גליון מספר 2 קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

פורסם החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011

|16/07/2012|

ביום 19.12.2011 פורסם החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011 (להלן: "החוק"), אשר נכנס לתוקפו בחלוף שישה חודשים מיום הפרסום, היינו ביום 19.6.2012.[1]
 
החוק אינו משנה את חובותיהם של המעבידים, אלא נועד להגביר את האכיפה. הצעת החוק היא תולדה של ועדת היגוי לנושא אכיפת חוקי עבודה אשר מונתה על ידי מנכ"ל משרד התמ"ת ונועדה להגביר את האכיפה בתחום העבודה על רקע התרחבות התופעה של אי הציות להוראות חוקי העבודה.[2]
 
בדו"ח שהגישה, התייחסה ועדת ההיגוי לכך שבישראל מסתמנת מגמה ארוכת טווח של גידול באי השוויון בחלוקת ההכנסות, ההולך וגובר בשנים האחרונות, ומוביל לכך שחלקים גדולים באוכלוסייה "מצטופפים במידה גוברת והולכת באזור שכר המינימום או בקרבתו, ורבים מאלו השייכים לכוח העבודה, נאבקים בשוק עבודה אכזרי ללא זכויות ולעתים, בתנאי ניצול" – כלשון הועדה.[3]
 
הועדה הצביעה במסקנותיה על מחקרים שונים, דוגמת מחקרו של פרופ' צבי זוסמן מבנק ישראל, לפיו יותר ויותר שכירים הם עניים, ולא זו בלבד אלא שעוצמת העוני בקרב השכירים גוברת ללא הגנה על זכויותיהם.[4]  אם לא די באמור, הרי שבמחקרו מפריך זוסמן את המיתוס לפיו העוני הוא מנת חלקם של עובדים במשרה חלקית, שכן לדבריו למעלה ממחצית השכירים העניים עובדים במשרה מלאה.[5] האמור לעיל הביא את הועדה למסקנה שבבסיס הצעת החוק:
 
"אכיפה יעילה של שכר וזכויות סוציאליות, היא דרך ראויה להילחם במימדי העוני שרק גדלים עם השנים ולטפל בתופעה הקשה עליה מצביע דוח העוני לפיה עובדים מצויים מתחת לקו העוני."[6] 
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת החוק נועדה להגביר ולייעל את האכיפה של חוקי העבודה באמצעות הנהגת הליך מנהלי להטלת עיצומים כספיים על מעבידים ומזמיני שירותים, וכן על ידי תיחום האחריות האזרחית והפלילית של מעבידים ומזמיני שירות.
[7]
 
בהתאם לדברי ההסבר, המחוקק עיגן בחוק שני סוגים של סנקציות:
 
עיצומים כספיים  (פרק ב' לחוק) – החוק קובע מנגנון של הטלת עיצומים כספיים על מעבידים בגין הפרת דיני עבודה אשר יוטלו על ידי מפקחי עבודה שיוסמכו לכך במיוחד - "ממונים" כהגדרתם בחוק. העיצומים יושתו בגין הפרת הוראות חקיקה המחולקות לשלושה חלקים שונים, כאשר לגבי כל קבוצה יושת עיצום כספי בגובה שונה (5000 ₪, 20,000 ₪ ו-35,000 ₪). מדובר בהפרה של שורה ארוכה של זכויות שעוגנו בחוקי המגן, כגון איסור העבדת נוער, קביעת תקנון לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998 והפרת הוראות שונות בחוק זה, הפרת הוראות שונות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988, חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951, חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 ועוד. החוק מטיל עיצומים מוגברים בגין הפרות נמשכות והפרות חוזרות. עיצומים כספיים, יכול שיוטלו על פי החוק גם על מנכ"ל העומד בראש הארגון.
 
הטלת אחריות ישירה על מזמין שירותים – כידוע, ישנן חברות שירותים הפועלות כחברות קבלניות למתן שירותים בענפים שונים בשוק העבודה. מסיבות היוצאות מגדרי סקירה זו, עובדי חברות אלו אינם חוסים בצל ההגנות שבחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996. כך למשל, הם אינם נקלטים כעובדי המעביד בפועל בחלוף תשעה חודשי העסקה, כקבוע בסעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. לאור האמור, מטיל החוק אחריות ישירה על מזמין השירות –  המעביד בפועל, ובכך מהדק את הקשר האינהרנטי שבמשולש היחסים בין קבלן השירות – המעביד בפועל – והעובד. בנוסחו כיום מגביל החוק החדש את האחריות הישירה בגין הזמנת שירותים לשלושה תחומים: שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה. האחריות מוטלת בגין הפרה של זכויות קוגנטיות מסוימות המנויות בתוספת השלישית לחוק, כגון הפרה של הוראות בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951, הפרת הוראות בחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, ועוד. הטלת האחריות נעשית בכפוף לתנאים מסוימים, כגון שמזמין השירות מקבל את השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות, השירות ניתן למעלה משישה חודשים, הקבלן נדרש למלא את חובתו ולא עשה כן, ועוד. בנוסף, לפי החוק ניתן להשית גם על מזמין השירות – המעביד בפועל – עיצום כספי, ואף להטיל עליו אחריות פלילית ככל שלא יפקח ולא יעשה את שניתן על מנת למנוע מקבלן השירותים לבצע עבירות כלפי עובדיו. זאת ועוד, מנכ"ל הארגון יישא באחריות פלילית בגין כריתת הסכם הסותר את הוראות הדין. חרף האמור, סעיף 46 לחוק קובע מפורשות כי אין בהוראות החוק ליצור יחסי עובד-ומעביד בין מזמין השירות לבין העובד. כן יצוין כי החוק מעניק לשר התמ"ת סמכות לקבוע "ערך שעת עבודה" של עובדי הקבלן, בהתאמה לסוגי השירותים המוענקים, אשר ישקף את מלוא עלות השכר המתחייבת מכוח הוראות הדין.
 
לצורך יישום האמור, עיגן החוק תפקיד של "בודק שכר מוסמך" – מוסמך משרד התמ"ת אשר יידרש לעבור הכשרה ממושכת לצורך כהונה בתפקיד. בודק השכר המוסמך יערוך בדיקות תקופתיות לעניין התאמתם של תנאי העבודה של עובדי הקבלן לדיני העבודה.
 
יש לקוות כי החוק אכן יצליח להגביר את שיעור האכיפה של הוראות הדין ולהפחית את כמות ההפרות של זכויות עובדים בשוק העבודה בכלל, ובקרב אוכלוסיות מעוטות יכולת בפרט.
 
תגיות: דיני עבודה, החוק להגברת האכיפה, אכיפה, קבלן שירותים, עיצום כספי, זכויות קוגנטיות, עוני
 
 
​[1]     ס"ח 2326 התשע"ב (19.12.2011), עמ' 62, ה"ח – ממשלה 363 התשס"ח, עמ' 376.
[2]    הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח – 2008, ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 363 עמ' 376.
[3]     המלצות ועדת ההיגוי לנושא אכיפת חוקי העבודה (2007), פורסמו באתר האינטרנט של משרד התמ"ת בכתובת: http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/C3A49494-C29E-4DD6-A48A-9F9240545F79/0/המלצותהוועדהסופי.doc , בעמ' 6.
[4]     שם, בעמ' 7.
[5]     שם.
[6]     שם.
[7]     לעיל ה"ש 1.