מידע לעורכי דין המבקשים לשמש סניגורים ציבוריים

 
​מידע לעורכי דין המבקשים לשמש סניגורים ציבוריים; מידע כללי, הצטרפות, התאמה לתיקים ועוד.

  • ​ניתן לומר כי הקמת הסניגוריה הציבורית חוללה מהפכה בתחום המשפט הפלילי בישראל. מהפכה זו נבעה לא רק מן הגידול במספר הזכאים המיוצגים על ידי סניגורים ציבוריים אלא גם מן הגידול החד במספר עורכי-הדין העובדים בתחום המשפט הפלילי והשיפור העצום באיכות הייצוג הניתנת על ידם. לשינויים אלה השפעה ישירה על תחום המשפט הפלילי כולו, לרבות על הסניגוריה הפרטית.
  • ההכשרה והניסיון שעורכי הדין רוכשים לעצמם בסניגוריה הציבורית, הופכים אותם לסניגורים מקצועיים יותר ולפיכך לאטרקטיביים גם באמות המידה של השוק הפרטי. כתוצאה מכך, גדל מספר עורכי- הדין המתמחים בתחום המתחרים על התיקים הפליליים מכל הסוגים. השפעה זו הינה בריאה, הן למערכת המשפט והן למקצוע עריכת הדין.
  • הטיפול בתיקי הסניגוריה הציבורית נעשה ברובו על ידי סניגורים ציבוריים שאינם עובדי לשכת הסניגוריה הציבורית. סניגורים אלה נבחרים על ידי הסניגור הציבורי המחוזי. הם מתמנים לייצג עצורים ונאשמים בהליכי מעצר, בתיקים פליליים ובערעורים ומהווים חלק בלתי נפרד מן הסניגוריה הציבורית. הם מקיימים קשר הדוק עם עובדי המינהלה וקשר קבוע של דיווח והתייעצות עם עורכי הדין מן הצוות הפנימי. 

 

המסגרת המשפטית להעסקת עורכי הדין החיצוניים

  • סעיף 12 לחוק הסניגוריה הציבורית קובע:
    "(א) עורך דין שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית והמבקש לשמש סניגור ציבורי יגיש לסניגור הציבורי המחוזי בקשה בכתב; הסניגור הציבורי המחוזי יערוך רשימה של עורכי דין הכשירים לשמש סניגורים ציבוריים.

    (ב) הסניגור הציבורי המחוזי ימנה סניגורים ציבוריים מתוך הרשימה, אולם רשאי הוא למנות עורך דין שאינו כלול ברשימה אם עורך הדין הסכים לכך.

    (ג) הסניגור הציבורי המחוזי רשאי שלא לכלול עורך דין ברשימה האמורה או להוציאו ממנה, אם שוכנע שהדבר דרוש להבטחת ייצוג הולם לנאשמים

    (ד) על החלטת הסניגור הציבורי המחוזי לפי סעיף קטן (ג) רשאי עורך הדין לערור לפני ועדת ערר שימנה שר המשפטים..."

 

הצטרפות לרשימת הסניגורים הציבוריים

  • הבטחת ייצוג הולם ללקוחות הסניגוריה הציבורית מותנית בראש ובראשונה בטיבם של עורכי- הדין הכלולים ברשימה. עורך- דין המעוניין לשמש סניגור ציבורי פונה ללשכת הסניגוריה המחוזית, וממלא טופס בקשה לשמש סניגור ציבורי. בטופס מתבקש עורך-הדין לציין, מעבר לפרטיו האישיים, את ניסיונו המקצועי, תחומי המומחיות שלו, העדפותיו ונגישותו לבתי-המשפט השונים במחוז.
  • הטפסים מועברים לעיון הסניגור המחוזי אשר מזמן את עורכי-הדין שפנו לראיון אישי. הראיונות נערכים על-פי צרכי המערכת, בהתחשב בעומס העבודה ובהתאם לכישורי הסניגורים המועמדים.
  • להנחיות הסניגורית הארצית בדבר עריכתה של רשימת הסניגורים הציבוריים (PDF).
     

התאמת סניגורים לתיקים

  • שני עקרונות מנחים את תהליך התאמת הסניגורים לתיקים:
  1. הלימה מירבית בין הסניגור לתיק: במסגרת יישום עיקרון זה, מועברים תיקי הסניגוריה אל הסניגור המחוזי, ומתחיל תהליך איתור הסניגור המתאים לטיפול בלקוח ובעניינו. לשם החלטה זו, נבחנת מהותו של התיק בהסתמך על המסמכים הקיימים בו (כתב אישום, בקשה למעצר עד תום ההליכים, פרוטוקולים וכיו"ב). בהתאם לכך מוגדרים הכישורים הנדרשים מהסניגור אשר עתיד לייצג את הלקוח בתיק הקונקרטי.
    תבנית זו מחייבת לבחון את סוג התיק, טיבו של הלקוח והכישורים הנדרשים מהסניגור. במסגרת בחינת סוג התיק נבחנים מהות ההליך המתנהל, העבירה/העבירות נשוא כתב-האישום, חומרתן, בית- המשפט שבו מתנהל התיק (גיאוגרפית ומהותית) וכו'. בבדיקת טיבו של הלקוח נבחנים שפת התקשורת שלו, קיומם של מאפיינים מיוחדים (כגון מצב נפשי לקוי) ועוד.
    בהתאם לאלו, נבחנים כישוריו של עורך-הדין על-פי קריטריונים, אשר רבים מהם חופפים לקריטריונים המקצועיים והמיוחדים המשמשים לבניית רשימת עורכי-הדין. בין השאר, מדובר בבחינת מומחיותו של עורך- הדין, ניסיונו, זמינותו, שליטתו בשפות זרות ועוד. בנוסף, ניתן משקל רב לרצונו של עורך- הדין, כל עוד לא קיים פער בין רצון זה לבין כישוריו. עוד נציין, כי קיימת מדיניות לפיה רצוי שסניגור אחד ייצג את לקוחו בכל השלבים של ההליך הפלילי כמו גם בכל תיקי הסניגוריה הנוגעים לאותו לקוח.
  2. שוויון ההזדמנויות בין הסניגורים המתאימים ביותר להעניק ייצוג באותו סוג של תיקים: במסגרת יישום עיקרון זה מתנהל תהליך התאמת התיקים תוך ניסיון לשמירה על שוויון בין עורכי- הדין המתאימים ביותר לטיפול באותו סוג של תיקים.

  

הפניה באתר היא בלשון זכר אך מיועדת לעורכי דין ולעורכות דין כאחד.