שופט: דאוד מאזן
למבקש: עו"ד מחמוד שחברי, במינוי מטעם הסיוע המשפטי- מחוז צפון
למשיבים: לא צוין
רשמת הוצאה לפועל קבעה כי בקשתו של חייב שתיק איחוד קודם שהיה לו פוזר עקב אי עמידתו בצו תשלומים, להכרזתו שנית כחייב מוגבל באמצעים תידון רק אם הוא ישלם סכום מסוים על חשבון פיגוריו. בדונו בערעור על החלטה זו, הבהיר השופט דאוד מאזן מבית משפט השלום בקריות, מספר הבהרות חשובות הנוגעות לחובתו ומסגרת סמכותו של רשם הוצאה לפועל (להלן: "הרשם") עת מובאת בפניו בקשה כלשהי.
בית המשפט קיבל את בקשת המבקש למתן רשות ערעור, דן בה כבערעור, וקיבל אותה, תוך שהוא קובע שלש קביעות חשובות: א. בפן החיובי - חובתו של רשם לדון בבקשות המוגשות לו, ולהכריע בהן לגופן. בפן השלילי – רשם אינו מוסמך להתנות תנאי (שאינו מנוי בחוק – כגון תשלום אגרה) לדיון בבקשה. החלטה מעין ההחלטה המתוארת אינה החלטה בבקשה אלא הצבת תנאי – ולפיכך מחוסרת סמכות ודינה להתבטל ב. החלטה המתנה דיון בתנאי מוקדם פוגעת בזכות הגישה לערכאות המשפטיות, זכות אשר עוגנה בפסיקה כזכות יסוד ג. חובה על הרשם לנמק את החלטותיו בהנמקה סבירה.
יצוין כי להחלטה דומה אך מהנמקה שונה לחלוטין הגיע בית משפט השלום בתל אביב. שם ההנמקה הייתה כי החלטה מעין זו נגועה בכשל אינהרנטי של קביעה הקודמת לבירור ולפיכך דינה להתבטל. במקרה זה בית המשפט ראה את התנאי כהחלטה – שלא כדרך שראה זאת בית המשפט דנן. (רע"צ (שלום תל אביב) 29500-11-09 בן חמו נ' מירס תקשורת בע"מ (לא פורסם, 11.1.10)).
רע"צ (שלום קריות) 9364-01-13 חביבאללה נ' בנק מרקנתיל ואח' (מיום 12.2.13)
תגיות: הוצאה לפועל, התניה, פיקדון, תשלום ראשוני, רשם הוצאה לפועל, חייב מוגבל באמצעים