גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

רק דמי מחלה הינם "דמי מחלה"

|16/07/2012|

​עמדת המוסד לביטוח לאומי לפיה בעת חופשת מחלה יש לראות בכל תשלום המתקבל ממקום העבודה כדמי מחלה השוללים תשלום גמלת נכות כאמור בסעיף 196 (ב) לחוק הביטוח הלאומי, נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בית  דין בחר בפרשנות צרה התואמת את לשון החוק וקבע כי תשלומים שונים המשולמים לעובד בתקופת מחלתו – פדיון חופשה ותשלומים מקרן לאחיות נזקקות, כמו גם מפרעות על חשבון העתיד - אינם בגדר "דמי מחלה" ועל כן העובד זכאי לגמלת  נכות.

שופט: סגן הנשיאה, אייל אברהמי.
לתובעת: עו"ד יוסי גיתאי, במינוי מטעם הסיוע המשפטי -מחוז ירושלים.
לנתבע: עו"ד ענבל לשט, הלשכה המשפטית - המוסד לביטוח לאומי, ירושלים.


סעיף 196(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע לעניין מועד התחילה של הזכות לגמלת נכות: 

 

"הזכות לגמלה לפי פרק זה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, ובלבד שאם במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, תתחיל הזכות בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור."
  
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (להלן: "בית הדין") נדרש בפרשה זו לשאלת פרשנותו של המונח "דמי מחלה" המופיע בסעיף.

 

הרקע לתביעה
בעקבות ניתוח שעברה התובעת, אחות בבית חולים גדול בירושלים, נקבעה לה נכות רפואית בדרגה של 100% בעטיה נאלצה להיעדר מעבודתה מיום 8.3.09 ועד ליום 31.10.09. עד תום חודש אוגוסט שולמו לתובעת דמי מחלה על ידי מעסיקה, ואילו בחודש ספטמבר שולם לתובעת שכר עבור 7 ימי מחלה בלבד ושכרה הושלם באותו חודש למשכורת מלאה באמצעות תשלום יתרת שעות נוספות שצברה קודם למחלתה. באוקטובר, משלא נותרו לתובעת ימי מחלה, חופשה, או שעות נוספות, שולם לה מענק מהקרן לאחיות נזקקות של בית החולים - קרן שנועדה לשמש משענת לאחיות שנקלעו למצוקה כלשהי. 
 
בית הדין נדרש לדון בשאלת זכאותה של התובעת לגמלת נכות בחודשים ספטמבר - אוקטובר תוך פרשנות המונח "דמי מחלה" שבסעיף 196(ב) לחוק. 
 
עמדת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") היתה כי יש לפרש את המונח "דמי מחלה" פרשנות תכליתית רחבה, לפיה כל תשלום המשתלם בזמן המחלה ובגינה, ייחשב לעניין סעיף זה כדמי מחלה. לאור עמדה זו סירב המוסד לשלם לתובעת גמלת נכות.
 
מנגד טענה התובעת כי יש לפרש את המונח כלשונו הברורה ולהתייחס לתשלום דמי מחלה בלבד, ככזה השולל את הזכאות לגמלת נכות.
 
פסיקת בית הדין
בית הדין קבע כי הדין עם התובעת וכי התשלומים ששולמו לתובעת בשל השעות הנוספות שצברה מהקרן לאחיות נזקקות אינם בגדר "דמי מחלה", ועל כן היתה זכאית לקצבה החל מתחילת חודש ספטמבר.
 
וכך סוכמו הדברים בלשונו הברורה של בית הדין: 
 
"דמי המחלה הינם תחליף שכר עבור אותה יחידת זמן שבה נבצר ממנו לקבל שכר. תכליתם של דמי המחלה להחליף שכר עבור יחידת זמן. "בנק השעות הנוספות" ממנו קיבלה התובעת כסף אינו תשלום עבור יחידת הזמן בה היתה באי כושר ונבצר ממנה לעבוד. מדובר במעין חיסכון. כך למשך אילו היה נותן המעביד מפרעה, על חשבון עבודה עתידית, כדי לעזור לעובד בעת מצוקתו לא ניתן לראות בכך "דמי מחלה לאור סעיף 195 ו-196 לחוק.
 
באשר לסכום אותו קיבלה התובעת "מהקרן לאחיות נזקקות", בוודאי שהוא אינו מהווה "דמי מחלה". הוראות סעיפים 195 ו-196 לחוק ברורות ולשונן פשוטה. התכלית של ההוראות הינה ליתן גמלה מחליפת שכר, המשתלמת בעד התקופה שבה איבד המבוטח כושרו לעבוד.
התשלומים ששולמו מ"בנק השעות הנוספות" כמו גם "מהקרן לאחיות נזקקות בוודאי סייעו לתובעת אך לא מדובר בתשלום בעד התקופה שבה איבדה התובעת את יכולתה לעבוד. נהפוך הוא, המועד לתשלום מ"בנק השעות" היה בסמוך למועד ביצוע העבודה בשעות נוספות, ואין לו כל קשר למועד בו איבדה התובעת את כושרה לעבוד. המענק "מהקרן לאחיות נזקקות" בוודאי אין לראות בו "הכנסה מעבודה" ובוודאי שמה ששולם לה, אינו בגין "אובדן כושר העבודה" אלא בשל המצוקה הכלכלית אליה נקלעה מבלי קשר לסיבה."
 
בסיפא של פסק דינו, הוסיף בית הדין והדגיש כי יש לזכור שהמדובר בחוק סוציאלי אותו ראוי לפרש לאור תכליתו הסוציאלית ואין להרחיב את הסייג הקבוע בהוראות החוק מעבר ללשונו ולתכליתו. 
 
 
בל (ירושלים) 1898-05-10 קיסר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.8.11.
 
 
תגיות: ביטוח לאומי, קצבת נכות, דמי מחלה