גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

השהיית הליכים ועיכובם בהוצאה לפועל וההבדל ביניהם

|24/11/2013|

בהקשרו של חוק ההוצאה לפועל "השהיית" הליכים אינה זהה ל"עיכוב" הליכים. עיכוב הליכים במובנו של חוק ההוצאה לפועל הוא התליית ביצוע הגבייה בכללותה והעילות לכך מצומצמות ומוגדרות בחוק. בהינתנן - אין לרשם שיקול דעת שלא לעכב, ובהעדרן  - אין בסמכותו לעכב. השהיית הליך היא התלייתו של הליך (או הליכים) מסוימים בלבד, והדבר מצוי בסמכותו של הרשם ונתון לשיקול דעתו. סעיף 77א לחוק מעניק לרשם ההוצאה לפועל סמכות של "השהייה" (להבדיל מבמקרה של "עיכוב") וספק אם העברת כספים שנגבו, מקופת לשכת ההוצל"פ אל הזוכה, היא בגדר "הליך" שניתן להשהותו על פי סעיף זה.

שופט: דאוד מאזן
בשם המערערת: עו"ד ירון בר ששת, במינוי מטעם הסיוע משפטי – מחוז חיפה
המשיב: עו"ד רבינוביץ יעקב
 
במוקדו של ערעור על החלטת רשמת הוצאה לפועל שלא לעכב שחרור כספים מתיק ההוצאה לידי הזוכה ולדחות בקשה לפי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל שהגיש החייב בשל פנייתו להליכי פשיטת רגל, דן בית משפט השלום בקריות בשאלה האם במסגרת סמכותו להשהיית הליכים על פי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") מוסמך רשם ההוצאה לפועל (להלן: "הרשם") להורות על "עיכוב ביצוע"?
 
בנותנו לשאלה זו מענה שלילי, נדרש בית המשפט לבירור יסודי של המונחים "השהיית" הליכים ו"עיכוב הליכים", משמעותם וגבולותיהם במסגרת החוק:
 
"עיכוב הליכים" מוסדר בסעיף 17 לחוק – ומשמעותו היא שכל הליכי הגביה מעוכבים עיכוב גורף. העילות לעיכוב הליכים על פי הסעיף מצומצמות ומוגדרות: הוראה מפורשת בחוק או צו של בית משפט. בהתקיימן – חייב הרשם לעכב את ההליכים, ובהעדרן – אין לו סמכות כזו. למעשה, ככל שהדבר נוגע לעיכוב הליכים, לא נתונה לרשם כל סמכות ואין לו מרווח החלטה, לעכב או שלא לעכב את ההליכים, לפי העניין.
 
מנגד "השהיית הליך", המוסדרת בסעיף 16 לחוק – היא סמכות רחבה יותר, המצויה בשיקול דעתו של הרשם, ומשמעותה השהיית הליך (או הליכים) מסוים, בעוד שאר ההליכים אינם מעוכבים.
 
 
סעיף 77א – הבהיר בית המשפט - עניינו "השהיית" הליכים, וזו היא הסמכות שמפעיל הרשם כאשר הוא דן בבקשה על פי סעיף זה. הוא אינו רשאי לעכב את ההליכים בתיק, אלא, על פי שיקול דעתו וההצדקות שיימצא, רשאי הוא להשהות הליכים מסוימים.
 
מאחר והשאלה שעמדה בפני בית המשפט במקרה זה הייתה עקרונית, והתייחסה לפריט ספציפי - עיכוב העברת כספים מקופת ההוצאה לפועל לזוכה, נמנע בית המשפט מלדון בשאלות כלליות כגון: אלו הליכים ראוי להשהות במסגרת סעיף 77א לחוק, איזה תנאים יש לקבוע (על פי סעיף 16 לחוק), לאיזה תקופה ראוי לקצוב את ההשהיה ועוד.
 
באשר למקרה הנדון – העברת כספים שנגבו, מקופת ההוצאה לפועל אל הזוכה – הטיל בית המשפט ספק האם בכלל מדובר ב"הליך" אשר לרשם הסמכות להשהותו:
 
"כספים שקיימים בתיק ההוצאה לפועל ... ספק אם הם נכללים תחת המונח הליך, אשר רשם ההוצאה לפועל מוסמך להשהותו, כאשר עושה שימוש בהוראת סעיף 77א לחוק".
 
בית המשפט לא ראה צורך לענות על ספק זה, שכן בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, בהן הכספים לא נגבו מן המבקש אלא מחייבים אחרים באותו תיק; החייב לא טרח לדאוג להעבירם לקופת הכינוס עת היה בהליך פשיטת רגל שיזם זוכה; הכספים שהו בקופת ההוצאה לפועל זמן ממושך ועוד – לא ראה בית המשפט כל הצדקה להשהות את העברתם לידי הזוכה.
 
רע"צ (שלום קריות) 44415-02-13  אליהו פייבושביץ נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו, 18.3.13).
 
תגיות: הוצאה לפועל, השהיית הליכים, עיכוב הליכים, סעיף 77א, פשיטת רגל, עיכוב כספים, הליך, סמכות, ביצוע פסק דין, רשם ההוצאה לפועל
 
*הכותב הינו ראש התחום האזרחי ומרכז המעמד האישי במגזר הערבי