פורסם דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2015

 
|04/09/2016 |

דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2015 הוגש לשרת המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית. הדוח סוקר בהרחבה את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת בייצוג עשרות אלפי לקוחותיה, וכן מתאר בהרחבה את פעילותה המוסדית הענפה של הסניגוריה.​

  • השנה נכלל בדוח הסניגוריה הציבורית גם פרק היסטורי מיוחד לרגל 20 שנים להקמת הסניגוריה הציבורית, ובו נסקרו בהרחבה הבעיות המבניות ששררו טרם הקמתה של הסניגוריה ועקרונות חוק הסניגוריה הציבורית שבאו לתת מענה לבעיות אלו, התפתחותה והיקפה של זכות הייצוג, פיתוח תפקידיה המוסדיים והמערכתיים של הסניגוריה, הישגיה הבולטים של הסניגוריה לאורך השנים ומבט לעתיד בתחומים בהם הסניגוריה מתכוונת להתמקד בשנים הקרובות.

 

הדוח מציף בעיות מהותיות בהתנהלות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, ובכלל זה:

  • שימוש יתר בסמכויות המשפט הפלילי. הסניגוריה הציבורית נתקלת לא אחת בשימוש יתר בסמכויות המשפט הפלילי בניגוד לעקרונות המעצבים את המשפט ולעיתים בניגוד מוחלט להסדרים חוקיים, ובכלל זה: הגשת כתבי אישום העוסקים בזוטות ובמעשים פחותי ערך, שאינם מגיעים כלל לרף המצדיק את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של העמדה לדין פלילי וגם מהווים בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור; "תיקי עוני" בהם מופעלות סמכויות המשפט הפלילי כנגד מעשים שנעשים על רקע של מצוקה כלכלית ברורה ולעתים על רקע הפרת המדינה את חובותיה (גניבת מוצרי מזון, גניבת חשמל או מים, קיבוץ נדבות ופלישה לדיור ציבורי). תיקים אלה מוגשים תוך התעלמות מהעובדה שהפתרונות האמיתיים והיעילים צריכים היו לבוא ממסגרות חברתיות אחרות כמו רווחה או בריאות הנפש; ומקרים בהם עושה המדינה שימוש במשפט הפלילי על אף קיומם של כלים חוקיים מידתיים יותר, כגון הסדר סגירת תיק מותנית והליך חלופי שיקומי לקטינים.
  • מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון, ועל אף הוראות החוק והתקנות, משטרת ישראל עדיין לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם, ולאפשר להם היוועצות כזו. התוצאה היא כי מרבית החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שקיימו את זכותם להיוועץ בעורך דין.
  • חיפושים בעירום בגופם של עצורים בתחנות המשטרה. מקרים חוזרים ונשנים של חיפושים שנעשים בחלק מתחנות המשטרה בגופם של עצורים, ביניהם קטינים ואנשים ללא עבר פלילי, תוך שהם נדרשים להוריד את כל בגדיהם ונותרים עירומים כביום היוולדם בפני השוטרים העורכים את החיפוש. ממגוון תיקים שבהם נחשפה הפרקטיקה הפסולה, נראה כי החיפושים המשפילים נערכו בניגוד לחוק ותוך הפרה חמורה של זכותם החוקתית של העצורים לכבוד ולפרטיות.
  • טיפול לקוי בתלונות על אלימות שוטרים. במסגרת עבודתה השוטפת בייצוג לקוחותיה, נתקלת הסניגוריה הציבורית במקרים רבים של תלונות בגין אלימות שוטרים. הנתונים מלמדים כי אל מול השיעור הגבוה של תיקי החקירה הנפתחים כנגד אזרחים המייחסים להם עבירות נגד שוטרים, בולטת החולשה בהתמודדות עם תלונות של אזרחים המלינים על אלימות שננקטה כלפיהם על ידי שוטרים. כאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי הינו נמוך מהממוצע הכללי. לדעת הסניגוריה, יש צורך בטיפול מערכתי יסודי ומקיף בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים. 
  • קשיים מוסדיים המונעים הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקון הרשעות שווא בישראל. הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה כי קיימת בישראל תופעה, שאינה זניחה ואינה שולית, של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים. באמצעות סיפורו של עובדיה שלום, אשר בעניינו הגישה הסניגוריה בקשה למשפט חוזר, הומחשו הקשיים המוסדיים המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ולתקן הרשעות שווא בישראל, הלכה למעשה: מניעת הזכות לבצע במוצגים בדיקות לאחר תום ההליך המשפטי; מניעת העברתם של חומרי חקירה בתיקים חלוטים לעיונה של הסניגוריה הציבורית; ביעור והשמדת מוצגים, לעיתים אף בניגוד להוראות החוק; הימצאותה של פרקליטות המדינה בניגוד עניינים מובנה כאשר היא משמשת כמשיב בבקשות למשפט חוזר; וחקיקה שאינה מספקת בתחום המשפטים החוזרים.
  • כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים. במקרים רבים שהגיעו לטיפול הסניגוריה, התברר כי עצורים שנשלחו לבדיקה פסיכיאטרית, במסגרת ההליך הפלילי, הוחזקו כשהם אזוקים למיטתם בידיהם וברגליהם, במשך ימים רבים, בתנאים בלתי אנושיים, העולים כדי פגיעה קשה בשלומם הפיזי והנפשי. פניות של הסניגוריה לבתי המשפט הביאו להתרת הכבילה הלא חוקית.
  • קשיים בהשמת קטינים במסגרות שיקומיות-טיפוליות. תקופות ההמתנה למעונות הנעולים והאבחוניים אורכת חודשים רבים. משמעות הדבר היא גזירת עתידם של קטינים רבים, אשר במקום לשהות במסגרת טיפולית, המקדמת שיקומם וחזרתם לחברה, נשלחים למסלול העונשי בכלא. עורכי הדין מתריעים על בעיה זו, ואף בית המשפט העליון עמד על בעיה זו לא אחת. בשנה החולפת אנו עדים לתופעה מדאיגה ומתמשכת של תקופות המתנה ארוכות ביותר גם לחלופות המעצר המוסדיות. קטינים רבים שוהים שבועות ארוכים בבית הסוהר בהמתנה לצורך "ראיון קבלה" לחלופת מעצר. מדובר בתקופה הקריטית של הסתגלות למעצר, ולעתים קטינים (המונעים בין היתר מראייה קצרת-טווח), מעדיפים במהלכה לוותר על האפשרות השיקומית, ולסיים לרצות את עונשם בכלא.
  • העדר מסגרות טיפוליות מתאימות לבעלי מוגבלויות. עוברי חוק בעלי לקויות שכליות ונפשיות קשות הגובלות בפיגור נשלחים לתקופות מעצר ומאסר ארוכות, רק בשל העדר מסגרות טיפוליות מתאימות בשירותי הרווחה. על אף הצך האקוטי העולה מן השטח, טרם נפתח במסגרת חסות הנוער מעון המותאם לטיפול בקטינים בעלי מוגבלויות, ובעקבות זאת קטינים נזקקים ובעלי מוגבלויות נאלצים לשהות בכלא אך בשל העדר מקום מותאם עבורם.

 

בדוח השנתי מושם דגש גם על הישגי הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות, על החידושים השונים בעבודתה ועל היעדים שהציבה לעצמה לשנים הבאות, ובין היתר: קידום ופיתוח פרויקטים ייחודיים המתייחסים לבעיות העומק של לקוחות הסניגוריה הציבורית (ייעוץ שיקומי תומך, יצירת אפיקים לייעוץ משפטי הוליסטי, בתי משפט קהילתיים, בית המשפט לסמים בתל-אביב); פירוט של זיכויים רבים ובולטים שהתקבלו במהלך השנה החולפת, ופיתוח הלכות משפטיות בתחום הנוער ובתחום הפסיכיאטריה; קידום חלופות להליכים פליליים וחלופות למעצר ולמאסר, ברוח המלצות ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעוברי חוק; העלאת איכות הייצוג הניתן לאנשים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות; ביטול פקודת שב"ס שהגבילה את כניסתם של מומחים לבתי הסוהר; העלאת שיעור העצורים הזוכים לקבל ייעוץ בידי סניגור לפני חקירתם במשטרה; מיגור תופעת ה"כלובים" במתקני הכליאה; השקת פורטל הידע המקצועי לסניגורים החיצוניים; קידום החלטת או"ם בנושא מנגנון סיוע הדדי בין סניגוריות ציבוריות בעולם.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "הסניגוריה הציבורית פעולת ב-20 השנים האחרונות להגנה על זכויותיהם של אלה שלא יכולים להגן על עצמם. הדוח מפרט הישגים רבים של הסניגוריה הציבורית לאורך השנים, ובשנה החולפת בפרט. מלבד ההישגים הרבים בייצוג נאשמים, חשודים ואסירים, ניתן גם ללמוד על הפיכתה של הסניגוריה הציבורית לגורם מרכזי ומשפיע במערכת המשפט הפלילית, הן בעיצוב הלכות משפטיות והן בקביעת נורמות ומדיניות. לצד ההישגים והשיפורים, אנו רואים חובה להציף גם שורה של בעיות מהותיות העומדות על סדר יומה של מערכת המשפט הפלילית, שיש לקוות כי תבואנה על פתרונן בהקדם. הסניגורים הציבוריים ימשיכו בעבודתם המסורה מתוך תפיסה של שליחות חברתית ומחויבות עמוקה לזכויות האדם".

 

לקריאת הדוח המלא: דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2015 - סופי.pdf