסיוע המשפטי אשר ניתן בהליכי הוצל"פ (הוצאה לפועל):

  • הליכי ההוצל"פ נועדו לאפשר לנושה שהינו בעל זכות, מכוח פסק דין, שטר או שיק, לממש את זכותו הקניינית להיפרע (להלן: "הזוכה"). כך למשל, נשים המבקשות לגבות מזונות שנפסקו, בעלי דירות ו/או עסקים המבקשים לממש שטרות אשר לא כובדו וזוכים אחרים המבקשים לממש חיובים אשר נקבעו בפסקי דין.
  • לחוק ההוצאה לפועל שתי תכליות :
  1. לסייע לזוכה לגבות את החוב במהירות וביעילות.
  2. להגן על חייבים אשר בשל מצבם הכלכלי אינם מסוגלים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. 

ייצוג זוכים ע"י האגף לסיוע משפטי :

  • הסיוע המשפטי אשר ניתן לזוכים בגביית החוב הינו רחב ומקיף וכולל פתיחת תיק הוצל"פ ע"י הגשת בקשה לביצוע פסק דין ו/או שטר, הגשת בקשות ונקיטת כל ההליכים המבצעיים, העומדים לזוכה לפי חוק ההוצל"פ, לשם גביית החוב, כגון עיקולים (מטלטלין, שכר, צד ג'), פקודות מאסר, הטלת הגבלות (הגבלת רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד), כל זאת על מנת לסייע לזוכה לממש את זכותו הקניינית.
  • הסיוע המשפטי אשר ניתן ע"י האגף לסיוע משפטי הינו ארוך טווח ומסתיים עם גביית החוב הכספי במלואו או לאחר שננקטו כל ההליכים האפשריים והתברר כי אין תועלת בהמשך סיוע בגבייה ובנקיטת הליכי הוצל"פ נוספים.

ייצוג חייבים ע"י האגף לסיוע משפטי :

  • עיקר מבקשי הסיוע המשפטי הם חייבים בהוצל"פ, קרי מי שניתן כנגדם פסק דין לחיוב כספי או אחר ו/או חיוב שדינו כפסק דין כגון שיקים, שטרות, שטרי משכון ותובענות בסדר דין מהיר (להלן: "החייבים"), והמבקשים להתגונן ו/או להסדיר חובותיהם לפי יכולתם הכלכלית וזאת בטרם יינקטו ו/או יימשכו כנגדם הליכי הוצל"פ.
  • הסיוע המשפטי אשר ניתן לאותם חייבים הינו רחב ומקיף וכולל ייצוג בהליכים הננקטים בלשכות ההוצל"פ לרבות ייצוג בהליך המשפטי, הכנת כתבי בי דין וכיוצ"ב. הסיוע הניתן שואף לסייע בהבראתם הכלכלית של החייבים מבקשי הסיוע ובשמירה על זכויותיהם.   

ההליכים העיקריים בהם ניתן סיוע משפטי כוללים:

  • ייצוג בחקירות יכולת במסגרתם ניבדק באופן מקיף מצבו הכלכלי של החייב (הכנסות, הוצאות, רכוש ועוד) ובהתאם נקבע צו תשלומים חודשי לפירעון החוב.
  • הגשת בקשות לקביעת צו תשלומים.
  • הגשת בקשות להכרזה כ"חייב מוגבל באמצעים" במקרה בו מבקש החייב לפרוס את תשלום החוב לתקופה העולה על התקופות הבאות:
  1. שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ש"ח.
  2. שלוש שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 ואינו עולה על 100,000 ש"ח.
  3. ארבע שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 ש"ח.
    1. במסגרת ההכרזה כחייב מוגבל באמצעים, יוטלו על החייב המגבלות הבאות:
      1. הגבלה מלהחזיק כרטיס אשראי.
      2. הגבלה מיוחדת בבנק ישראל.
      3. הגבלת יציאה מן הארץ.
      4. הגבלה מלשמש בראש תאגיד
    2. פועל יוצא של ההכרזה הינו איחוד תיקיו של הפונה בלשכות ההוצל"פ והשהיית חלק מהליכי הוצל"פ כנגדו כל עוד הוא עומד בצו התשלומים אשר נקבע בעניינו.
  • הגשת בקשות לאיחוד תיקים יזום- עפ"י בקשת החייב- במקרים בהם יש באפשרות החייב לעמוד בתשלום של 3% מכלל חובותיו כתשלום חודשי. 
  • הגשת בקשות להפניית חייב לבית המשפט המוסמך לפריסת חוב מזונות עבר-  במקרים בהם המזונות השוטפים משולמים ו/או כאשר בוטל או פקע חיוב מזונות שוטפים.
  • הגשת בקשות בהליכים נלווים כגון: בקשות לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, ביטול הגבלת רישיון נהיגה, בקשות להשהיית הליכי מאסר, בקשות להשהיית הליכי פינוי ועוד. בעניין זה אף נציין כי בחוק ההוצאה לפועל יש הפנייה מפורשת לאפשרות לקבלת סיוע משפטי  מהאגף בהליכי מאסר ופינוי מדירת מגורים.
  • ייצוג בהליכים שמהותם הגנה כנגד החוב כך למשל: טענת פרעתי במקרה שהחייב טוען כי מילא אחר פסק הדין כולו או חלקו או התנגדות לביצוע שטר.

הסיוע המשפטי אשר ניתן בהליכי פשיטת רגל:

  • האגף לסיוע משפטי מעניק סיוע משפטי לנושים ולחייבים בהליכי פשיטת רגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי שהוא בית המשפט המוסמך לדון בהליכי פשיטת רגל.

מהות הליך פשיטת הרגל:

  • בשנת 1996 התקבל תיקון לפקודת פשיטת רגל (תיקון מס' 3) אשר יצר רפורמה בכל הנוגע להנגשת הליך פשיטת רגל לחייבים, וכיום אדם אשר נקלע לקשיים כלכליים ומבקש להסדיר חובותיו, גם אם הוא נעדר נכסים ואין לכאורה תועלת לנושיו בהליך זה, יכול לנקוט בהליך פשיטת רגל ולזכות בסופו של ההליך בהפטר מחובותיו, ובלבד שהחובות נוצרו בתום לב ושלא עקב מעשה מרמה.
  • התיקון בחקיקה הביא לגידול במספר המבקשים לנקוט בהליכי פשיטת רגל. לגידול זה תרמה חקיקת סעיף 77 א לחוק ההוצל"פ אשר נחקק במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצל"פ, התשס"ט -  2008 ולפיו רשאי רשם ההוצל"פ למסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל, וזאת לאחר שבירר את יכולתו של החייב ונוכח כי אין תועלת בניהול הליכי הוצל"פ, שכן אין כל תכלית בגבייה זעירה של תשלומים שאינם עומדים ביחס כלשהוא לחוב הפסוק ומבלי שפירעון החוב המלא נראה באופק (2), וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפניה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לצדדים.

הליכי פשיטת רגל:

  • בקשת פשיטת הרגל יכולה להיות מוגשת הן ע"י החייב המבקש להסדיר את חובותיו והן ע"י הנושה של החייב:
  1. חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל, וביניהם הדרישה כי חובותיו לא יהיו פחותים מ- 16,910 ש"ח.
  2. נושה זכאי להגיש בקשה לפשיטת רגל בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל, וביניהם הדרישה שגובה החוב לנושה לא יפחת מסך של 84,543 ש"ח.
  • הבקשה מוגשת לכונס הרשמי יחד עם אישור תשלום הפיקדון הכרוך בנקיטת ההליך ולאחר מכן מוגשת הבקשה לבית המשפט המוסמך.
  • לאחר בחינת הבקשה מגבש הכונס הרשמי את עמדתו בבקשה וזו מוגשת לבית המשפט הנכבד. 
  • לאחר עיון בבקשה לפשיטת רגל ותגובת הכונס הרשמי מוסמך בית המשפט לתת צו לכינוס נכסי החייב ולהטיל על החייב תשלום חודשי. משמעותו של צו הכינוס היא העברת כל נכסי החייב לפיקוח כונס הנכסים הרשמי ועיכוב כל הליכי הוצל"פ אשר ננקטו כנגדו עד להכרזתו כפושט רגל בדיון אליו מוזמנים החייב, הנושים והכונס הרשמי. על החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע ע"י בית המשפט וכן להגיש דוחות חודשיים לגבי הכנסותיו והוצאותיו כנדרש בהליך.
  • במהלך התקופה שעד לדיון, מקיים הכונס הרשמי אסיפות נושים וכן חקירה מקיפה בעניינו של החייב לשם הגשת חוות דעת לבית המשפט. לחקירה זו מוזמן החייב ויכולים להיות מוזמנים גם גורמים נוספים.
  • בדיון בבקשה לפשיטת רגל רשאי בית המשפט להחליט להכריז על החייב כפושט רגל או לדחות את הבקשה אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט מוסמך לקבוע כי מיד לאחר הכרזת החייב כפושט רגל יינתן לחייב הפטר לאלתר. בית המשפט מוסמך לדחות את מתן ההחלטה בבקשה לפשיטת רגל על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר.

ייצוג על ידי האגף לסיוע משפטי:

  • הסיוע המשפטי אשר ניתן בהליך זה אף הוא רחב ומקיף הכולל ייצוג בכל שלבי ההליך המשפטי המתנהל ומתבטא בשני מישורים משיקים: המישור המשפטי-מקצועי והמישור הטכני-פרוצדוראלי:
  1. המישור המשפטי-מקצועי כולל ייצוג בדיונים בבית המשפט ובאסיפות נושים, הכנת כתבי בית-דין: בקשה לפשיטת רגל, בקשה להפחתת צו תשלומים, בקשה לאישור הסדר, בקשה להפטר ועוד.
  2. המישור הטכני-פרוצדוראלי כולל ייצוג, הכוונה והדרכה הן כלליים והן פרטניים וכן סיוע בהכנת הדוחות הנדרשים בהליך. כמו כן מסייע האגף במימון פיקדון הכונס הרשמי הנדרש כאמור לשם הגשת הבקשה לפשיטת רגל.

לדוגמת:

  1. (1)  רע"א  4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה (3) 360 (2001).
  2. (2)  בר"ע (ת"א) 20311/99 יוסף קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ.