גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

גבולות חובותיו של כונס נכסים למימוש נכס כלפי נושים אחרים

|24/11/2013|

תפקידו של כונס נכסים שמונה למימוש נכס מסוים הוא לדאוג לאינטרסים של הזוכה בתיק בו מונה ולא לזוכים-נושים אחרים של החייב. זאת אף שהוא משמש כפקיד בית המשפט וחב כלפיו חובת נאמנות ובשונה מתפקידו של מפרק או נאמן בפשיטת רגל.  לפיכך, אין מקום לחייב כונס נכסים כזה להמשיך בהליכי מימוש הנכס עבור נושים אחרים, מקום בו נפרע החוב, נמחל או שהצדדים הגיעו להסדר פשרה לסילוקו בטרם מומש הנכס. כך הבהיר בית המשפט המחוזי בתל אביב בהרכב של שלושה שופטים ושם, לעת עתה, קץ למחלוקת ששררה בניין זה.

שופטים: יצחק ענבר, יהודית שבח, איתן אורנשטיין
למערער: עו"ד אלימלך יערי
למשיב 1: עו"ד גיא גולדפרב
למשיבים 3-4: עו"ד אלינור הלפגוט
 
שאלת תפקידו וגבולות חובותיו של כונס נכסים שמונה בתיק הוצאה לפועל פרטני למימוש נכס מסוים (אם בהליך מימוש משכנתא, ואם בהליך מימוש עיקול) כלפי נושים אחרים של החייב עמדה במוקד דיונו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בהרכב של שלושה שופטים שקיבל בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל אשר אושרה על ידי בית משפט השלום, בה נדחתה בקשת חייב לאישור הסכם פשרה עם הבנק ולביטול הליכי כינוס הנכסים שננקטו נגד דירת מגוריו על ידי כונס הנכסים מטעם הבנק.
במקרה זה, נפתח נגד החייב על ידי הבנק תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא. לאחר החתימה על הסכם המכר, ובטרם אושר זה על ידי רשם ההוצאה לפועל, נערך בין הצדדים הסכם פשרה לסילוק החוב לבנק ולביטול הליכי מימוש הנכס, וההסכם הוגש לאישור הרשם. הרשם סירב לאשר את הסכם הפשרה מחמת קיומם של נושים אחרים שחובם לא הוסדר, ומנגד אישר את מכר הדירה לרוכשים.
החלטת הרשם התבססה על ראייתו הרחבה את תפקידו של כונס הנכסים, המשמש כזרועו הארוכה של הרשם, וכמי שאמון על ענייניהם של יתר נושי החייב, אף אלו "האדישים" אשר לא נקטו דבר לשם גביית חובם. לגישה זו תימוכין בפסיקת רשמי ההוצל"פ[1] ובתי משפט השלום, ומכוחה אף דחה בית משפט השלום את הערעור על החלטת הרשם דנן[2] ואף מצאה ביטוי בפסיקה מחוזית בדן יחיד.[3] ואולם – ציין בית המשפט המחוזי בפסק הדין נשוא סקירה זו - קיימת גם גישה שונה הגורסת כי לכונס נכסים למימוש נכס אין, בשלב בו טרם מומש הנכס, מחויבות כלפי נושים אחרים של החייב.
משכך, בית המשפט המחוזי נדרש לדון בערעור זה בגלגול שלישי (את הרשות לכך העניקה כב' השופטת שטופמן[4]) ופסק בהרכב שלושה,[5] כדעה השנייה.
 
בית המשפט הבהיר כי מקובלת עליו העמדה לפיה סמכותו של כונס הנכסים "מוגבלת למימוש הנכס לאינטרס של המשיב – הזוכה, ולא של זוכים בתיקים אחרים" וכי "טרם המכירה וקבלת התמורה אין כל מחויבות בתיק המשכון לתיקים אחרים". נקבע כי "אין להרחיב את תפקידו של כונס הנכסים מעבר לתכלית ולמטרה בשלן (כך במקור. ק.כ)  מונה, והיא לאפשר את פירעון חובו של החייב לזוכה באמצעות מימוש הנכס המסוים". הובהר כי "חובת הנאמנות שחב כונס הנכסים לבית המשפט והיותו זרועו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל, אינם הופכים אותו בהכרח לאפוטרופוס של נושיו האחרים של החייב, ודאי לא של אלו שלא הטילו עיקול על הקרקע, ואף לא הביעו התעניינות בנעשה בתיק ההוצאה לפועל בכל צורה שהיא". סמכותו של כונס הנכסים מוגבלת למימוש הנכס בכפוף לאינטרס של הזוכה, ולא של זוכים בתיקים אחרים, ומשכך, בטרם נכנס הליך המכירה לנקודת האל-חזור, ובטרם אושר המכר לצד שלישי, אין כל הצדקה לכפות את המכר בעל כורחם של החייב ושל הנושה גם יחד – כאשר אין הם מעוניינים בו.
 
בית המשפט אף ציין כי כפיית מכר בטרם נפגעה זכותו של צד שלישי, פוגעת ברצון לעודד חייבים להגיע להסדרים ולסלק את חובותיהם ללא צורך בכפיה ומימוש, וכן פוגעת באופן בלתי מידתי בחייב, במיוחד עת מדובר במכירת נכס מקרקעין ובפגיעה בזכות הקניין.
 
בית המשפט הבחין בין כונס נכסים למימוש נכס ספציפי, הממונה מכוח סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, עליו חל כל האמור לעיל, לבין מפרק ונאמן בפשיטת רגל, אשר חובתם המובנית לדאוג לכלל הנושים (וכן מן הסתם כונס נכסים או מפרק זמני בהליכים אלו).
 
ואולם, למרות קביעתו זו כי על רשם ההוצאה לפועל היה לפסוק אחרת ולאשר את הסכם הפשרה עם הבנק, דחה בית המשפט את הערעור שכן מצא כי לא ניתן להשיב בשלב זה את הגלגל לאחור. עסקת המכר אושרה, התמורה שולמה, שולמו מיסים לרשויות המס, והחזקה נמסרה לרוכשים – לכן קבע בית המשפט - מדובר ב"מעשה עשוי", שביטולו יינקט במקרים חריגים בלבד, שלא התקיימו במקרה דנן.

רע"א (ת"א) 49241-12-10 עמרן מיכאל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' (מיום 14.1.13)
תגיות: הוצאה לפועל, משכנתא, כינוס נכסים, כונס נכסים, נושה מובטח, נושה לא מובטח, סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, חובות כונס נכסים


[1] כך למשל החלטה בתיק (הוצל"פ כפר סבא) 17-05645-08-4 בנק מזרחי טפחות נגד אללישוילי רוברט (לא פורסם, 30.12.12), שם נקבע כי תשלום משכנתא אינו מהווה "תעודת ביטוח" כנגד מימוש הנכס לתועלת כלל נושי החייב, וכי מעת מינוי כונס הנכסים שליטתו של הנושה המובטח אינה עוד מוחלטת, והרשם עשוי לכפות על המשך ההליכים לטובת כלל נושי החייב.
[2] רע"צ (שלום הרצליה) 1511-11-10 עמרן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (מיום 8.12.10).
[3] ת"א (תל-אביב-יפו) 2423-06 גדעון פרום, עו"ד נ' גלובוס (פורסם בתקדין, 23.6.10), וכן ע"א 1239/08 (תל אביב יפו) יחזקאל נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 10.4.08).
[4] אשר נתנה את פסק הדין בעניין יחזקאל, לעיל ה"ש 3.
[5] ובהם – מעניין לציין -  כב' השופט אורנשטיין, אשר נתן את פסה"ד בעניין פרום, לעיל ה"ש 3.