גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

קרבן עבדות תשוחרר ממשמורת, עד שיימצא עבורה מקום במקלט לשיקום קרבנות עבירות סחר בבני אדם

|24/11/2013|

צעירה מאריתריאה, אשר הוכרה כקרבן עבירת עבדות לצרכי שירותי מין, תשוחרר מיידית ממשמורת בכלא סהרונים לבית בת-דודתה עד שיתפנה עבורה מקום במקלט ייעודי לשיקום קורבנות עבירות הסחר בבני אדם והחזקתם בתנאי עבדות – כך קבע  נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע - השופט יוסף אלון.

בית המשפט קיבל את ערעורו של האגף לסיוע משפטי וקבע כי בנסיבות הענין ומשיקולים הומניטריים אין הצדקה להמשיך להחזיק  את המערערת בכלא, אף שלא נמצא עבורה מקום במקלט לשיקום.


שופט: יוסף אלון

למערערת:   עו"ד מיכל פומרנץ, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז ת"א והמרכז

למשיבים:   עו"ד יעקב חמו מפרקליטות מחוז באר שבע

 

העובדות והחלטת בית הדין לביקורת משמורת

 

המערערת, צעירה כבת 20 נחטפה והוחזקה על ידי בדואים בסיני בתנאי שבי ועבדות במשך ששה חודשים, וזאת לצורך סחיטת כופר כסף ממשפחתה באריתריאה. במהלך שהותה בשבי היא נכלאה בבור, נקשרה בשרשראות, נאנסה באכזריות אונס קבוצתי מספר פעמים ביום, הולקתה, ספגה כוויות באמצעות מצתים ופלסטיק רותח, נתלתה בידיה (ופרקה קשות אחת מהן), והורעבה באופן שיטתי, עד שהגיעה למצב פיזי ירוד ביותר.

 

בסופו של דבר, מששולם הכופר,[1] שוחררה המערערת ליד הגבול, מוכה וחבולה, והושמה במשמורת בכלא "סהרונים", תוך שהיא חווה כליאה נוספת.[2]

 

לאחר שמשטרת ישראל קבעה לבקשת האגף לסיוע משפטי כי המערערת היא קורבן עבירת "החזקה בתנאי עבדות"  לצורך שירותי מין, הרי שהיא זכאית על פי החלטת הממשלה ולאור האמנות הבינלאומיות, לשחרורה מהכלא ולשיכונה במקלט מיוחד וייעודי לקורבנות סחר בבני אדם, שם היא אמורה לעבור תהליך שיקומי.[3]

 

בהיותו של המקלט בתפוסה מלאה, המערערת המתינה חודשים ארוכים בכלא "סהרונים", תוך שלילת חירותה, והעצמת סבלה הגופני והנפשי לאחר התקופה הקשה שעברה בסיני, ואולם – מקום פנוי לא נמצע עבורה.

 

בהעדר אפשרות לדעת את מועד שחרורה והעברתה למקלט הגישה המערערת באמצעות האגף לסיוע משפטי בקשה לבית הדין לביקורת משמורת להשתחרר מהכלא שלא למקלט, כאשר היא מציעה להתגורר באופן זמני אצל בת דודתה, השוהה בישראל, עד שיתפנה עבורה מקום במקלט.

 

בבקשה נטען כי יש לשחרר ממשמורת מי שהוא קורבן סחר בבני אדם ועבדות, וזאת בהתאם להוראת סעיף 30א(א)(2) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954, הקובע כי ניתן לשחרר מוחזק ממשמורת מ"טעמים הומניטאריים מיוחדים".

 

עמדת משרד הפנים - ואותה קיבל בית הדין לביקורת משמורת - הייתה כי מאחר ותכלית השחרור ממשמורת בעניינה של המערערת הינו שיקומה, אין לשחררה אלא למקום שבו תוגשם תכלית זו – דהיינו מקלט לקורבנות סחר בבני אדם בלבד.

 

על החלטה זו של בית הדין הגיש האגף ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. בערעור נטען כי השארתה של המערערת כלואה מאחורי סורג ובריח מחריפה את מצבה הרעוע ממילא וסותרת את תכלית השיקום, וכי שחרורה ממשמורת עדיף מבחינת שיקומה על הישארותה בכלא שאינו מספק עבורה טיפול שיקומי כלשהו.

 

פסק הדין

 

בית המשפט קיבל את הערעור ופסק, כי מדובר במקרה חריג וקיצוני, וכי בנסיבות העניין – לרבות התמשכותו - אין להמשיך להחזיק את המערערת בכלא אלא לשחררה מיידית לבית בת דודתה, עד לקליטתה במקלט. בית המשפט הוסיף וקבע, כי לכשתיווצר האפשרות לקליטת המערערת במקלט, על המערערת לשתף פעולה ולעבור למקלט.

 

 

עמ"נ (ב"ש) 22981-02-13 פלונית נגד משרד הפנים ואח' (ניתן ביום 6.3.2013)

 

 

תגיות:  משפט מנהלי, עבדות, סחר בבני אדם, בית הדין לביקורת משמורת, החוק למניעת הסתננות

 

 
 
* מרכזת הטיפול בעבירות הסחר בבני אדם והעבדות במסגרת האגף לסיוע משפטי.

 

[1] בני משפחתה של המערערת באריתריאה נטלו הלוואות רבות כדי לשלם  28,000 דולר, דמי הכופר שנדרשו לשלם לצורך שחרורה. כתוצאה מחוסר יכולת לפרען נכלאו בני המשפחה והושמו בכלא באריתריאה.

[2] החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב-2012 אשר נחקק כתיקון לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התש"יד - 1954 מאפשר להחזיק במשמורת מסתננים לתקופה של שלוש שנים, כאשר לממונה ביקורת הגבולות נתון שיקול הדעת לשחרר מסתנן בערובה במקרים חריגים בלבד. הוראות החוק חלות גם על מסתננים מאריתריאה וסודן, שמדינת ישראל לא מחזירה אותם לארץ מוצאם על רקע הכרה במדינות אלה כמדינות משבר, שבהן נשקפת סכנה לחייהם  או לחרותם.

יצוין חוק זה מושהה כעת, לאור פסיקתו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, מיום 16.9.13, כי תקופת משמורת של שלוש שנים אינה חוקתית בשל כך שהינה עומדת בסתירה להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק עובר כעת תהליכי חקיקה על מנת להתאימו לפסיקת בג"ץ.

[3] החלטה מס' 2806 של ממשלת ישראל מיום 1.12.02 קבעה כי יש להקים מקלט לכלל קורבנות הסחר בבני-אדם לעיסוק בזנות. החלטה מס' 2670 של ממשלת ישראל מיום 2.12.07  הרחיבה את מסגרת המקלט וקבעה כי ניתן יהיה לשכן בו גם קורבנות עבירות "החזקה בתנאי עבדות" וסחר למטרות עבדות ועבודת כפייה.​