מידע משפטי - תחום החובות: הוצאה לפועל, פשיטת רגל/חדלות פירעון, הסדרי נושים

 
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייצוג לחייבים ולזוכים בקשר להליכים לפי חוק ההוצאה לפועל, בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל ובהליכים לפי חוק חדלות פירעון.

הייצוג הניתן לחייבים, שואף לסייע, ככל הניתן, בהבראתם הכלכלית ובשמירה על זכויותיהם, מתוך ראיה הוליסטית של מגוון קשייהם וצרכיהם.

ייצוג בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון

הליך פשיטת הרגל או בשמו החדש הליך חדלות פירעון, הוא הליך המאפשר לאדם שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו, לנהל הליך קיבוצי מול הנושים, שבסופו יינתן הפטר שיאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. 

בתקופת ההליך החייב נדרש לשלם לנושים סכום חודשי שנקבע לו בהתאם לנסיבותיו ולדווח על הכנסותיו והוצאותיו; בנוסף, נעשה מימוש של נכסי החייב שניתן לממשם. הכספים המצטברים בקופה כתוצאה מביצוע התשלומים ומימוש הנכסים, מחולקים לנושים. בסופו של ההליך מופטר החייב מיתרת החוב שלא שולמה (ובתנאי שהחובות הם בני הפטר; כך למשל, ככלל, לא ניתן הפטר על חוב בגין מזונות שנפסקו בפסק אלא בנסיבות חריגות).

הליך פשיטת רגל מתנהל בבית המשפט המחוזי לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בחודש ספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק החדש), אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל. החוק החדש כולל שורה של שינויים, לרבות לעניין המונחים, כשהראשון שבהם נוגע לשם ההליך: במקום הליך "פשיטת רגל" נקרא ההליך החדש "חדלות פירעון". דוגמא לשינוי נוסף במונחים היא החלפת המונח "חייב" במונח "יחיד". 

בהתאמה לשמו, החוק החדש קבע בין מטרותיו המוצהרות את הנושא של שיקום החייב ושילובו מחדש במרקם החיים הכלכלי.

בין היתר, החוק החדש הביא לשינוי בערכאות העוסקות בחדלות פירעון: החוק קובע כי הליך חדלות פירעון בגין חובות בסך שמעל 150,000 ₪ יתנהל בפני הממונה על חדלות פירעון (כונס הנכסים הרשמי) ובית משפט השלום, בעוד שהליך של חדלות פירעון בגין חובות בסכום נמוך (בסך שבין 50,000 ₪ ל- 150,000 ₪) יתנהלו בפני רשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל. ככלל, לא ניתן להגיש בקשה לחדלות פירעון בגין חובות נמוכים מ- 50,000 ₪ אך לרשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל סמכות להתיר פתיחת הליך בגין חובות כאמור, אם השתכנע כי מתקיימים תנאים המצדיקים זאת. כל הסכומים האמורים צמודים למדד (את סכומים המעודכנים ניתן למצוא באתר האפוטרופוס הכללי). 

חשוב לציין כי בטרם ניתן צו פתיחת הליכים בהליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל, נעשה ניסיון להגיע להסדר נושים.

ניתן לחלק את הליך חדלות הפירעון לשלוש תקופות: (1) מהגשת הבקשה ועד למתן צו פתיחת הליכים - בהתאם לדרישות החוק החדש תקופה זו אמורה לארוך 30 ימים; (2) ממתן הצו לפתיחת הליכים ועד לדיון בבית המשפט שבו ניתן צו לשיקום כלכלי או הפטר לאלתר - בהתאם לדרישות החוק החדש תקופה זו אמורה לארוך 12 חודשים; (3) ממתן הצו לשיקום כלכלי ועד לקבלת ההפטר - בהתאם להוראות החוק החדש ברירת המחדל לתקופה זו היא 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, ואולם לבית המשפט סמכות לקצר או להאריך את התקופה. במסגרת הצו לשיקום כלכלי בית המשפט רשאי לקבוע כי היחיד יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

הסיוע המשפטי אשר ניתן בהליך חדלות הפירעון כולל ייצוג בכל שלבי ההליך המתנהל, משלב הגשת הבקשה ועד לקבלת ההפטר, והוא כולל ייעוץ והדרכה על ההליך ודרישותיו, הגשת בקשה, סיוע בהגשת דוחות, ליווי לבירור אצל הנאמן הכנת בקשות ותגובות מטעם החייב וייצוג בפני הממונה/בית המשפט/רשם חדלות פירעון (לפי העניין).

הסיוע המשפטי ממשיך לייצג בהליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני כניסת החוק החדש לתוקף, וזאת בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.

מטרת הייצוג הניתן בתחום פשיטת הרגל וחדלות הפירעון, היא לסייע לחייב לצלוח את ההליך עד תומו (קבלת הפטר) ובאופן זה לסייע לשיקומו, והכל תוך שמירה על זכויות החייב בכלל, ולמחיה בכבוד בפרט. 
לצד הייצוג הפרטני פועל הסיוע המשפטי לקביעת מדיניות התואמת את מטרת השיקום הקבועה בחוק החדש ואשר מבטיחה את זכות החייב למחייה בכבוד בתקופת ההליך, וזאת הן באמצעות שיח שוטף המתנהל עם הגורמים הרלוונטיים אצל הממונה, ההוצאה לפועל ומחלקת ייעוץ וחקיקה, והן באמצעות הגשת הליכים עקרוניים ויצירת הלכות בערכאות המשפטיות (ראו לדוגמא: רע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, אשר קבע כי לא ניתן להטיל חיוב חודשי על חייב המתקיים מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי).  

ייצוג בהליכי הוצאה לפועל

הליכי הוצאה לפועל נועדו לאפשר לנושה שיש לו זכות מכוח פסק דין, שטר או שיק, או למי שבידיו עילת תביעה על סכום קצוב, לממש את זכותו באמצעות מערכת הגבייה של ההוצאה לפועל. 

בין היתר, פונים להוצאה לפועל נשים המבקשות לגבות מזונות שאינם משולמים להן, בעלי דירות או עסקים המבקשים לממש שטרות או לאכוף חוזים אשר לא כובדו, וזוכים המבקשים לממש חיובים אשר נקבעו בפסקי דין.

לחוק ההוצאה לפועל שתי תכליות: האחת, לסייע לזוכה לגבות את החוב במהירות וביעילות; והשנייה, לוודא כי הליך הגבייה נעשה תוך שמירה על זכויות החייבים ותוך התחשבות ביכולותיהם הכלכליות. 

מרבית ההליכים הנפתחים כיום בהוצאה לפועל הם בגדר תביעה על סכום קצוב. מדובר בתביעה לגביית סכום שניתן לנקוב בו או לחשב אותו בקלות באמצעות חישוב מתמטי פשוט, בגין חוב שנוצר מכוח חוזה או התחייבות שיש עליהם ראיה בכתב (לדוגמא: חוזה שבו מתחייב אדם לשלם סכום מסוים בגין שירות או מוצר; תביעה לשלם סכום כסף קצוב, שהחובה לשלמו קבועה בחוק כגון: חיובי ארנונה של רשות מקומית). סכום התביעה המקסימלי בתביעה על סכום קצוב מתעדכן מעלת לעת ונכון להיום הוא עומד על  75,000 ₪ (ביום הגשת התביעה).

ייצוג חייבים בהוצאה לפועל:

עיקר מבקשי הסיוע המשפטי הם חייבים שנפתחו נגדם תיקים בהוצאה לפועל, המבקשים להתגונן או להסדיר חובותיהם לפי יכולתם הכלכלית, וזאת בטרם יינקטו או יימשכו כנגדם הליכי הגבייה  (עיקולים והטלת מגבלות).

הסיוע המשפטי הניתן לחייבים כולל ייצוג בהליכים הננקטים בלשכות ההוצאה לפועל, ובמידת הצורך ייצוג בהליך המשפטי בבית משפט השלום (במקרה של הגשת התנגדות לביצוע ההליך בהוצאה לפועל, כגון: התנגדות לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב - שהתקבלה). 

ההליכים העיקריים בהם ניתן סיוע משפטי לחייבים הם:
  • ​ייצוג בהליכים שמהותם הגנה כנגד התביעה לתשלום החוב, כך למשל: טענת פרעתי במקרה שהחייב טוען כי מילא אחר פסק הדין או פרע את השטר כולו או חלקו, או התנגדות לביצוע שטר מטעמים שונים.
  • ייצוג בחקירת יכולת שבה ניבדק באופן מקיף מצבו הכלכלי של החייב (הכנסות, הוצאות, רכוש ועוד) ובהתאם נקבע צו תשלומים חודשי לפירעון החוב.
  • הגשת בקשה לקביעת צו תשלומים, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל בנוגע לפריסת החוב לתשלומים.
  • הגשת בקשות לביטול עיקולים (חשבון עו"ש, צד ג', מיטלטלין, רכב) או הגבלות (עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על רישיון נהיגה, השהיית הליכי מאסר, השהייה או ביטול של הליכי פינוי ועוד). 
  • בקשה לאיחוד יזום של תיקי החייב, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל בנוגע לאיחוד תיקים.
  • בקשה לעיכוב הליכים בשים לב לפניית החייב להליך של חדלות פירעון.

עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון בחודש ספטמבר 2019, לא ניתן יותר להגיש בקשות חדשות להכרזה על "חייב מוגבל באמצעים", מוסד אשר אפשר לחייבים הגנה מפני הליכי גבייה כנגד תשלום צו תשלומים נמוך. 

ייצוג זוכים:

הסיוע המשפטי אשר ניתן לזוכים כולל פתיחת תיק הוצאה לפועל לשם מימוש פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב, והגשת בקשות לנקיטת כל ההליכים המבצעיים העומדים לזוכה לפי חוק ההוצאה לפועל לשם גביית החוב, כגון: עיקולים (מיטלטלין, שכר, צד ג'), פקודות מאסר, הטלת הגבלות (הגבלת רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד).

החל משנת 2014 הוקם ברשות האכיפה והגבייה, מסלול ייחודי לגביית מזונות. במסלול זה הגבייה נעשית באופן פעיל על ידי לשכת ההוצאה לפועל, כמעט ללא צורך בהתערבות הזוכה. 

נוכח קיומו של מסלול זה, ככלל לא ניתן לזוכה סיוע משפטי לצורך גביית מזונות בהוצאה לפועל, אלא אם הסיוע המתבקש הוא בעניין הגנה, תגובה או התנגדות לכל בקשה המוגשת על ידי החייב, לרבות טענת פרעתי או אם עולה צורך מיוחד בסיוע נוכח מוחלשות של המבקש/ת.