גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

סמכות בית המשפט להידרש לטענות הגנה כנגד תשלום ארנונה ובעיקר לטענת "אינני מחזיק" בהעדר מיצוי ההליך המינהלי

|24/11/2013|

אי ידיעת המערערת על קיום חוב ארנונה נגדה, מידת מודעותה להליכי ההשגה במסלול המנהלי, הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לה כתוצאה מחסימת דרכה מלטעון טענת הגנה "אינני מחזיק בנכס" בפני בית משפט שלום, על אף אי מיצויו של המסלול המנהלי, הכריעו את הכף לטובתה, עת בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורה וקבע כי החלטת בית משפט השלום הדוחה את התנגדותה לתביעת העירייה נגדה בשל אי מיצוי ההליך המנהלי  - מבוטלת.

שופטת: תמר בזק – רפפורט
למערערת: עו"ד מג'די זייד במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז ירושלים
למשיבה: עו"ד אריאל אלבאום
 
המשיבה, עיריית ירושלים, הגישה נגד המערערת תביעה לסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, בשל חוב ארנונה. המערערת הגישה התנגדות לתביעה ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. במסגרת התנגדותה, ציינה המערערת, כי הנכס הושכר על ידי בעלה לצורך ניהול עסק לממכר פיצות, מבלי שהיא הייתה מעורבת בעסק או בניהולו, כמו כן ציינה כי חתימותיה על חוזה השכירות זויפו.
המערערת תיארה, במסגרת התנגדותה, את מערכת היחסים העכורה (ואף למעלה מכך) בינה לבין בעלה, וכי גילתה את דבר קיומו של החוב בדרך אגב, בעת איסוף חומר מהעירייה לצורך הגשת ערעור נגד העיריה בתיק אחר. המערערת גילתה, כי הנכס היה רשום על שמה מיום  1.1.03 עד ליום 30.6.09 אז בוטל רישום הנכס על שמה, אך נרשם שוב על שמה ביום 1.7.09, לבקשת בעל הנכס חרף כניסתו של בעלה לכלא. המערערת טענה כי מהלך זה מצביע על מרמה וזיוף, המצדיקים את ביטול החוב. עוד העלתה המערערת במסגרת התנגדותה טענות נוספות, כגון הטענה כי הנכס שמופיע בספרי העיריה אינו אותו נכס שהושכר בפועל, והטענה כי היא לא קיבלה התראה מהעירייה על קיומו של החוב על שמה.
בית המשפט השלום האריך אמנם את המועד להגשת ההתנגדות, אך בסופו של יום דחה את ההתנגדות לגופה מכיוון שטענותיה של המערערת, לא העלו לטעמו שאלות בעלות חשיבות עקרונית כלכלית וציבורית, משום כך אין להידרש להן בהליך משפטי ודינן להתברר באמצעות הגשת השגה למנהל הארנונה. על החלטה זו הוגש ערעור, שהתקבל.
סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976 (להלן: "החוק") מסדיר את נושא ההשגה על חיוב בתשלום ארנונה. בהתאם לסעיף 3(א), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית, רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד הטענות שנזכרו בסעיף. אחת הטענות שעל יסודה ניתן להשיג, היא הטענה כי מי שחויב בתשלום ארנונה "אינו מחזיק בנכס".
סעיף 3(ג) קובע סמכות מקבילה לבית המשפט להידרש לטענת "אינני מחזיק בנכס" בכפוף לקבלת רשות מבית המשפט להעלאת הטענה. במקרה דנן, כאמור, לא ראה בית משפט השלום לתת רשות זו לאפשר את ההתדיינות בפניו.
השופטת תמר בזק רפפורט מבית המשפט המחוזי סקרה בפסק דינה את הפסיקה בעניין והגיעה למסקנה כי "הגדרת המקרים שבהם יתיר בית המשפט להעלות טענת "איני מחזיק בנכס" נותר אפוא ללא מענה ברור בפסיקת בית המשפט העליון".
בית המשפט מציין את ההלכה שנקבעה בע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עירית טירת כרמל (פ"ד נו(2) 773, 780), לפיה "מעבר לשאלת קיומם של שאלות עקרוניות בנושאים בעלי חשיבות ציבורית, קיימים שיקולים נוספים הבאים בחשבון כגון מידת מודעותו של האזרח להליכי ההשגה המנהליים, ומידת הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לאזרח מחסימת דרכו לערכאות המשפטיות הרגילות". 
בית המשפט התייחס גם לעע"מ 2611/08 בנימין נ' עירית תל אביב (פורסם במאגרים, 5.5.10)  ועמד על עמדתה של כב' השופטת ארבל לפיה יש להרחיב את שיקול הדעת של בית המשפט בטענת "איני מחזיק בנכס", לעומת עמדתו של כב' השופט ריבלין אשר סבר כי גם במקרה זה יש לצמצם את שיקול הדעת של בית המשפט למקרים עקרוניים וחריגים בלבד. 
כמו כן, בית המשפט ציין את עמדתו של כב' השופט זילברטל בבר"ע 631/05 כדורי אחזקות והשכרה בע"מ נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו, 16.5.05), לפיה יש לראות בטענת "איני מחזיק בנכס" טענה בעלת מעמד מיוחד אשר "אין ליישם ביחס אליה את הכלל המתיר להעלות רק טענות עקרוניות או בעלות חשיבות במלוא חומרתו...", ש"אם לא תאמר כך, כי אז לא תהיה נפקות להוראת סעיף 3(ג) לחוק הערר". 
השופטת תמר בזק רפפורט צירפה בפסק דין זה את דעתה לעמדות השופטים ארבל וזילברטל בשני פסקי הדין הנ"ל ובהתבסס על ההלכה בעניין ט.ט. טכנולוגיה (לעיל) אשר קבעה כי יש להביא בחשבון גם את מידת מודעותו של האזרח להליכי ההשגה המנהליים ואת מידת הפגיעה שתגרם לו מחסימת דרכו לערכאות, קיבלה את הערעור.
פסק דין זה, מצטרף לשורה ארוכה של פסקי דין, בתחומים שונים, המבטאים מגמה, מבורכת לטעמנו, של חיזוק זכות הגישה לערכאות והקפדה על כך שלכל אדם יינתן יומו בבית המשפט.
 
ע"א (י-ם) 21264-07-13 אבו רומי נ' עיריית ירושלים (מיום 30.10.13).
תגיות: ארנונה, אינני מחזיק בנכס, השגה, הליכי השגה מנהליים, עיוות דין, זכות הגישה לערכאות.