גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

פרשנות המיטיבה עם חולי סוכרת בעת קביעת נכותם הרפואית

|16/07/2012|

​בפסק דין חשוב ששם קץ למחלוקת שהגיעה אף לפתחו של בג"ץ, דחה בית הדין הארצי לעבודה בדעת רוב, שלושה ערעורים שהוגשו על ידי משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי ואשר נדונו במאוחד. בית הדין קבע כי הפרשנות שיש ליתן לפריט 4(6) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי  (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז 1956 (להלן: "התקנות") הינה כי אדם הסובל מסוכרת, שהופיע אצלו אחד מהסיבוכים המנויים בסעיף, זכאי לנכות רפואית בשיעור 65% ללא קשר למידת חומרת הסיבוך.

שופטים: הנשיאה נילי ארד, יגאל פליטמן ועפרה ורבנר. 
למערער: הלשכה המשפטית – המוסד לביטוח לאומי.
למשיב: עו"ד סלאח קאסם.  
 
בערעור דנן נדרש בית הדין הארצי לעבודה (להלן: "בית הדין") לשאלת פרשנותו  של  פריט  4  (6) לתוספת לתקנות (להלן: "הפריט") שקובע 65% נכות רפואית לחולי סוכרת שהופיעו בה סיבוכים מסוימים. 
 
וזה נוסחו של הפריט (שונה ביום 12/10/97):
 
"(6)  סוכרת אשר הופיעו בה אחד או יותר מן הסיבוכים הבאים (ללא קשר לצורת הטיפול): 
א. נוירופתיה סימפטומטית (תחושתית - מוטורית או אוטונומית); 
ב. רטינופתיה סוכרתית (של הרקע - BDR, או משגשגת - DR); 
ג. פרוטאינוריה קבועה, או הוכחה היסטולוגית לנפרופתיה סוכרתית; 
ד. מחלת כלי דם היקפיים   
ה. מחלת כלי דם כליליים                                                                                               65% 
 
לא תיקבע נכות נפרדת לסיבוכים האמורים כל עוד החומרה של פגימה נפרדת הנובעת מהם לא עולה על 30%; עלתה על 30% - יש לקבוע נכות נפרדת נוספת בהתאם למבחנים ספציפיים."  
 
במשך שנים נקבעה לחולי סוכרת הסובלים מאחד הסיבוכים, בהתאם לפריט, נכות רפואית בשיעור 65% באופן אוטומטי. ואולם בחודש 6/08, שיגר המוסד לביטוח לאומי הנחייה לרופאים היושבים בוועדות הרפואיות ובה נקבע כי אין להפעיל את הפריט באופן אוטומטי ויש לבדוק בכל מקרה מהי חומרת הסיבוך הנלווה למחלת הסוכרת. 
 
כנגד הנחיה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, במסגרתה עתרו מטה מאבק הנכים והמרכז למימוש זכויות רפואיות לביטולה, ובתאריך 15.12.10 ניתן במסגרתה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיו ההנחיה בטלה. בית המשפט העליון לא דן בשאלת הפרשנות של הפריט בעניין סוכרת עם סיבוכים, וקבע כי יש מקום שהיא תידון בבית הדין הארצי לעבודה. (בג"ץ 486/10 מטה מאבק הנכים ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בתקדין). 
 
במקבץ פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה, נקבע כי הפרשנות שיש ליתן לפריט 4(6) הינה, כי לאדם הסובל מסוכרת ואשר הופיע אצלו אחד מהסיבוכים המנויים בפריט, יש לקבוע נכות של 65%, ללא קשר לחומרת הסיבוך. כמו כן, היה והסיבוך הנלווה עולה על 30%, יש לקבוע אחוזי נכות נוספים ונפרדים בגין אותו סיבוך, בנוסף ל- 65% הנכות שניתנו בגין מחלת הסוכרת. 
 
במסגרת הערעור דנן ובהמשך להנחיית בג"צ, טענו המדינה והמוסד לביטוח לאומי, כי הפרשנות שניתנה לפריט 4(6) על ידי בתי הדין האזוריים לעבודה לפריט - שגויה. לטענת המערערים פרשנות זו מעניקה משמעות זהה למונחים "נכות נפרדת" ו"נכות נפרדת נוספת" המופיעים בפריט, באופן שאינו תואם את כוונת מחוקק המשנה כפי שהיא באה לידי ביטוי במדרג הקבוע בפריט 4, שתכליתו היא קביעת דרגת נכות המשקפת את מצבו הרפואי של הנכה. 
 
כמו כן טענו המערערים, כי לפרשנות זו תוצאה בלתי סבירה לפיה גם במקרים בהם מדובר בסיבוך קל תוענק נכות רפואית בשיעור של 65%, ללא התחשבות בשיקול הדעת המקצועי של הוועדות הרפואיות.  
 
הפרשנות הראויה לפריט 4(6) הינה, לטעמם של המערערים, כי יש לקרוא את הפריט כמקשה אחת ולהעמיד את דרגת נכותו של אדם הסובל מסוכרת,שהופיע אצלו אחד הסיבוכים המנויים בפריט על 65%, רק אם חומרתו של הסיבוך הנלווה עולה על 30%. היה והסיבוך הנלווה אינו עולה על 30%, יש לקבוע את שיעור הנכות של הסוכרת בהתאם לסוג וצורת הטיפול כאמור בפריט 4(1)- 4(5) לתקנות. 
 
בית הדין הארצי דחה כאמור ברוב דעות (מפי השופטת ע' ורבנר ובהסכמת הנשיאה השופטת נ' ארד ובניגוד לדעתו החולקת של סגן הנשיאה השופט י' פליטמן), את הערעור ואישרר את הפרשנות של בית הדין האזורי לעבודה.  
 
במסגרת פסיקתו, עמד בית הדין על כללי הפרשנות של דברי חקיקה ובחן את שלושת האדנים המנחים בפרשנות החוק והם: לשון החוק, התכלית שהחוק נועד להגשים ושיקול הדעת השיפוטי המלווה את ההליך הפרשני. 
 
מבחינת לשון החוק, קבע בית הדין, לשונו של פריט 4(6) ברורה והפרשנות המילולית, אותה מבקשים המערערים לצקת לסעיף, אינה עולה בקנה אחד עם לשונו. כמו כן, קבע בית הדין כי המשמעות הלשונית של פריט 4(6) מגשימה את תכלית החקיקה, לפיה יש לקבוע דרגת נכות מוגדרת למי שהופיע אצלו סיבוך למחלת הסוכרת (אליה נלווים סיבוכים רבים המשפיעים בין היתר על הראייה, הכליות, העצבים, וכלי דם גדולים וקטנים) וזאת ללא קשר לדרגת חומרתו המדויקת של הסיבוך בנקודת זמן מסוימת ולטיפול הנדרש. 
 
השופט פליטמן סבר בדעת מיעוט, כי לא היה מקום להכריע בערעורים בטרם ימונה מומחה רפואי, שאליו יועברו כל השאלות הרלבנטיות להבנת מחלת הסוכרת, חומרתה, סיבוכיה והפגיעות הנובעות ממנה, וזאת על מנת להבין את מגמתו ומטרתו של הפריט. 
 
מדובר בפסק דין חשוב, אשר ישליך על זכויות מבוטחים רבים החולים בסוכרת וסובלים מסיבוכים, ויאפשר לרבים מהם להגיע לסף הרפואי המזכה בקצבת נכות כללית.  
 
ע"ע 27272-05-10, 32870-04-10, 4314-09-10 מדינת ישראל – משרד האוצר, אגף מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי נ' מוחמד אלעזאזמה, מנשה אברהם וח'אלד עאמר (מיום 29.1.12), פורסם בתקדין.
 
תגיות : ביטוח לאומי, סוכרת, נכות כללית, פרשנות