גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

על מעמדה של משפחה מארחת

|24/11/2013|

מעמדה של משפחה מארחת על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך– 1960 (להלן: "חוק הנוער") , נדון  בביהמ"ש המחוזי תל אביב, עת זה העניק לה זכות טיעון, באשר לשינוי מקום ההשמה של הקטין/ה. משפחה מארחת הינה משפחה המתנדבת לארח בביתה ילד שהושם בפנימייה ואשר מסיבות שונות אין באפשרותו לצאת לבית הוריו הביולוגים. חשיבותה הרבה של המשפחה המארחת, אשר במקרים רבים מהווה את המסגרת המשפחתית היחידה שיש לקטין, אינה מוטלת בספק.  חרף זאת  אין  כל הסדרה חוקית של מעמדה ולא חלה על רשויות הרווחה חובה חוקית לשתף המשפחה המארחת בשינויים המתוכננים בחייו של הקטין המתארח אצלה, ולשמוע דעתה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בסוגיה זו וקבע כי מן הראוי לשתף את המשפחה המארחת בהחלטות מסוג זה ולהתחשב בדעתה, בהיותה כה משמעותית בחיי הקטין.

שופט: שאול שוחט
למערערת: עו"ד עמיקם הדר, במינוי מטעם הסיוע המשפטי – מחוז ת"א והמרכז
למשיבים: עו"ד קרן מלר
לקטינה: עו"ד ויוי רכניץ,  במינוי מטעם הסיוע המשפטי – מחוז ת"א והמרכז
 
העובדות והחלטת בית משפט לנוער בתל אביב
התיק דן בקטין/ה אשר שהה/תה במשך מספר שנים במסגרת פנימייתית. בסופי שבוע וחופשות, נהג/ה הקטין/ה להתארח אצל משפחה מארחת, עמה היה לקטין/ה קשר חם. גורמי הרווחה ביקשו להעביר את הקטין/ה למסגרת חוץ ביתית הרחוקה מבית אמו/ה כמו גם מבית המשפחה המארחת. הקטין/ה, אמו/ה והמשפחה המארחת התנגדו כולם לשינוי המבוקש.
המשפחה המארחת פנתה לבית משפט לנוער בתל אביב בבקשה כי יאפשרו לה להגיש בקשה להותיר את הקטין/ה במסגרת בה שהה/תה, אך הבקשה לא נידונה על ידי בית משפט לנוער, בנימוק כי המשפחה המארחת חסרת מעמד בהליכים לפי חוק הנוער, אם כי בית המשפט דן בעניין מכוח זהותם של המתנגדים האחרים.
 
פסק הדין בערעור בביהמ"ש המחוזי בת"א
הגם שבית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש על הכרעת בית המשפט לנוער לגופו, הוא מצא לנכון להתייחס באופן מפורט למוסד "המשפחה המארחת", ומעמדה בהליכים משפטיים על פי חוק הנוער, ואף עמד על שמיעת עמדתה בפניו.
 
בית המשפט פסק, באופן תקדימי, כי ראוי לתת למשפחה המארחת זכות טיעון, באשר לשינוי מקום השמת הקטין/ה, זאת על אף שמעמדה החוקי של המשפחה המארחת איננו מוכר ואינו מוסדר בחוק הנוער. בית המשפט מצא שהקטין/ה הינו/ה חלק בלתי נפרד מהמשפחה המארחת, מבלה שם את חופשותיו/ה וילדי המשפחה המארחת רואים בו/ה כאח/ות גדול/ה. בפועל זהו הדבר הקרוב ביותר למשפחה שיש לקטין/ה. הדבר נעשה בהתנדבות מלאה של המשפחה המארחת וללא כל תמורה כספית.
 
"...מן הראוי שרשויות הרווחה, מלכתחילה, ישתפו את המשפחות המארחות בשינוי המתוכנן בחייהם של הקטין/הקטינה "המתארחות" אצלן, ישמעו את דעתן וישתפו אותן, עד כמה שאפשר, בתהליך קבלת ההחלטות לגביהם – גם אם דעתן לא תתקבל. התנהלות ראויה זו, תלמד על הכרת המדינה בחשיבותו של מוסד זה ותהווה סוג של הכרת תודה על ההשקעה הרבה שלהן ב"מתארחים" אצלן."
 
בית המשפט ביקר את המצב לפיו "למרות חשיבותו הרבה של מוסד זה לרווחתם של קטינים, אין כל הסדרה חוקית של מעמדו. בחוק הנוער (טיפול והשגחה) אין כל אזכור למוסד שלא לדבר על הגדרת טיבו, תפקידו ותפקודו, ..." והסדרת סוגיית המשפחה המארחת נעשית בהתאם לחוזרים ונהלים פנימיים של משרד הרווחה.  
 
 
ענ"א (תל אביב) 2043-12, א.ס נגד המחלקה לשירותים חברתיים-שפירים, (17.10.12)
 
  
תגיות: חוק הנוער (טיפול והשגחה), משפחה מארחת