גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

סוכרת מטיפוס 2 כתאונת עבודה עקב "כמעט תאונה"

|16/07/2012|

​סוכרת מסוג 2 שהתפרצה חודשים ספורים מקרות אירוע לחץ קיצוני, עשויה לנבוע ממנו ולהיחשב כאירוע תאונתי המזכה בדמי פגיעה בעבודה - כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בדחותו חוות דעת מטעם המומחה שמינה, אשר קבעה כי אין כל עדות מדעית לכך שקשר כזה אפשרי. לאור קביעה זו מינה בית הדין מומחה אחר על מנת שיבדוק אם במקרה הנדון התפרצה הסוכרת כתוצאה ממצב בלחץ.

שופטת: רוית צדיק.
לתובע: עו"ד איתן ליברמן, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז תל אביב ומרכז.
לנתבע: הלשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי.
 
התובע תבע מן המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") דמי פגיעה בעבודה בגין סוכרת שלטענתו התפרצה עקב אירוע של כמעט תאונת דרכים שהתרחש בדרכו לעבודה. עת התובע נהג ברכבו, הושבתו לפתע מערכות הרכב והרכב גלש ונעצר בניגוד לכיוון התנועה, מבלי שנגרמה פגיעה פיזית כלשהי (להלן: "האירוע"). ארבעה חודשים לאחר קרות המקרה התגלתה אצל התובע מחלת סוכרת מטיפוס 2 (להלן: "המחלה"). המוסד דחה את התביעה שהוגשה חמש וחצי שנים לאחר קרות האירוע, הן בטענה שלא הוכח אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, והן בשל הקביעה של העדר קשר סיבתי רפואי בין האירוע למחלה.
 
בית הדין האזורי לעבודה קבע בהחלטתו שקיומו של אירוע תאונתי הוכח על ידי התובע, ומינה מומחה רפואי מטעמו על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.
 
חוות דעת המומחה שללה את האפשרות לקשר סיבתי בין האירוע להתפרצות המחלה. המומחה הבחין בין סוכרת מטיפוס 1 שלגביה סבר כי יש עדויות רפואיות המצביעות על אפשרות התפתחותה בשל אירוע לחץ, לבין סוכרת מטיפוס 2 שלגביה אין עדויות מדעיות המצביעות על קשר אפשרי כזה.
 
בצעד לא שגרתי, בית הדין לא קיבל את עמדת המומחה, לאחר שבחן את תשובותיו לסדרת שאלות הבהרה ומצא ביניהן סתירות לעניין אפשרות לקשר סיבתי שכזה. כמו כן, בית הדין מצא גם התייחסות לא עקבית לשאלות הבהרה שנשאל המומחה לגבי עמדות שהביעה לכאורה האגודה הישראלית לסוכרת ומשרד הביטחון בפרסומיהם בהקשר של התייחסות לשאלה דנן, מהן משתמע כי במקרים קיצוניים אין לשלול אפשרות כזו.
 
משלא קיבל בית הדין את חוות דעת המומחה לפיה לכאורה קשר סיבתי שכזה איננו אפשרי, הוא מינה מומחה אחר על מנת שיבחן האם התקיים קשר סיבתי במקרה הנדון.
 
המומחה הרפואי הנוסף שמונה, חיווה דעתו כי קיימת סבירות של 50% לקשר סיבתי בין האירוע ובין התפרצות המחלה, ואולם יחד עם זאת הוסיף כי לדעתו גם ללא האירוע היה התובע מפתח את המחלה במועד כלשהו.
 
לאור חוות דעת זו פסק בית הדין כי דין התביעה להתקבל וכי המחלה תוכר כתאונת עבודה, וזאת חרף קביעתו של המומחה לגבי הסיכוי שהתובע היה מפתח בעתיד את המחלה בכל מקרה.
 
על פסק הדין הגיש המוסד לביטוח לאומי ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 26798-12-11).
 
ב"ל (ת"א) 5393/07 מיכאל רבינוביץ נ. המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.10.11.
 
 
תגיות: ביטוח לאומי, פגיעה בעבודה, מחלת הסוכרת