גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה   | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

העדר תעודת לידה אינו יכול כשלעצמו להוות עילה לסירוב למתן תושבות קבע לילדי מהגרים

|16/07/2012|

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את טענת משרד הפנים כי אדם שאין לו תעודת לידה אך יש לו מסמכים מזהים אחרים כגון דרכון, לא הוכיח את זהותו. נפסק כי על משרד הפנים להעניק לעותר תושבות קבע בהתאם להחלטת ממשלה שעניינה הסדרת מעמד של ילדי מהגרי עבודה.  

שופט: יגאל מרזל.
לעותר: עו"ד אסנת כהן ליפשיץ ועו"ד יונתן ברמן ממוקד סיוע לעובדים זרים.
למשיב: עו"ד פנינה סין שלום, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.

הרקע לעתירה
העותר נולד במצרים בשנת 1987 אך מעולם לא הונפק לו מסמך המתעד את לידתו. כשהיה העותר בן ארבע או חמש שנים, נכנס לישראל עם אמו ומאז חי בה ברצף. בשנת 1993 נולדה בישראל אחותו של העותר. בשנת 2000 לקתה אמו של העותר בשבץ אשר פגע באופן בלתי הפיך בזיכרונה ויכולתה לתפקד, וחמש שנים לאחר מכן עברה לאיי סיישל. בשל מצבה, הקשר בינה לבין העותר נותק.
בשנת 2006 התקבלה בממשלה החלטה מס' 156 (להלן: "החלטת הממשלה") על פיה ילדי מהגרי עבודה השוהים בישראל שלא כדין יוכלו לרכוש רישיון לישיבת קבע בישראל בכפוף למספר תנאים: ידיעת השפה העברית, לימודים במערכת החינוך הישראלית, שהיה בת 6 שנים ברצף בישראל (תנאי זוהשונה לאחר קבלת ההחלטה ונדרשו רק 4 שנים ותשעה חודשים) וכניסת הורי הקטין כדין לישראל בטרם מלאו לילד 14 שנים. עוד נקבע בהחלטת הממשלה, כי על המבקשים להמציא ראיות ברורות לביסוס בקשתם.
מאחר ואמו של העותר יצאה מישראל, הוא הגיש בקשה להסדרת מעמדו בשמו בלבד. בקשתו נתמכה במסמכים רשמיים שונים כגון דרכון, אישורי לימודים ממוסדות חינוך, מסמכים מרשויות הרווחה, והחלטות של בית המשפט לנוער שהכריז על העותר "קטין נזקק" לנוכח מצבה הרפואי של אמו. על אף ריבוי המסמכים שהציג העותר לביסוס בקשתו, דרש משרד הפנים כי העותר ימציא תעודת לידה כתנאי לאישור בקשתו. העותר עשה כל שהיה ביכולתו על מנת להשיג תיעוד על לידתו שיאפשר הפקת תעודת לידה, אך לשווא. משכך, דחה משרד הפנים את בקשתו בטענה כי בהעדר תעודת לידה, לא ניתן לקבוע את זהותו של העותר ואת תאריך ומקום לידתו. בנוסף נטען כי באחד המסמכים שהציג העותר נרשם, כי נולד בשנת 1986, ואילו בדרכונו מצוין כי נולד בשנת 1987. כן נטען כי העותר לא הוכיח כי כניסתו עם אמו לישראל הייתה כדין.
במקביל, הגישה אחות העותר, בקשה להסדרת מעמדה ומעמד אביה. אף על פי שגם בקשת האחות לא נתמכה בתעודת לידה וסבלה מאותם "הפגמים" של בקשת העותר (אי יכולת להוכיח כניסת ההורה כדין ושוני בשנת הלידה בין הדרכון לאחד המסמכים), הכיר משרד הפנים בזכאותה לרישיון לישיבת קבע (ולזכאות אביה לרישיון ישיבת ארעי), בהתאם להחלטת הממשלה, במסגרת עתירה שהוגשה בשמה לבית המשפט.
על ההחלטה בעניינו הגיש העותר ערר. לאחר פניות חוזרות ונשנות הודיע משרד הפנים כי עניינו יבחן על ידי הוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטאריים, אז גם זו דחתה את בקשתו והעניקה לו רישיון לישיבת ארעי למשך שנתיים בלבד.
העתירה
בעתירה נטען, כי היות והעותר ממלא אחר כל התנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה ומאחר והצגת תעודת לידה אינה מהווה תנאי בהחלטה, היה על משרד הפנים להעניק לעותר רישיון לישיבת קבע. מנגד, טען המשיב כי בהעדר תעודת לידה, לא ניתן להוכיח את זהותו של העותר וכי אין מקום להשוואה לאחותו שכן האחות נולדה בישראל.
פסק הדין
בית המשפט קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים להעניק לעותר רישיון לישיבת קבע בהתאם להחלטת הממשלה. בית המשפט פסק כי אין מחלוקת שהחלטת הממשלה אינה מציבה דרישה מפורשת להצגת תעודת לידה. משכך, לאחר שהוכח למשרד הפנים כי לעותר אין יכולת מעשית להשיג את התעודה, לא היה מקום לדחות את בקשתו רק בשל כך, קל וחומר לנוכח התשתית העובדתית המתגבשת באמצעות המסמכים שהציג העותר. בית המשפט ציין כי העותר הוכיח את זהותו באמצעות דרכונים  "ומכל מקום לא ברור כיצד יש בספק זה, בנסיבות שפורטו לעיל ומשעה שלאחותו ניתן מעמד, כדי להוציא את העותר מתחולתה של החלטה 156 לפי תנאיה". לעניין קביעת שנת הלידה של העותר (כאמור, בדרכונו של העותר צוין כי הוא יליד שנת 1987 ואילו במסמך אחר צוין כי הוא נולד בשנת 1986), נפסק שאין "בעניין זה כדי להעלות או להוריד, שעה שכך או כך נכלל העותר בתנאיה של החלטה 156... על כל אלה, יש להוסיף את העובדה כי כאמור אחותו למחצה של העותר זכתה למעמד, כאשר בקשתה התבססה, לפי הנטען – ומבלי שעניין זה נסתר – על אותם המסמכים. משמעות הדבר היא כי לא היה הצדק סביר להחלטה שלפיה העותר אינו עומד בתנאיה של החלטה 156 בשל אי המצאת תעודת לידה".  
עת"מ 24859-12-10 דופרן-אופורי נ' משרד הפנים (פסק דין מיום 19.6.2011). 
תגיות: הסדרת מעמד בישראל, תושבות, משרד הפנים, תעודת לידה, מסמך מזהה, החלטת ממשלה 156
56