גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

בחינת תום הלב – לא בשלב מתן צו כינוס נכסים זמני

|24/11/2013|

בהיעתרו לבקשת חייב ליתן לו כינוס נכסים, קבע בית המשפט המחוזי בנצרת כי לאור התכלית שבפקודת פשיטת הרגל באספקלריא של הפסיקה האחרונה והמדיניות המעודכנת של הכונס הרשמי, אין למנוע מן החייב את הכניסה להליך של פשיטת רגל בשלב צו הכינוס, חרף קיומם של חובות הנובעים ממזונות, מעבירות פליליות ומחיובי ארנונה ופגמים נוספים. את הבחינה יש לעשות במועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל. בכך מיישם בית המשפט את ההלכה שנקבעה בפס"ד ישראל בלום לפיה, ככלל, אין לחסום בקשה לפשיטת רגל בשלב צו הכינוס חרף ספקות של ממש בקיומו של תום לב.

שופט: יוסף בן חמו
למבקש: עו"ד ויסאם דעאס, במינוי מטעם הסיוע המשפטי – מחוז צפון
לכונס הרשמי: עו"ד מתן פלטנר
 
בדחותו התנגדות מטעם כונס הנכסים הרשמי ליתן למבקש צו כינוס נכסים זמני בשל כך שחובותיו נוצרו עקב ביצוע עבירות – לרבות עבירות אלימות והכוללים חובות גבוהים לרשויות המס וחובות בגין מזונות ועוד - יישם בית המשפט המחוזי בנצרת את הכיוון שהתווה בית המשפט העליון בע"א 307/12 ישראל בלום נ' כונס הנכסים הרשמי[1] על פיה, ככלל, אין למנוע מחייב, גם כזה אשר על נסיבות היווצרות חובותיו מרחף צל כבד של חוסר תום לב, את עצם הכניסה להליך פשיטת רגל, אלא במקרים חריגים ביותר בהם נעלה מכל ספק כי החייב יזכה בסופו של דבר להיות מוכרז פושט רגל.
פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת בלום תואמת את מבנה פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), בה דרישת תום הלב במועד יצירת החובות אינה נזכרת כלל בהקשרו של צו הכינוס אלא רק בפרק העוסק בשלב השלישי – בדיון בבקשת ההפטר.[2] בפרק זה נקבעו מגוון של התנהגויות  שהתקיימותן מסייגות מתן הפטר כאשר המכנה המשותף שלהן הוא התנהגויות שלא בתום לב הן במהלך הליך פשיטת הרגל תוך ניצול לרעה של ההליך והן התנהגויות הקשורות בדרך יצירת החובות.
לעומת זאת אין דרישה לתום לב ביצירת החובות בפקודה בשלבים הראשוניים של ההליך שכן בשלב הראשון של מועד צו הכינוס על החייב לעמוד בתנאים של סעיף 17 לפקודה שאינם כוללים תום הלב והוא עוסק בפרטים ומידע שעל החייב למסור לכונס הנכסים אודות נכסיו הכנסותיו הוצאותיו ויכולת פירעון החוב וכו'.
בשלב ההכרזה ישנה דרישה לתום לב, אולם עיון מדוקדק יראה כי מדובר בתום לב שבהגשת הבקשה או במהלך ההליך גופו, ולא בתום הלב המתייחס ליצירת החובות.[3]
בפרשת בלום המשיך בית המשפט העליון וחיזק את המגמה שנקבעה בפסק דין מקבילי[4] לפיה, למעט מקרים חריגים יש לדחות את הדיון בשאלת תום לב במועד יצירת החובות ממועד צו הכינוס - בטרם נערכו על ידי הכונס הרשמי הבדיקות המקיפות הנדרשות -  למועד ההפטר ולמצער, למועד ההכרזה.
מגמה זו תואמת גם את המגמה שהחלה בפס"ד בן דוד,[5] ובפסיקות נוספות, לרבות של בתי המשפט המחוזיים[6] לפיה גם חוסר תום לב ברמה מסוימת ביצירת החובות יכול להתרפא על ידי התנהגות בתום לב במהלך ההליך ועל ידי שיקולים נוספים כמו חלוף הזמן. מניעת כניסתו של החייב להליך ודחייתו על הסף בשל חוסר תום לב ביצירת החובות, אינה מאפשרת לערוך איזונים אלו.
ביטוי למדיניות המעודכנת של בית המשפט, כמו גם של הכונס הרשמי, והשלכות הקו המתואר על הסיכוי המשפטי כי חייב שנסיבות יצירת חובותיו בעייתיות יצליח בהליך פשיטת רגל, ניתן לראות בהודעת ב"כ הכונס הרשמי בערעור שהוגש על ידי הסיוע המשפטי[7] על החלטה בפש"ר 8593-07-10 לדחות בקשה לפשיטת רגל (ודוק – לא לצו כינוס). בהסכימו לקבלת הערעור, הודיע ב"כ כונס הנכסים הרשמי לבית המשפט העליון בהאי לישנא:
"בהתחשב בהלכות בית המשפט נכבד זה שנפסקו מאז מתן פסק הדין נשוא הערעור (ר' למשל ע"א 307/12 ישראל בלום נ' כונס הנכסים הרשמי בפסק דין מיום 14.8.12) נאות המשיב לפנים משורת הדין, בשל חלוף הזמן ובנסיבות המקרה דנן להסכים לביטולה של החלטת בית המשפט קמא נשוא הערעור, ולהשבת ההליך לבית משפט קמא לצורך הכרזת המערערים פושטי רגל".
פש"ר (נצרת) 51555-01-12 ריאד ג'ואלנה נ' כונס הנכסים הרשמי (27.2.13).
תגיות: פשיטת רגל, תום לב, ישראל בלום, צו כינוס נכסים
[1] בע"א 307/12 ישראל בלום נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 14.8.12, להלן: "פרשת בלום").
[2] ראו למשל סעיף 63 (ב) לפקודה.
[3] סעיף 18ה(א)(2) לפקודה מאפשר לבית המשפט לדחות את הבקשה לפשיטת רגל אם הוגשה "שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". אין מדובר על שלב יצירת החובות.
[4] ע"א 1003/09 מקבילי נגד כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 14.1.10).  
[5] ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' הכונס הרשמי (פורסם במאגרים, 3.5.2009).
[6] ראו "מתן משקל מכריע לתום הלב במהלך הליך פשיטת הרגל ביחס לחוסר תום לב בשלב יצירת החובות" עת סיוע גיליון מספר 1 (קיץ תשע"א). http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SiuaMishpati/NewsLetter/PsitatRegel/matanmishkalmachriya.htm
[7] ע"א 5338/12 מנזל נ' כונס הנכסים הרשמי (ההחלטות השונות בתיק פורסמו בנבו).