גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

התרת נישואי תערובת שנערכו בישראל בהעדר סמכות

|24/11/2013|

בית המשפט המחוזי אינו שולל הכרה מהותית בנישואי תערובת שנערכו בישראל (במקרה זה על ידי בית הדין השרעי) חרף העדר אפשרות או סמכות על פי החוק הישראלי לעשות כן – זאת לצורך האפשרות להתיר נישואין אלו. הדין הדתי או האזרחי, החל על זוגות שנישאו הוא המכריע בשאלה אם אדם נשוי או רווק ולא רישום הנישואין או העדרו במשרד הפנים. גם בהעדר רישום של נישואין כאלה במשרד הפנים בשל כך שאלו נעשו שלא בסמכות, חובה על בית המשפט לענייני משפחה לדון בתוקפם של נישואין אלו, לרבות באמצעות בירור עם הערכאה הדתית המוסמכת, ולקבוע את הדרך להתרתם.

שופטים: שושנה שטמר, יעל וילנר, ריבי למלשטריך – לטר.
בשם המערערת: עו"ד סירייה סנא – סיוע משפטי חיפה.
המשיב: בעצמו, אין הופעה.
 
הקדמה
מחד גיסא- הדין השרעי מתיר לגבר מוסלמי להתחתן עם יהודייה או נוצרייה, מבלי שתמיר את דתה.[1] מנישואין אלה זכאית האישה הלא מוסלמית לכל זכויות המגיעות לאישה המוסלמית, למעט ירושה, הואיל וקיימת חובת זהות דתית לצורך ירושה על פי הדין השרעי.
מאידך גיסא- החוק הישראלי אוסר על עריכת נישואים פרטיים, ואינו מסמיך ערכאה כלשהי לערוך בישראל נישואים של בעלי דתות שונות. בשל אי ההסדרה החוקית, מסרב משרד הפנים לרשום זוגות שנישאו כך כנשואים.
 
המקרה דנן
במקרה הנדון סירב בית הדין השרעי להתיר נישואי תערובת מסוג זה, אף שהוא היה זה שערך אותם מלכתחילה (כאמור, בהעדר סמכות על פי החוק הישראלי), בנימוק שאינו מוסמך על פי סימן 52 לדבר המלך במועצתו על א"י 1918 – 1925, לדון בכך.
 
אף שברגיל עומדת בפני בני זוג שבית דין דתי קובע כי אינו מוסמך לדון בהתרת נישואיהם האפשרות לפנות בתביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה, במקרה זה סירב בית המשפט לדון בתביעה כזו שהוגשה אליו, זאת בשל כך שלא צורפה אליה תמצית רישום ממשרד הפנים המעידה על היותם של בני הזוג נשואים. כאמור, רישום כזה אינו מתאפשר בשל אי הכרת החוק הישראלי בנישואין אלו (ועמדתו זו של משרד הפנים אושרה כאשר עתירה שהוגשה נגדו בעניין זה נדחתה).
 
בית המשפט המחוזי אליו הוגש ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא לדון בתביעה, קבע כי חובה על בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה להתרת נישואין גם אם במישור המנהלי לא מכירה מדינת ישראל בנישואין אלו ולא מאפשרת את רישומם. וזו לשון ההחלטה:
 
"הרישום או העדר הרישום במשרד הפנים איננו מכריע בשאלה אם אדם נשוי או רווק. על בית המשפט לבחון את המעמד של המבקש סעד של התרת נישואין על פי הדין החל עליו (דין דתי או דין אזרחי)".
 
על בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה שכזו, לברר את תקפותם של הנישואין על פי הדין הדתי או האזרחי החל על בני הזוג, ובמקרה הצורך אף לפנות אל בית הדין הדתי הנוגע בדבר בשאילתה על פי סעיף 3 לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) תשכ"ט-1969, בכדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי דין דתי.
 
עמ"ש (חיפה) 42622-05-12 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 22.11.12)
 
תגיות: התרת נישואין, נישואי תערובת, תקפות נישואין, נישואין לא רשומים
 
 
 

[1] להרחבה בעניין תקפותם של נישואין בדין השרעי, ראו האשם סואעד,קשר הנישואין באסלאם ודרכי התרתו, בגיליון זה.