גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

הגדרת "מנהל עבודה" לצורך חיוב בנזיקין כלפי עובד שנפגע

|24/11/2013|

היותו של עובד שכיר - מקצועי, ותיק ומנוסה - והעובדה כי הוא הפעיל בעבודה מסוימת עובדים אחרים, אינה מספקת להגדרתו כ"מנהל עבודה" ומשכך לחייבו בנזיקין כלפי פועל שנפגע בעת עבודתו. כך נקבע בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, בו בוטלה החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון, אשר מצא את המערער, עובד בחברה לעבודות בניין, אחראי בשיעור של 20% לנזק שנגרם בתאונת עבודה של פועל אחר.

שופטים: אילן ש' שילה- סג"נ, אהרון מקובר, ורדה פלאוט.
למערער:  עו"ד איתן כהן, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז תל אביב
למשיבים: עו"ד הילה בודיק.
 
 
העובדות והחלטת בית המשפט קמא
המערער שימש כמנהל עבודה שכיר והועסק כתשע שנים על בסיס יומי בחברה הפועלת בעבודות כפיים שונות. במסגרת עבודתו כרתך בחברה נדרש המערער לעלות על גג מחסן לטובת בניית סככה יחד עם שני פועלים נוספים. חלק הגג עליו עמד אחד הפועלים נשבר והוא צנח ארצה מגובה של כ-6 מטרים. כתוצאה מהנפילה נגרמו שברים בכפות ידיו ונקבעה לו נכות בשיעור 19% על ידי המוסד לביטוח לאומי.
 
הפועל שנפגע תבע בנזיקין את מנהל החברה, את החברה המעסיקה, את חברת הביטוח ואת המערער. טענתו הייתה כי הם התרשלו בנקיטת אמצעי זהירות, התרשלות אשר הובילה לפציעתו. בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי המעסיק התרשל ביחס לחובתו לספק לתובע אמצעי זהירות והנחיות בטיחות מספקות, והעמיד את חבותו על 80% מנזקו של התובע.
 
אף שהתובע ויתר על תביעתו נגד המערער, חברת הביטוח הגישה נגדו הודעת צד ג' בגין אחריותו לכאורה לתאונה.
 
בית משפט השלום קיבל את טענת חברת הביטוח וקבע כי המערער חב כלפי התובע בנזיקין עקב היותו "מנהל העבודה" באתר על אף היותו שכיר בלבד.[1] נקבע כי המערער נחשב לסמכות המקצועית הבכירה בשטח וכי הוא הגורם שנתן את ההוראות המקצועיות כיצד יש לנהל את העבודה. בהתחשב בכך שהפועלים ראו את המערער כבר-סמכא באתר, ובהיות התובע בחור צעיר ועובד בלתי מקצועי, קמה כלפיו מצד המערער לא רק חובת זהירות מושגית, אלא גם קונקרטית. בית המשפט העמיד את חבותו של המערער כלפי התובע על 20% מנזקו.
 
על החלטה זו של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי- מרכז.
 
פסק הדין של בית משפט המחוזי
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור במלואו לאחר שהוסמך על ידי הצדדים לפסוק על פי ס' 79א' לחוק בתי המשפט.
 
נקבע כי לאור הראיות אשר הובאו לפני בית משפט קמא, לא ניתן לראות את המערער כ"מנהל עבודה" בנסיבות העניין. אין מחלוקת כי המערער הביא עמו את הפועלים האחרים על מנת שיעבדו כשכירי יום ואף היה המקצועי מביניהם, אולם אין בכך כדי להפכו לאחראי עליהם. המערער היה שכיר יומי אצל המעסיק כמו יתר הפועלים, לא מונה כמנהל עבודה רשמי מטעם המעסיק וכן לא היה אמון על עבודתם. לפיכך, לא היה מקום לחייבו באחריות כלשהי לתאונת הפועל השני, ואף לא לחייבו בתשלום כלשהו.
 
ע"א (מרכז) 19370-05-11 כהן נ' קרספי ואח' (פורסם בתקדין ביום 14.6.2012).
 
תגיות: נזיקין, נזקי גוף, פגיעה בעבודה, תאונת עבודה, פיצוי, אחריות בנזיקין, מנהל עבודה


[1]               ת"א 1033-05 שרעבי נ' קרספי (פורסם בפסק דין, 20.3.2011).