גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

תביעת קטינה לשינוי שם משפחתה לשם המשפחה של הוריה האומנים

|24/11/2013|

תביעתה של קטינה בת שש עשרה לשינוי שם משפחתה לשם משפחתם של הוריה האומנים, אליהם הגיעה לאחר שאביה התעלל בה מינית התקבלה חרף התנגדותו של האב. בית המשפט דן בין היתר בסוגיית זכותו של קטין להגיש תביעה עצמאית מכוח סע' 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה; במעמד הורים אומנים ואפוטרופוס לדין לעתור לשינוי שמו של קטין; וכן בשיקולים הרלבנטיים בתביעת קטין לשינוי שם משפחתו.

שופט: אסף זגורי
לתובעת: עו"ד אפרת ונקרט, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז חיפה
לנתבע 1: ב"כ היועמ"ש לממשלה
לנתבע 2: עו"ד שלומית ברנס זערור, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז צפון  

בעניינה של הקטינה התנהלו הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך- 1960 (להלן: "חוק הנוער") בבימ"ש לנוער בנצרת, בהם ייצגה אותה כותבת סקירה זו כאפוטרופוס לדין.
בהמשך, הגישה הקטינה, באמצעות האפוטרופוס לדין שמונתה הפעם כעורכת דינה (המייצגת את רצונה) תביעה לשינוי שם משפחתה לשם משפחת הוריה האומנים. זאת על מנת שבתעודת הזהות שהיא עתידה הייתה לקבל ועל מחברות בחינות הבגרות אליהן היא עתידה לגשת לא יתנוסס שם המזוהה מבחינתה עם מי שפגע בה והתעלל בה קשות בילדותה.
זכותם של קטינים להגיש תביעה עצמאית בבית המשפט לענייני משפחה
סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע מפורשות, כי הקטין בעצמו או באמצעות ידיד קרוב רשאי להגיש תובענה "בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש". בית המשפט קבע כי שם המשפחה של הקטינה הוא עניין שבו עלולה זכותה של הקטינה להיפגע פגיעה של ממש, כעולה מתסקירי הסעד ולפיכך – קבע כי היא הייתה רשאית להגיש תביעה אף כאשר האפוטרופוס הטבעי מתנגד לה.
למען הסר כל ספק בחן בית המשפט גם את שאלת מעמד ההורים האומנים והאפוטרופוס לדין לעתור לשינוי השם, ומצא כי גם להם עשויה להיות נתונה זכות זו. זאת, כאשר מתקיימת אחת מן החלופות הסטטוטוריות (על פי סעיפים 67, 26, 27 , 28 , 68 (א), 39, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הכשרות"), ותקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984) לקביעה כי ההורים הביולוגיים אינם ממלאים את חובותיהם כלפי הקטינה לפי החוק. במקרה כזה רשאי בית המשפט למנות את ההורים האומנים או אפוטרופוס לדין לשם ייצוג הקטינה בתביעה לשינוי שם משפחתה.
סעיף 13 לחוק השמות, תשט"ו- 1956 (להלן: "חוק השמות") קובע כי "הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור בית המשפט גם את שם משפחתו". כן קובע סעיף 21 לחוק השמות כי "לענין סעיף 13 "הורים" - שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד, אותו ההורה".
במקרה דנן - קבע בית המשפט - התקיימו התנאים להכרה בהורים האומנים ובאפוטרופוס לדין דווקא כמי שמוסמכים להגיש התביעה בשם הקטינה ועבורה: הקטינה הוכרזה נזקקת בהליכים לפי חוק הנוער בשל נסיבות הכוללות התעללות מינית בקטינה, ובכך, ניתן לומר, ויתר האב ויתור מוחלט על דאגתו לקטינה והוא אינו ממלא את חובותיו לפי חוק הכשרות. מנגד, ההורים האומנים והאפוטרופוס לדין דואגים דאגה כנה לטובתה ורווחתה של הקטינה, כפי שנקבע בחוות דעת של גורמי הרווחה המלווים את המקרה מזה למעלה מעשור ואשר לא נסתרה.
 השיקולים הרלבנטיים בתביעה לשינוי שם משפחה
בית המשפט דן בשיקולים אשר צריכים להדריך את בית המשפט בבואו להתיר שינוי שם משפחה של קטינה. בחוק השמות לא נקבע דבר לעניין זה, ובית המשפט קובע כי מכח חוק הכשרות יש לפעול על פי "טובת הילד", ולצידה יש לשקול גם שיקולים מכח "דוקטרינת זכויות הילד" או לשלב בין טובת הילד לבין זכויותיו.
במקרה דנן, קבע בית המשפט, כל הדרכים מובילות לאותה תוצאה – שינוי שם המשפחה של הקטינה. ואלו הפרמטרים שבהם התחשב בית המשפט:
עצמאות הקטינה - שינוי שם המשפחה כמותו כאמירה עצמית של הקטינה כי היא אכן יכולה לפתוח בפרק חדש בחייה.
נזק אפשרי - יש לקחת בחשבון גם את הנזק הרגשי שהותרת השם הנוכחי עלולה לגרום.
גיל הקטינה - בית המשפט נתן משקל רב לגילה של הקטינה ולעובדה כי היא עתידה להתבגר בעוד זמן לא רב. עובדה זו גם מקילה על ההיענות לרצונה וגם, לאור הזמן הלא ארוך שנותר עד לבגירותה, שומטת את הקרקע מתחת לטענה כי שינוי השם יגרום לה נזק.
התאמת הסעד למציאות - על זהותה המתגבשת של הקטינה, קבע בית המשפט, לתאום לנסיבות חייה הנוכחיות ולא לעברה; היא רואה עצמה כבתם של ההורים האומנים ולא רואה עצמה כבתו של אביה הביולוגי; היא חתמה על מסמכים שהוגשו לבית המשפט בשם "פלונית", ולמעשה כעת היא אך מבקשת הכרה ממסדית לשינוי האישי שיזמה – הכרה שמן הראוי שתינתן בנסיבות העניין.
התרשמות גורמי המקצוע - משקל רב ניתן להתרשמויות הגורמים המלווים את הנערה (האפוטרופוס לדין, הפסיכולוגית המלווה אותה מגיל צעיר, והעובדות הסוציאליות השונות) כי רצונה של הקטינה מגובש והחלטי.
העצמת הקטינה - עוד קבע בית המשפט כי החוויה של שינוי השם ביוזמתה של הקטינה, יעצים אותה ויהווה אמירה של המדינה באמצעות בית המשפט בדבר התחשבות ברצונותיה ודעתה, בניגוד לגישה הפטרנליסטית המחייבת אותה לשאת שם משפחה של אב ביולוגי שפגע בה.

ש"ש (בית המשפט לענייני משפחה נצרת)  2498-03-13
תגיות: קטינים, שם משפחה, הורים אומנים, הורים ביולוגיים, אפוטרופוס לדין, סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק השמות, טובת הילד, זכויות הילד