גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

הגבלות שהוטלו על חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל – בטלות עם מתן צו כינוס נכסים בפשיטת רגל

|16/07/2012|

בית המשפט העליון קבע לאחרונה בפסק דין תקדימי בערעור שהוגש על ידי האגף לסיוע משפטי, כי משניתן צו כינוס נכסים נגד חייב בהליך פשיטת רגל יש להסיר את ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההוצאה לפועל, מבלי לדרוש מהחייב לעמוד בתנאים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל להסרתן. בכך שם בית המשפט העליון קץ לפסיקות סותרות בערכאות הדיוניות, והבהיר כי הואיל והמטרה של הטלת ההגבלות – מימוש פסקי דין במסגרת ההוצאה לפועל – אינה קיימת עם כניסת החייב להליכי פשיטת רגל, אין כל טעם ותכלית להגבלות ויש לבטלן.

שופטים: א' גרוניס, מ' נאור, י' עמית
למבקש: עו"ד יורם בן פורת, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז ירושלים והדרום
למשיבים: עו"ד יגאל ספרבר, עו"ד טובה פריש
  
במסגרת תיקון 29 (להלן: "התיקון") לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז –1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") נוסף פרק ו'1 העוסק בהטלת הגבלות שונות כנגד חייב: הגבלת חייב מלקבל דרכון; עיכוב יציאת החייב מהארץ; הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד; הגבלת חייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; הגבלת חייב מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, והגבלת חייב מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה (הגבלה זו היא האפקטיבית והנפוצה ביותר).
 
מטרתן של ההגבלות להוות אמצעי לחץ על חייב שאינו עומד בתשלומים שנקבעו לו, ולפיכך - תנאי להטלת ההגבלות הוא שהחייב יוכרז כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובו (למעט בחוב מזונות שאינו למוסד לביטוח לאומי). 
 
מה הדין במקרה בו הוטלו על החייב הגבלות במסגרת תיק הוצאה לפועל, כאשר החייב פנה להליך פשיטת רגל וניתן נגדו צו כינוס נכסים המונע ממנו להסדיר את הסרת ההגבלה, בין היתר באמצעות צו תשלומים?
 
חשוב לציין, כי מרבית ההגבלות המפורטות בפרט ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, למעט ההגבלה על רישיון הנהיגה, מוטלות על החייב גם במסגרת הליך פשיטת הרגל לפי סעיף 42א' לפקודת פשיטת הרגל ועם מתן צו הכינוס.
 
פסיקת בתי המשפט המחוזיים ורשמי ההוצאה לפועל[1] בענין זה לא היתה אחידה. לצד החלטות שביטלו את ההגבלות כדבר מובן מאליו, היו גם החלטות סותרות. כך, במסגרת ההחלטה עליה נסוב ערעור זה, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי על החייב בהליך פשיטת הרגל לעמוד באחד משני החריגים שקבע המחוקק בסעיף 66א(6) לחוק: 1. פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב 2. רישיון הנהיגה חיוני לחייב עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו.
 
בית המשפט העליון ערך השוואה בין מערכות הדינים והתכליות של הליכי ההוצאה לפועל ודיני פשיטת הרגל, וקבע כי המטרה המרכזית בהליך הוצאה לפועל להטלת ההגבלות היא מימוש פסק דין, כאשר כל נושה פועל באופן עצמאי למימוש זכייתו (למעט במקרים של איחוד תיקים). אולם, שעה שהחייב חוסה תחת הליכי פשיטת רגל, הנושה המסוים אינו רשאי לפעול באופן פרטני לגביית החוב במסגרת תיק ההוצאה לפועל (סעיף 20(א) לחוק), ואף לחייב מצדו אסור לשלם דבר לתיק ההוצאה לפועל או לנושה. תכליתן של ההגבלות, שהיא כאמור הפעלת לחץ על החייב לשלם את התשלומים שנקבעו לו לתיק ההוצאה לפועל, אינה קיימת במקרה זה.
  
הלכה למעשה, בית המשפט העליון הורה כי משניתן צו כינוס כנגד חייב בהליכי פשיטת רגל, יש להסיר את ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, זאת מבלי לדרוש ממנו לעמוד בתנאים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל להסרתן.
 
 
רע"א 5137/11 פלוני נגד עו"ד עודד הכהן וכונס הנכסים הרשמי מיום 25.10.11 (פורסם בתקדין ובנבו).

תגיות: הגבלות, סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, ביטול הגבלות, פשיטת רגל, פרשנות תכליתית, תכליות פקודת פשיטת רגל, תכליות חוק ההוצאה לפועל
[1] לצד השאלה המהותית האם ראוי לבטל את ההגבלות, עוררו חלק מרשמי ההוצאה לפועל ספקות באשר לסמכותם לבטל הגבלות, להבדיל מלעכב הליכים. שאלה זו לא נדונה ישירות בפסה"ד נשוא סקירה זו, אולם לטעמנו, משקבע בית המשפט העליון כי יש לבטל את ההגבלות בתיקי ההוצאה לפועל בכל מקרה של מתן צו כינוס נכסים, קשה לראות כיצד ניתן למצוא הצדקה לקביעה כי לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות כזו.