גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

אימתי אכיפת חוזה תהיה "בלתי צודקת" בשל מצוקה נפשית הצפויה למפר החוזה

|24/11/2013|

סעיף 3 (4) לחוק החוזים תרופות, קובע כי ניתן לשלול את הזכות לאכיפת חוזה אם "אכיפת החוזה תהיה בלתי צודקת בנסיבות העניין" (להלן: "סייג הצדק"). בדונו בשאלה תקדימית של החלת סייג זה במצב בו האכיפה עשויה  לגרום התדרדרות נפשית למפר החוזה, אשרר בית המשפט העליון את מעמד הבכורה של סעד האכיפה, וקבע כי לאור אמות המידה הזהירות והקפדניות שהשתרשו בפסיקה ביחס לסייג הצדק, אין די בחשש גרידא לגרימת מצוקה כלשהי ועל המפר מוטל נטל השכנוע להוכיח, במאזן הסתברויות, כי מצוקה קשה וחמורה אכן תגרם כתוצאה מהאכיפה. עוד קבע בית המשפט כי יש לבדוק את "מאזן  העוול", כאשר רק פער משמעותי בין העוול שייגרם למפר אל מול זה שייגרם לנפגע עשוי להצדיק את שלילת זכותו לאכיפה. מאחר וסייג הצדק מעצם טיבו נשען על נסיבות שלא היתה אליהן מודעות בעת כריתת החוזה, קבע בית המשפט כי יש לבחון כשיקול מרכזי את המועד בו נוצרו נסיבות אלו ואת צפיותן.

שופטים: א' חיות, נ' הנדל, נ' סולברג
למערערת: עו"ד אבנר סאלם
למשיבים: עו"ד איל יפה
 
המשיבה, מוכרת דירה, ביקשה לשלול מהמערערת את זכותה לסעד האכיפה המוקנה לה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א -1970 (להלן: "חוק התרופות"), בשל מצוקה נפשית הצפויה לה לטענתה, אם תיאלץ לעזוב את דירתה, וביקשה להחיל על עניין זה את סייג הצדק הקבוע בסעיף 3(4) לחוק התרופות לפיו ניתן לעשות כן אם האכיפה היא "בלתי צודקת בנסיבות העניין".
בדיון במקרה זה, אותו הגדיר בית המשפט העליון כמקרה חריג אשר כמותו טרם התעורר בפסיקה הישראלית, קבע בית המשפט כי יש לפרש את סייג הצדק בזהירות רבה, והזכיר כי דיני החוזים הישראליים ביצרו, מאז חקיקת חוק התרופות, את מעמד הבכורה של תרופת האכיפה  כתרופה העיקרית לה זכאי הנפגע מהפרת חוזה, ואת אמות המידה הזהירות והקפדניות שפותחו בפסיקה להחלת סייג הצדק. במקרה שבו הטענה היא למצוקה עתידית שתיגרם למפר קבע בית המשפט - יש ליישם אמות מידה אלו אף במשנה זהירות.
נקודת המוצא של שני הצדדים שונה וברירת המחדל נוטה ברורות לטובת העדפת בחירתו של הנפגע. על המפר מוטל נטל השכנוע (במאזן הסתברויות החל בדין האזרחי) כי אכן התקיימו התנאים המצדיקים את קיומו של אחד החריגים הקבועים בסעיף 4 לחוק התרופות, ונטל זה כבד הוא שכן לא כל אי צדק יוביל להחלת חריג הצדק, אלא רק אי צדק משמעותי ומהותי במיוחד.
תוך שהוא מבהיר כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך בחינת מאפייניו הפרטניים, פירט בית המשפט השיקולים שיש לשקול על מנת להכריע בסוגיה זו, והבהיר כי אין המדובר ברשימת כללים ברורה וסדורה:
א.                   יש להתחשב בכל מקרה ומקרה בנסיבות הייחודיות לו וזאת לאורך כל ציר הזמן שעד מועד מתן פסק הדין. על כן, יש להביא בחשבון הן את הנסיבות שהיו קיימות בעת כריתת החוזה והן את אלה שהתרחשו לאחר הכריתה – לפני ואחרי ההפרה, כאשר יש לתת משקל מרכזי למועד בו נוצרו הנסיבות המעוררות את "אי הצדק". ככל שאלו מאוחרות ובלתי צפויות יותר, כך יינתן להן משקל רב יותר.
ב.                   אין די בבחינת אי הצדק שייגרם למפר, אלא יש לשקול את מאזן העוול שבין הצדדים, כאשר רק פער ניכר ביותר בין העוול שייגרם למפר לזה שייגרם לנפגע, עשוי להצדיק למנוע ממנו את האכיפה.
ג.                    היבטים  של " אשמה מוסרית" – יש לבחון התנהלותו של כל צד לחוזה כלפי משנהו - את חומרת ההפרה; את המאמצים שעשה המפר; ואם עשה, כדי להימנע מלכתחילה מן ההפרה; את המניעים להפרה וניסיונותיו לתקן או לצמצם את ממדי הפגיעה לנפגע ואילו לגבי הנפגע ייבחנו בין היתר אשמו התורם וקיום חיוביו הוא (לרבות אלו שאינם מהווים עילת ביטול).
ד.                   הנזק שייגרם לנפגע לעומת הנזק שייגרם למפר אם ייאכף ההסכם, ולמי מהצדדים יגרם עוול גדול יותר, במובן המעשי והמוסרי. כאן בית המשפט מדגיש כי לא כל הכבדה על המפר תוביל לשלילת זכותו של הנפגע לאכיפה, ורק אם יוכח פער ניכר ביותר בין העוול שייגרם למפר לעומת הנפגע אם יסתפק בפיצויים כתוצאה מהאכיפה, תתקבל בקשת המפר לשלילת סעד האכיפה.
בהחילו אמות מידה אלו על המקרה דנן, קבע בית המשפט כי לא התקיימו התנאים לסטייה מכלל האכיפה ולהחלת חריג הצדק. למסקנה זו הגיע בית המשפט בעיקר בשל כך שכלל לא הוכח במאזן ההסתברויות הנדרש כי תיגרם מצוקה נפשית למשיבה; בשל כך שהחשש שהיווה את הטעם להפרת ההסכם ולדרישה לביטולו לא נבע משינוי נסיבות; בשל כך שמאזן העוול לא נבחן כלל, ובחינתו – בהתחשב בנסיבותיה האישיות של המערערת  עצמה ולמצוקה שתגרם לה אם יהא עליה להסתפק בפיצוי כספי  - מובילה למסקנה כי אין למנוע אכיפת החוזה.
 
ע"א 5131/10  רחל אזימוב נ' אפרים בנימיני   (מיום 7.3.13 )
תגיות: חוזים, חוק החוזים (תרופות), אכיפה, פיצויים, סייגים לאכיפה, הפרת הסכם, סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות).