אשפוז כפוי

 
אשפוז כפוי יכול לקרות מסיבות כגון - סירוב לאשפוז מרצון, קביעת מנהל ביה"ח מסוכנות, פניית קרוב משפחה לפסיכיאטר המחוזי, למשטרה, לגורמי הרווחה, פניית השכן (גם בעילום שם) וכיו"ב. באמצעות חוק טיפול בחולי נפש, ניתן סיוע משפטי באמצעות האגף למאושפזים בכפייה וייצוג רצונם, לרבות ייצוג בפני וועדות פסיכיאטריות מחוזיות.

  • "חולה הנפש מעמיד את המשפט והחברה בפני דילמות קשות. מן העבר האחד ניצב חולה הנפש. זכותו היא כזכותו של כל האדם. כבודו שלו הוא ככבודו של כל אדם אחר. פגיעה בחירותו כמוה כפגיעה בחירותו של כל אדם אחר. אדם אינו מאבד את זכותו לכבוד ולחירות אם הוא חולה נפש. אשפוז כפוי פוגע בחירות; אשפוז כפוי פוגע בדימוי העצמי; בחברתנו הוא מטיל סטיגמה בחולה… מן העבר השני, קיים הרצון לטפל בחולה ובנזקק. חולה הנפש אינו יכול להגן על עצמו. לעתים קרובות הוא מתקשה להביע את עצמו. החברה צריכה להגן עליו ולטפל בו. אשפוז כפוי הוא מכשיר חשוב לטיפול בחולה הנפש. בצד שני אלה עומד שיקול שלישי, והוא השיקול של שלום הציבור. חברה צריכה להגן על עצמה בפני נזקים שחולה הנפש עלול לגרום." (רע"פ 2060/97 פלונית נ' הפסיכיאטר המחוזי (טרם פורסם)).
  • הסיוע המשפטי שם לו ליעד להשיג את האיזון הראוי בין שלילת חירותו של הפרט באופן הסותר את שנקבע בסעיף 5 לחוק יסוד כבוד האדם, כי "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר או בכל דרך אחרת", לבין העובדה, שכעת ניתנת לפרט הזדמנות שקולו יישמע עוד בטרם שוללים את חירותו. 

מהם המקרים בהם יאושפז אדם בכפייה?

  • המקרים בהם נדרש הרופא לכפות טיפול רפואי על מטופלו הם נדירים ומוגדרים בסעיף 15 לחוק זכויות החולה, התשנ"ב-1996. מתן טיפול רפואי בניגוד או ללא רצון המטופל מותנה בקיומן של נסיבות בהן נשקפת למטופל סכנה חמורה, או ביצירת מצב חירום רפואי בהימנעות מהטיפול הדחוף. טיפול רפואי, יכול שיינתן תוך אשפוז בבית חולים, במרפאה או במכון מקצועי, ולעיתים אף בבית המטופל.
  • שונים הדברים ביחס למטופל הלוקה במחלה פסיכיאטרית קשה, שעלולה לפגוע במידה ניכרת בכושר שיפוטו או בכושר ביקורת המציאות שלו, הקרויה בשם "מחלת נפש" ומחייבת התייחסות שונה הן מצד המטפל והן מצד בעלי עניין כבני משפחה, חברים או ידידי המטופל, שכניו או עמיתיו לעבודה. המונח "אשפוז פסיכיאטרי כפוי" מכוון לאשפוז כפוי של חולה נפש במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש או בבית חולים כללי. 
  • ככלל, אשפוז כפוי יכול לקרות מסיבות שונות, כגון - סירוב לאשפוז מרצון, קביעת מנהל בית החולים מסוכנות ופניה מצדו לפסיכיאטר המחוזי כדי שיוציא הוראה לאשפוז כפוי, פניית קרוב משפחה לפסיכיאטר המחוזי ודרישה מצידו לאשפוז מכרו, פניית המשטרה, פניית גורמי הרווחה, פניית השכן (אפילו בעילום שם) וכיו"ב. 
  • במדינת ישראל, הפסיכיאטר המחוזי הוא זה שיכול להוציא הוראת בדיקה דחופה והוראה לאשפוז בכפיה. 
  • כדי להוציא הוראת בדיקה בכפייה דחופה חייבים להתקיים שלושה תנאים:
  1. האדם חולה וכתוצאה ממחלתו נפגם, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות.
  2. האדם עלול לסכן את עצמו או זולתו סיכון פיזי מיידי.
  3. האדם סירב להיבדק על ידי פסיכיאטר. 
  • כדי להוציא הוראת אשפוז דחופה צריכים להתקיים התנאים להלן:
  1. האדם סובל ממחלת נפש.
  2. האדם מסוכן לעצמו או לאחרים.
  3. יש קשר סיבתי בין 1 ל-2.
  4. כפי שנקבע על ידי הפסיקה: האדם הסכים לבדיקה מרצונו החופשי בטרם הוצאה הוראת אשפוז או הוצאה הוראת בדיקה כאמור לעיל.
  • הסיוע המשפטי מייצג כאשר הוצאה הוראת אשפוז על ידי הפסיכיאטר המחוזי. 

הוראת אשפוז כפוי

  • במסלול האזרחי נתונה הסמכות החוקית להורות על בדיקה כפויה, אשפוז מלא או על טיפול מרפאתי כפוי בידי רשות רפואית-מקצועית, הפסיכיאטר המחוזי. הוראת האשפוז תהיה בתוקף במשך 10 ימים מיום נתינתה. על החלטת הפסיכיאטר בהוראת אשפוז או הוראה לטיפול מרפאתי, או על סירוב להורות על אשפוז, יש זכות למטופל לערער לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית (סעיף 12 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"ו-1955), אשר תדון לא יאוחר מחמישה ימים מהגשתו ובערר על טיפול מרפאתי, לא יאוחר מעשרה ימים מהגשתו.
  • ועדה זו, ממונה על ידי שר הבריאות והיא מורכבת משלושה חברים: יושב ראש משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, פסיכיאטר בשירות המדינה (למעט פסיכיאטרים מחוזיים וסגניהם) ופסיכיאטר שאינו בשירות המדינה. ועדה פסיכיאטרית מחוזית הדנה בהמשך האשפוז חייבת להתכנס לא יאוחר מ- 14 יום מהמועד שהוצאה הוראת אשפוז, אלא אם כן הוגש ערר על הוראת האשפוז או הארכת הוראת האשפוז. ועדה זו היא ועדה משפטית. על כל החלטותיה אפשר לערער בבית המשפט המחוזי.
  • תקופת אשפוז כפוי ראשונית על פי הוראת אשפוז לא תעלה על שבעה ימים, פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב של מנהל בית חולים, להאריך את הוראת האשפוז לשבעה ימים נוספים וכאמור, לאחר תקופות אלו תדון הועדה הפסיכיאטרית בהמשך האשפוז. 

ייצוג על ידי הסיוע המשפטי

  • באמצעות חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 5), תשס"ד – 2004, ניתן סיוע משפטי על ידי מחוזות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ למאושפזים בכפייה, לרבות ייצוגם בפני וועדות פסיכיאטריות מחוזיות. מתוקף הנסיבות, בפניות כאלה הפונה אינו יכול להגיע פיזית למחוז הרלוונטי הסמוך למקום מגוריו ולעיתים, אף אינו מסוגל לנהל ראיון טלפוני עם עו"ד מהמחוז. על כן, במקרים בהם לא ניתן לקיים ראיון טלפוני, מוענק לפונה סיוע משפטי אשר במסגרתו אחד מעורכי הדין ממחוזות הסיוע המשפטי העוסק באשפוז כפוי, פוגש את הפונה במוסד בו הוא מאושפז ועוזר לו במילוי טופס הבקשה לסיוע משפטי.
  • יודגש, כי על מנת להשיג ייצוג של עורך דין מטעם הסיוע המשפטי על בית החולים ליידע את החולה אודות הייצוג המשפטי ולספק למאושפז טפסים מיוחדים מייד עם אשפוזו ולמלא אותם ולדרוש מבית החולים לפקסס אותם מיידית לסיוע המשפטי. 
  • בפנייה לקבלת סיוע משפטי לייצוג בפני הועדה הפסיכיאטרית, לא נבדקת זכאותו הכלכלית של הפונה וכן, לא נבדק הסיכוי המשפטי לבקשתו. בבחינת הסיכוי לייצוג בערעור על החלטת הוועדה (בפני ביהמ"ש המחוזי), נבחן הסיכוי המשפטי בלבד.