גליון מספר 2   קיץ תשע"ב
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

החתמת צד ג' כערב בעת ביצוע הליכי עיקול מיטלטלין בביתו מהווה כפיה לפי חוק החוזים

|16/07/2012|

נדחתה בקשת זוכה לצרף את אמו של חייב כחייבת נוספת בתיק בנסיבות בהם התחייבותה לערוב לפירעון החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל נעשתה תחת לחץ, עת הגיעו מעקלים לביתה  לשם הוצאת מיטלטלין אשר לטענתה היו שלה ולא של החייב. נקבע כי בהעדר הזדמנות לפנות לסעד משפטי במועד, וכאשר המצב מציב בפני בעל המיטלטלין חשש ממשי כי רכושו יאבד –
מדובר בלחץ העולה כדי כפיה, ולכן חתימה על ערבות לחוב שנעשתה בנסיבות אלו, בטלה מכח חוק החוזים.​

רשמת ההוצאה לפועל: מאיה אב - גנים ויינשטיין.
 
אמו של חייב חתמה על התחייבות כלפי הזוכה ליטול על עצמה את חובו של בנה ולערוב לו, זאת בעת ביצוע הליך של הוצאת מיטלטלין מביתה (מיטלטלין אשר לטענתה אינם של החייב) ועל מנת למנוע את הוצאתם. האם טענה כי באותו מועד אחד מבניה הסובל מסכיזופרניה איים לקפוץ מהחלון אם תוצא הטלוויזיה מהבית, וכן במקביל היא הייתה נתונה ללחץ נוסף, באשר היה עליה לצאת לעבודה כמלוות הסעות ילדים, שכן חששה כי תפוטר אם לא תעשה כן. 
 
בהסתמך על סעיף 17 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 הקובע כי "מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכח או באיום, רשאי לבטל את החוזה", קבעה רשמת ההוצאה לפועל כי בפני אמו של החייב לא עמדה אלטרנטיבה סבירה ומעשית זולת קבלת "הצעתו" של הזוכה לחתום על כתב ערבות. כן קבעה, כי הוצאת מעוקלים מבית מגורים הינה פעולה אשר יש בה משום הפעלת לחץ העולה כדי כפיה, שכן היא מציבה את בני הבית בפני חשש מאובדן רכושם. לא רק איום בפגיעה בשלמות הגוף נכלל בגדרה של כפיה, כי אם גם איום בפגיעה בנכסים, עיכובם או מניעת השימוש בהם.
 
עוד ציינה הרשמת כי ההלכה הפסוקה הכירה גם בלחץ כלכלי ככפיה הנכנסת בגדרו של סעיף 17 הנ"ל. בבחינת השאלה אם הלחץ עולה כדי כפייה, קיימת חשיבות ליכולת המעשית הקיימת בידי הנכפה לפנות במועד לערכאות על מנת למנוע את מימוש האיום ולקבל יעוץ משפטי.
 
לעניין הסייג בסעיף 17(ב) לפיו אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום, קבעה הרשמת כי יש לבדוק האם ההחתמה על הערבות נעשתה בתום לב או תוך ניצול לרעה של הליך העיקול על מנת להשיג יתרון שלא היה לזוכה קודם לכן, משמע הוספת חייבת נוספת על החייב הקיים. הפעלת לחץ על חייב במסגרת עיקול הינו, על פי רוב לגיטימי, אולם כאשר מדובר בצד ג', הלחץ אינו לגיטימי ואינו מהווה אזהרה בתום לב על הפעלת זכות.
 
בנסיבות המקרה הנדון בהן ערך המיטלטלין שעוקלו היה נמוך ומכירתם לא הייתה מביאה לפירעון החוב, כאשר מנגד, צירוף האם עולה כמה מונים על היתרון שבהוצאת המעוקלים – קבעה הרשמת כי לא ניתן לראות בכך שימוש בזכות בתום לב.
 
תיק הוצאה לפועל (ירושלים)  03-16733-05-2, החלטה מיום 25.1.12.
 
 
תגיות: הוצאה לפועל, ערב, עיקול מיטלטלין, כפיה, עושק, תום לב