גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

שאלת אמות המידה לטיפול כפוי בנזע חשמלי וצו מניעה זמני

|16/07/2012|

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אסר במסגרת צו מניעה זמני על בית החולים אברבנאל" לבצע במאושפזת בכפיה טיפול בנזע חשמלי, תוך שהוא , קובע כי תקנות טיפול בחולי נפש, תשנ"ב 1992- עוסקות רק בפן הפרוצדורלי של דרך קבלת החלטה על טיפול כפוי, והשאלה העומדת במוקד התובענה לצו מניעה קבוע - מהן אמות המידה המהותיות לביצוע טיפול כאמור, וביתר פירוט: האם טיפול כפוי בנזע חשמלי מוגבל רק למקרים בהם הוא נדרש באופן מידי כי למנוע סיכון מידי לחולה או לסביבתו – היא שאלה נכבדה וקשה.

 

השופט: יהודה זפט.
למבקשת: עו"ד איריס הזן, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז תל אביב ומרכז.
למשיבות: עו"ד נירה משרקי, פרקליטות אזרחית – מחוז תל אביב.
 
 
א. עובדות המקרה
  
המבקשת, מאובחנת כסובלת מהפרעה סכיזואפקטיבית וטופלה בעבר בנזע חשמלי, אושפזה במרכז הרפואי לבריאות הנפש "אברבנאל" (להלן: "בית החולים"), תחת הוראת אשפוז כפוי. בשלב מסוים הוצע למבקשת להתחיל טיפול בנזע חשמלי, אך היא סירבה לקבלו.
 
המבקשת ערערה על הוראת האשפוז אולם עררה נדחה על ידי הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. הרופא המטפל ביקש את אישור הוועדה להתחיל בטיפול בנזע חשמלי בניגוד לרצונה של המבקשת. הוועדה הודיעה לרופא המטפל כי אין זה בסמכות הוועדה לדון בסוגיה זו, אך ציינה כי אין לכפות על המבקשת טיפול בנזע חשמלי בניגוד לרצונה. התנגדותה של המבקשת לטיפול בנזע חשמלי צוינה מפורשות בפרוטוקול: "מתנגדת בתוקף לטיפול בנזע חשמלי".  
 
על אף האמור לעיל, הוחלט בבית החולים לבצע במבקשת טיפול בנזע חשמלי (ECT) בכפיה, חרף התנגדותה.
 
במכתב שהפנתה עו"ד ורדה הורנשטיין, סגנית ראש הלשכה לסיוע משפטי – מחוז תל אביב ומרכז (אשר טיפלה במבקשת בעניין אישפוזה הכפוי), נדרש בית החולים להימנע ממתן טיפול למבקשת בנזע חשמלי. בהתאם לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, כך הובהר במכתב, ניתן לבצע טיפול ללא הסכמה מדעת אך ורק במקרה של סכנה חמורה ובאישור ועדת אתיקה, לאחר שזו שמעה את המטופל. במקרה זה ספק אם מתקיימת ההגדרה של "סכנה חמורה", ומכל מקום, הואיל והמבקשת לא הובאה בפני ועדת אתיקה, לא ניתן לטפל בה ללא הסכמתה. משבית החולים לא נעתר לאמור במכתב, מונתה הח"מ על ידי עו"ד הורנשטיין לפנות לבית המשפט לקבלת צו מניעה. 
  
  
ב. הטיפול בנזע חשמלי
 
טיפול בנזע חשמליElectro - Convulsive Therapy (ECT)  - הינו טיפול בו מועבר זרם חשמלי קצר לראש החולה. הטיפול, אשר גורם לפרכוסים, נעשה בהרדמה מלאה, תוך מתן חומר מרפה שרירים, והוא מוגדר בתקנה 1 לתקנות טיפול בחולי נפש, התשנ"ב - 1992 (להלן: "התקנות") כך: "נזע חשמלי" – "טיפול מיוחד בחולה בזרם חשמלי למוחו המוזרם בדרך מבוקרת באמצעות מכשיר חשמלי".
 
טיפול בנזע חשמלי,ניתן לחולי נפש המאושפזים בכפיה בניגוד לרצונם כדבר שבשגרה, ולא רק במקרה של סכנה חמורה.        

 

ג. דברי החקיקה הרלוונטיים          
       
חוק טיפול בחולי נפש ותקנותיו
 
סעיף 35 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991 (להלן: "החוק" או "החוק לטיפול בחולי נפש"), קובע  כי לא תישלל זכות מזכויותיו של חולה ולא תוגבל בדרך כלשהי, אלא על פי חוק. 
בסעיף 35ט' לחוק נקבע:
 
"חולה שאושפז אשפוז כפוי או שניתנה לגביו הוראה לטיפול מרפאתי, יינתן לו טיפול לפי מצבו הרפואי אף למרות התנגדותו; טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות, יינתנו רק בהתאם להוראות שייקבע בהן."
 
טיפול בנזע חשמלי הוא אחד מהטיפולים המיוחדים: תקנה 34 לתקנות, שכותרתה "טיפול בנזע חשמלי" קובעת שלא יינתן לחולה טיפול בנזע חשמלי אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
 
"(1) החליטו על כך שלושה רופאים של בית החולים, ובהם ....;                      
(2)  .... לא נמצאו עילות-נגד רפואיות למתן הטיפול;
(3)  חולה המאושפז מרצונו, ואם הוא פסול דין - אפוטרופסו, הסכים לכך, בכתב, לפי טופס 7 – הסכמה לטיפול מיוחד- שבתוספת." 
 
התקנה, שתנאיה מצטברים, אינה מפרטת כיצד יש לנהוג בעניינו של חולה המאושפז בכפיה. מכל מקום – סעיף זה מתווה את הדרך הפרוצדוראלית לקבלת החלטה בדבר כפיית טיפול, אך לא עוסק באמות המידה המהותיות לקבלת החלטה על כך.
 
 
חוק זכויות החולה
 
סעיף 15 לחוק זכויות החולה מחלק את התנאים למתן טיפול ללא הסכמה, לשניים: 
במקרה שבו אין סכנה חמורה – לא ניתן בשום תנאי לכפות טיפול על מטופל שידוע כי הוא מתנגד לטיפול:    
 
"(1)    מטפל רשאי לתת טיפול רפואי...גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:
(א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;
(ב) לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;
(ג)  אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו ..., או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין."
 
במקרה שבו נשקפת לחולה סכנה חמורה הדבר אפשרי, ובלבד האמור דלהלן:
 
"(2)    בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:
(א)   נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;
(ב)   צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;
(ג)   קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע."
 
 בין חוק זכויות החולה לחוק טיפול בחולי נפש
 
בעע"מ 6219/03 פלוני נ' משרד הבריאות התייחס בית המשפט העליון לשאלת היחס בין חוק זכויות החולה לחוק לטיפול בחולי נפש, וקבע כדלקמן: 
  
"דעתנו היא כי על עניינו של חולה נפש יחול ההסדר הקבוע בחוק הטיפול בעיקר בשל היותו הסדר ספציפי המייחד עצמו והמתאים עצמו לחולי נפש. בה בעת, נאמנים להנחיה כי שומה עלינו לעשות כמיטבנו ולראות את הסדרי שני החוקים, ככל הניתן, כמשלימים זה את זה כל עוד אין עיקריהם סותרים זה את זה. נראה לנו כי יש ונכון לפרש את הדין כמו שנתכוון לשתול בחוק הטיפול הוראות משלימות מחוק זכויות החולה. וכך, לדעתנו, יש לראות את הסינכרוניזציה בין שני החוקים".
 

קריאה של האמור בחוק זכויות החולה כהוראה משלימה לאמור בחוק לטיפול בחולי נפש, מלמדת כי לא ניתן ליתן טיפול כפוי בנזע חשמלי כאשר החולה הביע התנגדות לכך, אלא רק במקרה בו נשקפת לו סכנה חמורה ולאחר שוועדת אתיקה שמעה את המטופל ואישרה את מתן הטיפול. 

 

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו חל, כמובן, גם על חולי נפש, ויש לפרש את החוקים הנזכרים לעיל לאורו. על פגיעה בזכויות לפי החוק  להיות למטרה ראויה ועליה להיות מידתית (למשל: רע"פ 2060/97 וילנצ'יק כרמלה נ' הפסיכיאטר המחוזי - תל אביב ).  

 

ד. טענות המבקשת
 

לשיטת המבקשת, עקרון המידתיות הנובע מחוק היסוד מחייב כי לא ייכפה טיפול בנזע חשמלי על חולי נפש המאושפזים בכפיה והמתנגדים לו אלא בצמצום רב, ולכל היותר בהתקיים התנאים האמורים בחוק זכויות החולה, דהיינו במקרה שבו נשקפת למטופל באופן מידי סכנה חמורה ולאחר שוועדת אתיקה אישרה את מתן הטיפול.

המבקשת טענה כי לא נשקפה לה באופן מידי סכנה חמורה, לא תוארה התנהגות מסוכנת או אלימה מצידה, ובוודאי שלא כזו העולה כדי "סכנה חמורה", אשר יש בה בכדי להיות תנאי סף למתן טיפול בנזע חשמלי בכפיה. 

עוד טענה המבקשת כי גם אם בית החולים סבר כי נשקפה לה סכנה חמורה, הרי שהיתה מוטלת עליו חובה חוקית לפעול לפי חוק זכויות החולה ולקבל אישור מועדת האתיקה. 

 

ה. עמדת בית החולים
 
עמדת בית החולים,שנשמעה מפיו של פרופ' ברק, היתה כי בעזרת הטיפול בנזע חשמלי ניתן יהיה להציל את המבקשת "ממוות ומסבל ממושך", שכן המבקשת חולה גם במחלות פיזיות, וטיפול תרופתי במחלה הפסיכיאטרית בשילוב עם הטיפול התרופתי במחלות הפיזיות, עלול לקצר את חייה. במצב זה ראה בית החולים סכנה חמורה המצדיקה טיפול כפוי.
 
 
ו. החלטת בית המשפט
 
ראשית, קבע בית המשפט כי התקנות אינן קובעות את אמות המידה להפעלת הסמכות להורות על טיפול בנזע חשמלי, ועוסקות רק בדרך קבלת ההחלטה ובדרך הביצוע של הטיפול.  
 
שנית, קבע בית המשפט, שטענת המבקשת כי השימוש בסמכות האמורה צריך להיות מוגבל רק למקרים בהם טיפול בנזע חשמל נדרש באופן מידי כדי למנוע סיכון מידי לחולה או לסביבתו, בהתחשב בתכלית החוק לטיפול בחולי נפש ולאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר משליך על פרשנותו של החוק לטיפול בחולי נפש – הינה שאלה קשה ונכבדה, וכי אין לומר שלא קיים סיכוי שעמדת המבקשת - תתקבל.
 
שלישית, קבע בית המשפט, הסכנה אותה תיאר בית החולים איננה בגדר סיכון מידי, לא למבקשת ולא לסביבתה, ולפיכך, ועל פי הכלל הידוע שסעד זמני יינתן על פי מאזן הנזקים, הורה בית המשפט על מתן הצו תוך קביעה שהמאזן נוטה לטובת מתן הצו המבוקש. 
 

 ת.א. 4744-10-11 (מחוזי ת"א) פלונית נ' המרכז הרפואי לבריאות הנפש "אברבנאל" (ניתן ביום 4.10.11).