גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: גלית חמו

אוטם שריר הלב – הרחבת התנאים להוכחת "אירוע חריג"

|07/11/2013|

​על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב "תאונת עבודה" הינו מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד" דהיינו- מאמץ בלתי רגיל שצריך להיות מאמץ יוצא דופן במידה בולטת המקשה מאוד על המבוטח. 
במשך שנים, תנאי לחץ ומתח מתמשכים בעבודה, לא הוכרו כאירוע חריג. בפסק דין שניתן לאחרונה, הרחיב בית הדין הארצי הארצי לעבודה בירושלים וקבע כי אירוע חריג יכול להתרחש גם על רקע של מתח מתמשך שבמהלכו יתרחש אירוע מיוחד כאשר המתח המתמשך אף יוביל בסופו של יום למצב מיוחד המגביר את השפעת האירוע ומעלה אותו כדי אירוע חריג.  

בפני שופטים: נילי ארד (נשיאה), יגאל פליטמן, אילן איטח.
למערער: הלשכה המשפטית – המוסד לביטוח לאומי  
למשיב: עו"ד איתן ליברמן במינוי מטעם האגף לסיוע משפטי – מחוז ת"א ומרכז.

 
במקרה דנא, המשיב עבד במשך כ- 14 שנה כמנהל מחלקת ירקות והיה חבר בנציגות העובדים ברשת מרכוליות גדולה. המשיב, הועבר המשיב לסניף אחר ארבעה חודשים לפני יום הבחירות לנציגות העובדים, בהם חפץ להשתתף. כתנאי להגשת מועמדותו לבחירות הוא נדרש להחתים, תוך עשרה ימים, עשרה עובדים מהסניף החדש בו הוא עובד התומכים במועמדותו כנציג עובדים.
 
המשיב, שהשקיע מאמצים אדירים תוך היותו נתון בלחץ רב, הצליח בסופו של יום להשיג את חתימות העובדים כנדרש, אך שלושה ימים לאחר הגשתן, נגרם לו אוטם בשריר הלב.
 
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) - התשנ"ה 1995 (להלן: "החוק") קובע כי תאונת עבודה תוכר ככזו, אם ארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.
המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב "תאונת עבודה" הינו מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד". בעניין דנן, עלתה השאלה האם נגרם למשיב "אירוע חריג", ואם כן, האם התקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לאוטם שריר הלב שעבר.
 
בית הדין האזורי לעבודה בת"א הכיר בכך כי המשיב היה נתון למצב של לחץ נפשי מתמשך וזאת, מהמועד בו נודע לו על העברתו לסניף אחר, קרי מספר חודשים לפני שלקה בליבו, וקבע כי האירוע של החתמת העובדים על טופס המועמדות הוא זה שגרם למשיב מתח נפשי מוגבר על רקע המתח המתמשך בו היה שרוי. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה אף קבע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע הנ"ל לאוטם, ועל סמך כך, נקבע כי למשיב ארעה פגיעה בעבודה.
על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה הנ"ל, הגיש המוסד לביטוח לאומי ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וטען שלא ניתן להכיר באירוע שנגרם למשיב כאירוע חריג בעבודה הואיל ומדובר במצב של מתח מתמשך.
 
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המוסד לביטוח לאומי וקבע:
 
"אירוע חריג יכול להתרחש גם על רקע של מתח מתמשך. למעשה מתח מתמשך אינו שולל את האפשרות כי במהלכו של המתח המתמשך יתרחש אירוע מיוחד, ולעיתים המתח המתמשך אף מוביל בסופו של יום למצב מיוחד המגביר את השפעת האירוע ומעלה
אותו כדי אירוע חריג. השאלה האם אירוע נתון הוא חלק מהמתח המתמשך או שמא יש לראות בו אירוע חריג ונפרד היא שאלה עובדתית וההכרעה בה תעשה על ידי בית הדין ולא ע"י המומחה הרפואי... אין הכרח כי אירוע יהיה רגעי וקצר ויכול כי אותו אירוע יתקיים במהלך יממה או ימים אחדים, ובלבד שמשכו אינו עולה כדי מתח מתמשך... באותם 3 ימים השקיע המשיב מאמצים כבירים... בפניה לכל עובד  שחתם. צא ולמד אותם שלושה ימים כללו שיאים נפרדים אשר ביחד מרכיבים את  האירוע החריג".

לאור האמור, הערעור נדחה והאוטם הוכר כפגיעה בעבודה.

החידוש בפסק דין זה, הוא בהרחבת ההלכה תוך קביעה כי "אירוע חריג" יכול להתרחש גם על רקע של מתח מתמשך שבמהלכו יתרחש אירוע מיוחד כאשר המתח המתמשך אף יוביל בסופו של יום למצב מיוחד המגביר את השפעת האירוע ומעלה אותו כדי אירוע חריג.

  
עב"ל 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי נ' יהושע תשתש, מיום 9.10.12.