גליון מספר 2 קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

בית המשפט למשפחה חייב אישה בתשלום מזונות לידוע בציבור

|16/07/2012|

​בהחלטה תקדימית חייב בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אישה לשלם לבן זוגה מזונות בסך 2,000 ₪ לחודש כל עוד הם חולקים קורת גג אחת. בית המשפט הבהיר כי הבסיס לחיוב במזונות במקרה של ידועים בציבור נובע מדיני החוזים הכלליים, עקרון תום הלב, עקרון ההסתמכות ועקרון השוויון, וכי לזהות המגדרית אין בהקשר זה כל משקל. בית המשפט הוסיף והעיר כי ספק בעיניו אם לזהותו של יוזם הפירוד יש נגיעה לחיוב במזונות.

שופטת: שלי איזנברג.
למבקש: עו"ד גילה ברזילי, במינוי מטעם הסיוע המשפטי – מחוז חיפה.
למשיבה: עו"ד שלומי כהן.
 
 
בני הזוג חיים יחד כ"ידועים בציבור" כ - 15 שנים. הגבר הגיע לחיים המשותפים כשהוא נתון במשבר נפשי וכלכלי קשה. לדבריו, הבהיר לזוגתו בגילוי לב כי אינו משתכר עקב מצבו הנפשי הקשה וכי ספק אם יוכל להשתקם, וזו התחייבה בפניו, כך לדבריו, לספק את כל צרכיו. ואכן, לאורך כל שנות חייהם המשותפות היה הגבר נתון בתלות כלכלית מוחלטת בזוגתו שהינה אישה אמידה ומבוססת, בעוד הוא חסר כל.
 
משנתגלע קרע בין הצדדים חדלה האישה לעמוד בהתחייבותה זו, על אף שהצדדים עדיין מתגוררים תחת קורת גג אחת. הגבר הגיע לפת לחם ומכאן נולדה תביעתו למזונות ובקשה למזונות זמניים.
 
התביעה למזונות התבססה על קונסטרוקציית הידועים בציבור, על חיוב במזונות מכוח דיני החוזים, עקרון תום הלב ועקרון ההסתמכות.
 
בהחלטתו התקדימית לחייב את האישה לשלם מזונות לגבר, קיבל בית המשפט את הבקשה במלואה. בית המשפט סקר את הבסיס שפותח בפסיקה לחיוב במזונות במקרה כזה:
 
"בפסק הדין רע"א 8256/99 פלונית נ פלוני, פד"י נח(2) 231 קבע כבוד הנשיא (כתוארו דאז) ברק כי שאלת הזכות למזונות בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ למדינת ישראל, תיקבע לפי דיני החוזים הכלליים כאשר עיקרון תום הלב יהווה את אמת המבחן באשר לקיומה של הזכות כמו גם את אמת המידה באשר לתנאי הזכות. אמנם פסק הדין... עסק בנישואין אזרחיים, אך הנשיא ברק השווה בין חבות זו לחבותם של ידועים בציבור...: "בכל הנוגע לתשלום מזונות לאחר פרידה יש דמיון רב בין בני זוג, אזרחי הארץ ותושביה שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, לבין ידועים בציבור.... בשני המקרים מוטלת חובת המזונות מכוח הסכם ולא מכוח סטטוס. בשני המקרים ההסכם עשוי לקבוע הסדרים מפורשים. בשני המקרים בהיעדר הסכם מזונות מפורש, יבוא הסדר הנגזר מעקרון תום הלב... במקרה של ידועים בציבור, תום הלב נגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור".
(ההדגשות אינן במקור - ג.ב.).
בית המשפט הסתמך גם על דבריו הבאים של פרופ' שחר ליפשיץ, כדלקמן:
 
"כאשר מדובר בידועים בציבור שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית משמעותה של הפסקה מיידית של המחוייבות הכלכלית עם התערערות היחסים תהיה פגיעה קשה בבן הזוג או בת הזוג התלויים מבחינה כלכלית..... על רקע מצב דברים זה נראה לי כי שיקולים של הגינות, הגנה על צדדים חלשים והנכונות המודרנית להגן על ההסתמכות, גם אם לא גובתה בהסכם מפורש, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים גם במקרים של ידועים בציבור."[1]
המיוחד בהחלטה נשוא סקירה זו הוא יישום הקונסטרוקציה, כאשר הצד החלש והנזקק הינו דווקא הגבר, ובאמירתו הברורה של בית המשפט קבע כי אין למגדר משקל בענין זה, כדלהלן:
 
"ברי כי העקרונות שנפסקו לעיל, חלים באופן הדדי על שני בני זוג, כאשר שיקולי הגינות והגנה על הצד החלש בהתקיים פער כלכלי ביניהם, כמו גם עקרונות שיוויון, הם שיצדיקו פסיקת מזונות.
פסיקת מזונות במקרים כאמור אינה תלוייית מיגדר. יש ופער הכוחות יהא לטובת הגבר, יש שיהא לטובת האישה ויש שיתקיים בין בני זוג חד מיניים. מבחן הנסיבות הוא שילמד האם באותה מערכת זוגית, התקיימה תלות כלכלית שיצרה הסתמכות, שמשמעה מחוייבות משתמעת של הצד שכנגד לכלכל את הצד האחר. בית המשפט יבחן את דפוס היחסים הספציפיים שלפניו: מידת התלות ההדדית, ההסתמכות על המשך קיומה של מערכת היחסים, את מימד הזמן, הולדת ילדים וכיו"ב ובהתאם יקבע האם יש מקום לחיוב במזונות, גדר החיוב ומשכו."
בית המשפט קבע כי לאור משכו הארוך של הקשר הזוגי והיות המבקש מחוסר הכנסה הסמוך על שולחנה של המשיבה, יש לחייבה על סמך עקרונות אלו במזונותיו של התובע כל עוד הם גרים תחת קורת גג אחת.
 
בהתייחסו לטענות האישה כי הפירוד נגרם בשל האיש, העיר בית המשפט כי ספק אם לזהותו של יוזם הפירוד יש השלכה על החיוב במזונות והותיר, ככל הנראה, את ההחלטה בכך לפסק הדין שיינתן בהליך העיקרי.
 
תמ"ש (חיפה) 12818-08-11 ר.ד. נגד ח.ר. מיום18.12.11 (פורסם בנבו, תקדין, דינים ועוד).
 
* הכותבת עוסקת בתחום המשפט החוקתי מנהלי ודיני המשפחה, מתוך פריזמה של זכויות אדם ושינוי חברתי.
 
תגיות: ידועים בציבור, מזונות, מזונות משקמים, בני זוג, מזונות אזרחיים, תום לב, הסתמכות.
​[1] שחר ליפשיץ , הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (2005), עמ' 167.