גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

כיום, לאחר הפרדת מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט, ראוי לקבוע רף מקל יותר לקבלת רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל על ידי בתי משפט השלום

|24/11/2013|

מסתבר כי הפרדת רשמי ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט אינה דבר של מה בכך, ועל פי פסיקת בית המשפט העליון יש למעמדם החדש של רשמי ההוצאה לפועל משמעות לעניין אופן הערעור על החלטותיהם.
הגבלת הדיון בערעורים כאלה למקרים חריגים תביא לתוצאה לא רצויה של העדר הסדרה אחידה וברורה של התחום ולקביעות סותרות.

שופט: סלים ג'ובראן
למבקש: בעצמו
למשיב: לא צוין
 
לבית המשפט העליון הוגשה בקשת רשות ערעור שהינה בבחינת דיון ב"גלגול רביעי", כאשר מקורה של שרשרת הערעורים בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לפיה אושרה מכירת דירת המנוחה במסגרת הליכי מימוש משכון לצד ג'.
הבקשה לקבלת רשות הערעור נדחתה אמנם, אך תרמה להבנת אופי הערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל.
בית המשפט אזכר את ההלכה לפיה בקשת רשות ערעור בגלגול שני ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים או קושי משפטי הדורש קביעת הלכה.[1] כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל פניה לבית המשפט העליון מהווה "גלגול רביעי" של המחלוקת, ולאור זאת דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, אך מצא כי יש מקום להתייחס לטענותיו של המבקש לעניין סוג המבחן שעל ערכאת הערעור להפעיל בבקשות רשות ערעור על החלטות ההוצאה לפועל.
 
הדין לפיו בית משפט השלום יושב כערכאת ערעור ראשונה ובית המשפט המחוזי כערכאה שנייה גובש טרם השתנה מבנה מערכת ההוצאה לפועל, הפרדתה ממערכת בתי המשפט והפיכתה לרשות מנהלית. רשמי ההוצאה לפועל היו באותה עת חלק ממערכת המשפט ומקבילים מבחינות רבות לרשמי בית המשפט. לאחר הפרדת מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט סבור בית המשפט כי ראוי לקבוע רף מקל יותר לקבלת בקשות רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל על ידי בתי משפט השלום, שכן בשונה מבעבר אין מדובר עוד בערכאה שיפוטית רגילה כי אם בגוף "מעין שיפוטי" בלבד.
 
עוד ציין בית המשפט, כי שאלות עקרוניות, דוגמת היקפה של זכות החייב לקיום מינימאלי בכבוד (כגון סכום ההוצאה הראוי על חינוך ילדיו), אשר נידונות בהקשרם של חייבים על בסיס יומיומי בהוצאה לפועל, טרם נידונו בבית משפט העליון. למרות שהדיון אינו מסעיר במיוחד הרי שמשמעותו הכללית רחבה ביותר. הגבלת הדיון בהליכים אלה למקרים חריגים בלבד בפני בית המשפט המחוזי ולמקרים חריגים שבחריגים בפני בית המשפט העליון, תוביל לתוצאה לא רצויה של העדר הסדרה אחידה וברורה של התחום ולקביעות סותרות ולא אחידות בערכאות שונות.
 
בית המשפט לא נדרש לשאלה אילו מבחנים על הערכאות הדיוניות ליישם בבואן לבחון בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכי הוצאה לפועל, והותירה בשלב זה בצריך עיון.
 
רע"א 8476/12, עזבון המנוחה כהן עדינה ז"ל נגד בנק הפועלים (החלטה מיום 29/1/13, פורסם בנבו)
תגיות: הוצאה לפועל, בקשת רשות ערעור, ערעור, ערעור בגלגול שלישי, רשם הוצאה לפועל

[1] ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123 (1982), בר"ש 9092/10 עו"ד איטח אהרון נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם, 10.1.11), רע"א 8272/10 חסנין נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעות אלונים (לא פורסם, 25.1.11).