גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

חובת ציון עילת האשפוז ובדיקת חלופות אחרות – גם בסיכון שאינו מיידי

|24/11/2013|

בדיון עקרוני בערעור שבית המשפט המחוזי בירושלים מצא לנכון לקיים חרף שחרורה של המערערת ועל מנת לקבוע בדיעבד אם אשפוזה בכפיה נעשה כדין, הושם דגש על זכויות אדם ועקרונות המשפט המנהלי, הודגשה לראשונה החובה לציין במדויק על פי איזו מבין החלופות להוצאת הוראת אשפוז לא דחופה ניתנה החלטת האשפוז תוך ביסוסה בראיות של ממש. עוד נקבע, מקל וחומר שנלמד מההלכה שנקבעה בעניין אשפוז בשל מסוכנות מיידית, כי  בטרם אשפוזו של אדם בעילת מסוכנות פיזית לא מיידית יש לבדוק האם ניתן להסתפק באמצעים דרסטיים פחות שאינם כוללים אשפוז בכפיה.

שופט:  בן-ציון גרינברגר
למערערת: עו"ד דליה עטור ודניאל רז, הסיוע המשפטי – מחוז תל אביב והמרכז
למשיבות: לא צוין
 
פסק דין זה עסק בעניינה של מי שאושפזה בכפיה לראשונה בחייה בבית חולים פסיכיאטרי.  בוועדה הפסיכיאטרית הוחלט ברוב דעות כי יש לאשפזה בבית חולים. דעת המיעוט בוועדה סברה כי לא הוכחו התנאים הקבועים בסעיף 7 ו- 9 (ב) לחוק לטיפול בחולי נפש התשנ"א-1991 (להלן: "החוק") לעניין בדיקה פסיכיאטרית ואשפוז לא כפוי (בהתאמה), שכן עדותה של אם המערערת בוועדה לא הייתה מהימנה ובשל כך שאיומים דומים נשמעו בעבר מבלי שהקימו הצדקה להורות על אשפוז. על  ההחלטה הוגש על ידי האגף לסיוע משפטי ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר, על אף שהפונה שוחררה מבית החולים עובר לדיון, דן לדרישת מייצגיה של המערערת בערעור, קיבל אותו, וקבע כי אשפוזה בכפיה נעשה שלא כדין, תוך שהוא שמפסק הדין (אשר קיבל את הערעור) עולות מספר קביעות עקרוניות, כדלהלן: 
 
חובת ציון עילת האשפוז המדויקת כנובעת מזכות לערער
נקבע כי לאור זכותו של החולה להגיש לבית המשפט ערעור על ההחלטה לאשפזו בכפיה, ולא די להסתמך על הסעיף בכללותו וחלה על הוועדה החובה לציין על פי איזו חלופה מבין החלופות הקבועות בסעיף 7 לחוק הוצאה הוראת האשפוז, כמו גם את הקשר הסיבתי בינה לבין מחלת המאושפז.   
 
חובת בחינת חלופות אשפוז
בהסתמכו, מקל וחומר, על המתווה שהתווה בית המשפט העליון בפרשת וילנצ'יק,[1] קבע בית המשפט כי  גם לעניין אשפוזים לא דחופים יש תמיד לבחון את האפשרות להורות על צעדים דרסטיים פחות (כגון טיפול מרפאתי כפוי) וככל שהם אפשריים – להעדיף אותם. זאת, בשל עצם החומרה שבאשפוז כפוי ואף שבחוק עצמו לא קבועה חובה שכזו.
 
דיון והכרעה - אף לאחר שחרור
חשיבות רבה אנו רואים בכך שבית המשפט מצא לנכון לדון בערעור לגופו ולהכריע בו, אף שהמערערת שוחררה עובר לו. בית המשפט סירב לראות במצב זה מצב של "דיון תיאורטי" בשל כך שלהחלטה בשאלת כשרותה של הוראת האשפוז עשויה להיות השפעות והשלכות על המאושפז.
 
 
ע"ו 30400-04-11 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (פורסם בנבו, 5.2.12)
 
 
תגיות: אשפוז בכפיה, חוק לטיפול בחולי נפש, הוראת אשפוז לא דחופה, בדיקה פסיכיאטרית, חלופות אשפוז, זכויות אדם


[1] רע"פ 2060/97 וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי – תל אביב, פד"י נב(1) 697.
[1] רע"פ 2060/97 וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי – תל אביב, פד"י נב(1) 697.