גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

על חצריו של מבקש גמלה וגבולות סמכותם של חוקרי המוסד לביטוח לאומי

|16/07/2012|

​בית הדין האזורי לעבודה בת"א תחם את תחולת המושג "חצריו" שבסעיף 21 (ב) לחוק הבטחת הכנסה לכתובת המגורים עליה דיווח תובע גמלה. השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה כי כל מקום אחר בו מבקשים חוקרי הביטוח הלאומי לחקור נחשב לצד ג', ועל כן עליהם לבקש את רשות בעל המקום. סירוב מצד בעלי המקום לביצוע חקירה בשטחם לא יהווה עילה מספקת לשלילת גמלה מהתובע.

שופטת: ד"ר אריאלה גילצר-כץ
לתובע: עו"ד רונן גביש, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז תל אביב
לנתבע: עו"ד יפית מזרחי-לוי, המוסד לביטוח לאומי 

 
בהתאם לסעיפים 19 ו-20א לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק"), התובע גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") חייב במסירת כל מידע ומסמך הנדרשים לצורך איסוף ואימות נתונים הרלוונטיים לתביעה. חוסר שיתוף פעולה מקנה למל"ל את הזכות לעכב או לשלול את מתן הגמלה. 
 
בהתאם לסעיף 21(א) לחוק, עובד המל"ל שהוסמך לכך רשאי להיכנס לכל מקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי ימצא בו מידע הרלוונטי לתביעה. סעיף 21(ב) לחוק קובע כי מי שנחקר או ש"בחצריו" נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב לכל השאלות שנשאל (ההדגשה אינה במקור – י. ר.).
 
במקרה הנדון התעוררה שאלה בדבר הפרשנות הראויה למילה "בחצריו", לאחר שהמל"ל שלל מתובעת את גמלת הבטחת ההכנסה עקב קביעת חוקריו כי מיאנה לשתף פעולה כאשר נערכה חקירה "בחצרה".
 
התובעת חילקה את חייה בין דירתה השכורה לבין בית אביה החולה, אותו סעדה. הבית חולק למעשה לשתי יחידות דיור. הדלת הראשית לבית הובילה למשכנה של התובעת והצדדית לזה של אביה. בהתאם לבקשת אביה, נמנעה מהכנסת אורחים מבעד לדלת הצדדית, אשר פנתה לרחוב אחר. התובעת מסרה למל"ל את כתובתה בבית אביה שהיא כתובת הכניסה מהדלת הראשית. מסיבות שלא הובררו עד תומן בבית הדין, החליטו חוקרים ששלח המל"ל לדרוש להיכנס לבית דווקא מהדלת הצדדית, אף על פי שבידיהם הייתה כתובת דלת הבית הראשית. כאמור, דלת זו פנתה לרחוב אחר ולפיכך כתובתה הייתה שונה.
 
התובעת, שהופתעה מהגעתם של החוקרים מהדלת הצדדית אשר לא צוינה בנתונים שמסרה, פתחה את הדלת כדי מחצית וביקשה מהחוקרים להגיע מהדלת הראשית. זאת, על מנת למלא אחר דרישתו של אביה שלא להכניס אנשים מהדלת הצדדית המחייבת מעבר דרך חדריו. החוקרים עמדו על כך שתתאפשר להם כניסה לבית מהדלת לידה עמדו, ומשהתובעת חזרה על בקשתה שיבואו מהדלת הראשית, הם הגיבו בכעס ועזבו את המקום. לאחר מכן כתבו בדו"ח החקירה כי התובעת סירבה לפתוח את הדלת ולהכניסם לבית ובכך לא שיתפה פעולה עם החקירה שנערכה "בחצרה", בניגוד לסעיפים 21(א) ו-21(ב) לחוק. בשל כך נדחתה תביעתה לגמלה.
 
בתובענה שהגישה כנגד המל"ל בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ערערה התובעת על הקביעה לפיה סירבה להכניס את החוקרים לבית והצביעה על כך שהביעה נכונות להכניסם מהדלת הראשית. עוד טענה התובעת כי כלל לא מדובר ב"חצרה" מכיוון שכתובת מגוריה היא דירתה השכורה. לכן, על החוקרים היה להתחשב בדרישותיו של אביה, שהוא בעל המקום, ולהיכנס מהדלת הראשית. המל"ל טען מנגד כי הזמן המשמעותי בו התגוררה בבית אביה הכניס אותו לגדר "חצרה" ולכן היה עליה לשתף פעולה עם החוקרים באופן מלא.
 
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המונח "חצריו" שבסעיף 21(ב) לחוק הוא כתובתו הרשומה של תובע הגמלה. ביה"ד קיבל את גרסת התובעת וקבע כי הגם שהתגוררה זמן משמעותי בבית אביה, הוא לא הפך ל-"חצרה", מעמד שנותר שמור לדירתה השכורה. לאור זאת קבע בית הדין, שענייננו בחקירה בחצריו של צד ג', ופנה לשרטט את גבולותיה. 
 
בית הדין הבהיר כי המל"ל אינו רשאי לערוך חקירה בחצריו של צד ג' אלא אם קיבל רשות לכך מבעלי המקום. בית הדין הצביע על כך שסעיף 21(ג) לחוק הוא המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לבדיקת שיתוף הפעולה של צד ג'. הסעיף קובע כי אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גמלה חייב, לפי דרישת המל"ל, למסור כל פרט בעניין תוך 30ימים מיום הדרישה. במשתמע מכך, לרשות האב עמדו 30 ימים לענות לדרישות החוקרים ולא הייתה להם הסמכות לדרוש כניסה מידית לביתו. לאור זאת קבע בית הדין כי אין לראות בהתנהגותה חוסר שיתוף פעולה, והורה על ביטול החלטת המל"ל לשלול את גמלתה של התובעת. 
 
 
בל (ת"א) 6012-08 נגבה לוי נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 4.12.11), פורסם בנבו.

 

תגיות: ביטוח לאומי, הבטחת הכנסה, חצרים, חוקרי ביטוח לאומי, חוסר שיתוף פעולה

 ____________________________
* הכותב הינו סטודנט, ומשתתף בקליניקה לסיוע משפטי ב"מרכז משנה" במכללה למנהל בראשון לציון.