גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

סיווג חברי קיבוץ כ"פרודים" והכרה בהם כ"יחידים" לצורך שיוך יחידות בקיבוץ המתחדש - על פי מבחן מהותי ולא על פי סטטוס פורמאלי

|24/11/2013|

בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 751 שכותרתה "שינויים במבנה הארגוני והקצאת קרקע בקיבוצים" (להלן: "החלטה 751") נקבע הסדר וולונטרי המאפשר, לראשונה, שיוך יחידות מגורים לחברי הקיבוץ באופן ישיר (להלן: "שיוך יחידות"). ההחלטה  נועדה, על-פי תכליתה, לאפשר שיוך יחידות לחברי הקיבוץ וזאת בין היתר, על מנת להבטיח את ביטחונם הכלכלי והסוציאלי. לשיוך זכאים בני זוג כמו גם יחידים (על פי אמות מידה שהוגדרו). בערעור שהוגש בנוגע לשיוך יחידות לבני זוג שנפרדו, קבע בית המשפט העליון כי על מנת לקבוע האם חברי קיבוץ פרודים זכאים ליחידה אחת בלבד כ"בני זוג" או לשיוך יחידות כיחידים, יש לבחון את המושג "בני זוג" באופן מהותי תוך בחינת מכלול יחסיהם בינם לבין עצמם ובין כל אחד מהם כלפי חוץ, ולא במבחן נוקשה הקובע את התוצאה על פי הסטטוס האישי הפורמלי שלהם.

שופטים: ע' ארבל, נ' הנדל, צ' זילברטל
למערערים: עו"ד ה' טיקטין
למשיבים: עו"ד א' טלמון, עו"ד מ' דגני , עו"ד מ' חשין
 
קיבוץ הוא צורת התיישבות ייחודית למדינת ישראל שהערך המרכזי המכונן בו, על בסיסו הוקמו הקיבוצים, הוא שוויון ערך האדם, שוויון מוחלט. ערכי הקיבוץ התבססו בעבר על שיתוף מלא ושוויון הן בייצור והן בצריכה. 
משבר שנות השמונים במדינת ישראל הוליד מחשבה אחרת, שונה, מחשבה של מעבר לשיטה חדשה המבטלת את אותו שיוון מוחלט וקובעת מודלים חדשים לחלוקת משאבי הקיבוץ:
מודל ההתפרנסות- שכר דיפרנציאלי לכל חבר על פי תרומתו הנבחנת.
מודל שיוך הנכסים - העברת חלק מנכסי הקיבוץ כאגודה שיתופית, לבעלותם של חברי הקיבוץ לרבות
דירות המגורים של החברים.
תכליתה של החלטת השיוך היא להקנות לחברי הקיבוץ זכויות בקרקע, מתוך רצון להקנות לחברי הקיבוץ רשת ביטחון סוציאלית. מטרתה הייתה לשייך יחידת דיור לכל "משפחה" או "יחידה משפחתית" ועל כן, החלטה המנסה לקבוע אם זוגיות המתקיימת לצורך בחינת השיוך באמצעות מבחן נוקשה, כזה המתעניין רק בסטטוס האישי הפורמאלי שלהם – מסכלת מטרה זו. בחירה במבחן פורמאלי נוקשה עלולה ליצור עיוותים ולהוביל למצבים של קיפוח זכויות של מי  מהצדדים.
על רקע תכלית זו, קבע בית המשפט העליון כי מובן שאת השאלה מיהי משפחה יש לבחון על פי מבחן מהותי המתחשב במציאות החיים בפועל. על פי תכליתה של החלטה 751 – קבע בית המשפט העליון – אין לעניין שיוך יחידות, הבדל בין פרודים ובין "יחידים" אחרים.  את הבחינה המהותית לגופה יש לערוך, בכל קיבוץ, בצורה ישירה ואמיתית, תוך הכרת הנפשות הפועלות, תוך בחינת היחסים השוררים בין בני-הזוג הלכה למעשה.
בית המשפט ציין כי פרשנות תכליתית זו של החלטה 751, אף עולה בקנה אחד עם שיטתנו המשפטית המתבטאת בשורה ארוכה של דברי חקיקה המבחינים בין בני זוג לבני זוג פרודים, כמו גם עם ההלכה הפסוקה.
אלא שבית המשפט לא הסתפק בקביעה העקרונית באיזו דרך יש ללכת ולצד הכלל המנחה האמור ראה צורך להבהיר מהן אמות המידה שלפיהן יש לערוך את אותו מבחן מהותי.
כאבן בוחן מרכזית קבע בית המשפט העליון, יש להשתמש (בזהירות הראויה ובשינויים המחויבים) ב"תמונת הראי" של המבחנים להכרה בידועים בציבור – דהיינו – האם היחסים שביניהם דומים ליחסיהם של בני זוג שהתגרשו, למעט היסוד של גירושין פורמליים. לעניין זה מונה בית המשפט את הפרמטרים הבאים, שאותם יש לבחון:
·         אי קיומו של קשר זוגי - בית המשפט סייג והבהיר כי אין הכוונה להעדר כל קשר משפחתי (שעשוי בהחלט להתקיים גם בין בני זוג לשעבר, במיוחד בנוגע לילדים) אלא ליחסים זוגיים.
·         אי ניהול משק בית משותף - במסגרת זו, קבע בית המשפט, יהא על בני הזוג לשכנע כי הם אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת וכי הם מקיימים הפרדה רכושית, בדגש על ניהול חשבונות בנק נפרדים וחלוקת הרכוש המשותף או לפחות נקיטה בצעדים בכיוון זה. בית המשפט הוסיף וציין כי מקום בו המבקשים להיות מוכרים כפרודים עליהם להצהיר בפני עורך דין על פרידתם ועל נכונות העובדות שיפורטו בבקשתם בעניין זה.
אינדיקציות נוספות לכך שמדובר בפירוד הן ניהול קשרים רומנטיים באופן גלוי עם אחרים או מעבר לחיים משותפים עם בן-זוג אחר; ויתור על זכויות הנובעות מסטטוס הנישואין, דוגמת מזונות בין בני-זוג; דיווח לרשויות המס התומך בטענת הפירוד; והליכים בעניין משמורת על ילדים.
גם משך הפירוד בין בני-זוג עשוי להוות, ככלל, אינדיקציה משמעותית לכך שמדובר בפרידה סופית. לפיכך, חזקה כי כאשר מדובר בפרידה ממושכת, אכן מוצדק להכיר בשינוי שחל במצבם של בני-הזוג ובהיותם פרודים. אינדיקציה נוספת עשויה להיות הימנעות מנקיטת הליכי גירושין מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת.
 
ענין נוסף שיש לוודא הוא עקביות בהתייחסותו של אדם לעצמו כ"פרוד". לעניין זה יש לבחון את העמדות והמצגים שהוצגו על ידי הטוען לפירוד במסגרות אחרות, למשל בפני ערכאות הדנות בענייני המשפחה והמעמד האישי שלו.
בית המשפט הבהיר כי אין מדובר ברשימה סגורה או ממצה.
ע"א 5271/10  נבט בן חיים ואח' נ' קיבוץ גבעת חיים איחוד ואח'  (פורסם בנבו, 1.10.13)
תגיות: אגודות שיתופיות, קיבוץ, שיוך דירות, בני זוג, פרודים, ידועים בציבור, יחידים, החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, פרשנות תכליתית