גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

גם שיתוק ממקור לא אורגני יזכה בהטבות מכח "הסכם הניידות"

|16/07/2012|

​בהחלטה תקדימית בעלת חשיבות רבה קבעה השופטת לקסר מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שאין להבדיל לעניין  תביעה מכח "הסכם הניידות" בין הגבלת ניידות מחמת שיתוק הנובעת ממקור אורגני, לבין כזו שמקורה אינו מזוהה או הנובע ממקור נפשי. בית הדין קבע כי בהעדר אבחנה בלשון החוזה באשר למקור השיתוק, הרי שיש לפרש את החוזה לטובת המבוטחים כך שלא יינתן משקל למקור השיתוק, ובכך ביטל פרשנות מפלה רבת שנים שניתנה למונח "שיתוק" על ידי ועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

שופטים: אפרת לקסר (בל 4292/09), הרשמת קרן כהן (בל 26266-02-11).
לתובע: עו"ד איתן ליברמן , במינוי מטעם הסיוע משפטי  - מחוז תל אביב והמרכז.
לנתבע: הלשכה משפטית, המוסד ביטוח לאומי.

זכויות שונות המוענקות על ידי המוסד לביטוח לאומי לנכים הפגועים בגפיהם התחתונות, ניתנות מכח הסכם שנחתם בשנת 1977 בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר (להלן: "הסכם הניידות").
לזכויות זכאי רק מי שמוגבלותו נכללת בליקויים המפורטים ברשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם הניידות (להלן: "הרשימה") בה כלולים שיתוקים, קטיעות, נקיעות, קשיונות, מפרקים מדומים, קיצורי גפה והגבלת כושר תנועת המפרקים ברגליים או החלפתם.
הועדות הרפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי האמונות על בדיקת תובעי ההטבות מכח הסכם הניידות, פירשו את השיתוקים הכלולים ברשימה כשיתוקים הנובעים ממקור אורגאני-פיזי בלבד, דהיינו כזה שמקורו בפגיעה מוחית או במערכת העצבים המרכזית. לפיכך, חולי לב או ריאות כרוניים או חולים במחלות ממאירות שהיו מרותקים לכסא גלגלים ושלא היו מסוגלים להתנייד בכוחות עצמם אפילו למרחק קצר, לא היו מוכרים כמוגבלים בניידות מאחר שסוג הליקוי שלהם לא הוכר כשיתוק. בהתאם, לאותם חולים כרוניים לא הייתה זכאות להטבות מכח הסכם הניידות אף שאין חולק כי חולים אלה מוגבלים בניידותם.
באופן דומה, לא הכירו הועדות הרפואיות במי שאינו מסוגל להניע את שרירי הגפיים התחתונות בשל הפרעה קונברסיבית – שהיא הפרעה נפשית – כסובל משיתוק כמשמעו בהסכם.
התובע דנן איבד את היכולת להניע את שרירי הגפה הימנית ורותק לכיסא גלגלים. בדיקות ההדמיה שבוצעו לתובע היו תקינות, לא הייתה כל עדות למחלה אורגאנית, והוא אובחן כסובל מהפרעה קונברסיבית שבעטיה הוגבלה ניידותו.
ועדה רפואית, לרבות הוועדה הרפואית לעררים, קבעו שאין מדובר בשיתוק הנובע ממקור אורגאני, ועל כן הוא אינו נכלל ברשימת הליקויים – ובקשת התובע לזכויות מכח הסכם הניידות נדחתה.
כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בל 4292/09) וביום 3.11.10 קבעה כב' השופטת לקסר בפסק דין עקרוני, שאין להבדיל בין מוגבל ניידות אחד למשנהו וכל עוד נמצא כי התובע סובל בפועל משיתוק ואינו מתחזה, הרי שהוא נעדר כושר ניידות ויש מקום להפעיל לגביו את הסכם הניידות בהיותו סובל משיתוק.
בית הדין ציין שאין בהסכם כל התייחסות המבדילה או מוציאה מכלל "שיתוק" מגבלת תנועה הנובעת ממקור לא אורגני, כמו זו של התובע, וכי בפרשנות הסכם הניידות, יש לנקוט בפרשנות המטיבה עם המבוטח לפיה גם שיתוק ממקור לא אורגני בכלל -  "שיתוק" הוא.
לאור פסק הדין הוחזר עניינו של התובע לוועדת לעררים, אולם זו התבצרה בעמדתה וחזרה על  העמדה שהייתה שגורה אצל הועדות הרפואיות כמפורט לעיל, ושבה ודחתה את התביעה, בניגוד לפסק הדין אשר פסל פרשנות זו.
בערעור נוסף שנאלץ התובע להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בל 26266-02-11), נקבע בהסכמה כי העניין יוחזר שנית לוועדה שתכונס בהרכב חדש, ותבחן את התביעה בהתאם למה שנפסק על ידי כב' השופטת לקסר. עוד נקבע כי הפרוטוקולים  של הועדה לעררים בהרכבה הישן לא יעמדו בפני הועדה בהרכבה  החדש.
הועדה בהרכבה החדש בחנה את תביעת התובע על פי פסיקתה העקרונית של כב' השופטת לקסר בדבר פרשנות המונח "שיתוק" הנכלל בהסכם הניידות, קיבלה את עמדת התובע כי הוא סובל מליקוי הנכלל בהסכם הניידות, ואישרה את תביעתו.
מדובר בפסק דין תקדימי בעל חשיבות רבה הפותח למוגבלים בניידותם את הפתח לתבוע זכויות מכח הסכם הניידות, יהא מקור הליקוי ממנו הם סובלים אשר יהא.
ב"ל (בתל אביב) 4292/09 דניאל כהן נגד המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.11.10.
ב"ל (תל אביב) 26266-02-11 דניאל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 23.6.11.
תגיות: ביטוח לאומי, הסכם הניידות, פרשנות חוזה, פרשנות לטובת המבוטח, שיתוק