עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

עברו את הגבול – גבולות חובות ההודעה לרשות השידור

|16/07/2012|

​חובת ההודעה לרשות השידור על פי סעיף 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א 1981-(להלן: "התקנה"), חלה רק במקרה העברה או מכירה על ידי בעל המכשיר לאדם אחר - כלשונה המפורשת של התקנה – ולא במקרה בו ההחזקה במקלט פוקעת בנסיבות אחרות. לאור קביעה זו דחה בית המשפט את טענתה של רשות השידור (להלן: "הרשות") כי חובה על אזרח להודיע לה כי המקלט אותו החזיק עוקל ונמכר, ובוודאי שלא חלה חובה כזו כאשר העיקול והמכירה נעשו על ידי הרשות עצמה. בית המשפט הזכיר כי נטל ההוכחה הראשוני מוטל על רשות השידור להוכיח כי ברשותו של אדם היה מקלט, ורק לאחר שעמדה בנטל זה על האדם להוכיח כי המקלט יצא מרשותו. משנקבע כי במקרה של עיקול כאמור לא חלה חובת הודעה, דחה בית המשפט את התביעה, תוך שהוא קובע כי היא הרחיקה לכת בטיעוניה.

 
שופטת: שאדן נאשף-אבו אחמד.
לתובעת: עו"ד יאמין מסאלחה.
לנתבע: עו"ד מג'די עאבד, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז צפון.
 
התובעת עתרה לחיוב הנתבע באגרת טלוויזיה בגין מספר רב של שנים, בטענה כי הנתבע לא הוכיח שלא החזיק במקלט בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, ומאחר שלא מסר לה הודעה על יציאת המקלט מחזקתו.
הנתבע, שהיה משוכנע בצדקתו, הגיש בכוחות עצמו כתב הגנה בפני התביעה, וטען כי לא החזיק מקלט בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, שכן המקלט היחידי שהיה בחזקתו עוקל ונמכר על ידי התובעת עצמה בשנת 1990, והוא לא החזיק מאז מקלט חלופי. משראה הנתבע כי רשות השידור ממשיכה לעמוד על תביעתה הוא פנה לסיוע המשפטי, ולאחר שנבחנה זכאותו הוחלט להעניק לו ייצוג משפטי בהליך.
הרשות, עליה חל הנטל להוכיח כי הנתבע מחזיק במקלט, לא הציגה ראיה כלשהי כי הנתבע החזיק במקלט. הרשות לא הכחישה כי לא נערך ביקור בית אצל הנתבע בשנים הרלוונטיות, אלא ניסתה לטעון כי היה על המחזיק להודיע כי המקלט אינו עוד בחזקתו, וזאת כאשר היא זו שלצורך מימוש חוב כלפיה עוקל ונמכר המקלט. הרשות טענה כי על פי התקנה חלה חובת הודעה על אדם אשר מפסיק להחזיק במקלט, ומשלא מולאה חובה זו, הרי שחלה חזקה כי הוא ממשיך להחזיק במקלט.
בפסק דין מפורט אשר סוקר את עיקרי ההלכות באשר לנטל הראיה וחובת ההודעה על פי התקנה, קבע בית המשפט מספר קביעות חשובות:
1.    הקריטריון היחיד הקובע את בסיס החיוב באגרה הוא קריטריון ההחזקה.
2.    לפיכך - בגירים החיים יחד ביחידת דיור או בית אב, חבים כולם באגרה ביחד ולחוד.
3.  כתנאי לחיוב באגרה, על רשות השידור לעמוד בנטל ראיה ראשוני להראות החזקה במקלט בתקופה הרלוונטית, זאת מכח הכלל הבסיסי של "המוציא מחברו עליו הראיה".
4.  בכדי להקל על עמידה בנטל זה נקבעו בחוק מספר חזקות לטובת הרשות, ובהן החזקה לפיה אדם שהיה ברשותו מקלט ממשיך להחזיק בו, כל עוד הוא לא מסר לרשות הודעה בכתב על מכירה או העברה של המקלט לאדם אחר.
5.  חובת הודעה בכתב זו מצומצמת בדיוק למה שנקבע בתקנה, היינו רק למקרה שבו המחזיק עצמו מכר או העביר את המקלט לאדם אחר. בהתאם כבר נפסק בעבר כי חובה זו לא חלה כאשר המחזיק השליך את המקלט והפקירו, או כאשר המקלט התקלקל.
6.   באופן דומה – כאשר מקלט עוקל ונמכר שלא על ידי המחזיק, ובודאי כאשר הוא עוקל ונמכר על ידי הרשות עצמה לצורך גביית חוב כלפיה, לא חלה חובת הודעה כאמור.
משהוכח לבית המשפט על ידי הנתבע כי המקלט שהיה לו עוקל ונמכר על ידי רשות השידור, ומצירופן של הקביעות האמורות לעיל, דחה בית המשפט את התביעה תוך שהוא מעביר ביקורת על הרשות שלדעתו בא כוחה "הרחיק לכת בטיעוניו".
בית המשפט חייב את הרשות בשכ"ט בסך 2,000 ₪ לטובת הסיוע המשפטי.
פסקי דין חשובים שאוזכרו בפסק הדין:
ע"א 935/00 מדיק מדיה קורפוריישן בע"מ נגד רשות השידור, פ"ד נ"ו (2) 582.
ע"א 1934/91 רשות השידור נ' גיורא שור, מיום 14.1.1997 (פורסם במאגרים).
ת"א (תל אביב) 720517/07 רשות השידור נ' בלייר אליהו, מיום 17.4.2008 (פורסם במאגרים).
 
תא"מ (שלום נצרת) 10212-02-09 רשות השידור נ' טאטור עדנאן, מיום 12.7.11.
 
תגיות: רשות השידור, אגרת טלוויזיה, החזקה, הודעה בכתב, נטל הראיה