עמדות ידיד בית-משפט

 
​הסניגוריה הציבורית ביססה את מעמדה בכל שנות קיומה כגוף מרכזי במשפט הפלילי, בעל מומחיות ראשונה במעלה בייצוג נאשמים וחשודים. בשל מומחיותה והבנת-הרוחב שלה את המשפט הפלילי, צורפה הסניגוריה הציבורית להליכים רבים במעמד של "ידיד בית המשפט", לעיתים ביוזמת בית המשפט עצמו.

  • מוסד "ידיד בית המשפט" (בלטינית: Amicus Curiae) מאשר לגוף שאינו צד ישיר להליך, להביע את עמדתו בהליך מסויים, כאשר הוא מייצג- מתוקף תפקידו או עיסוקו- אינטרס או מומחיות מיוחדות שמן הראוי שיישמעו בפני בית המשפט. 

הסניגוריה הציבורית הייתה הגוף הראשון במשפט הישראלי שהוכר כ"ידיד בית המשפט" (במ"ח 7929/97 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529).

  • להלן מצורפות העמדות השונות שהביעה הסניגוריה במסגרת עמדות שהוגשו כ- "ידיד בית המשפט" בסוגיות מרכזיות של המשפט הפלילי. חלק ניכר מעמדות אלו השפיעו והובילו לקביעת עקרונות-יסוד בתחום המשפט הפלילי בישראל.
תוצאות 25-21 מתוך 25 תוצאות
תוצאות 25-21 מתוך 25 תוצאות
כותרתממויין לפי כותרת בסדר יורדתאריךממויין לפי תאריך בסדר יורדקובץ  
ע"פ 7853/05 רחמיאן - החלה רטרואקטיבית של סעיף 300א המאפשר ענישה מופחתת ברצח01-01-2005קובץ PDF
דנ"פ 1558/03 אסד - האם בית המשפט רשאי לגזור עונש אחר תחת צו של"צ שבוטל?14-09-2003קובץ PDF
ע"פ 111/99 שוורץ - המבחנים לעיכוב ביצוע גזר-דין בשלב הערעור01-01-1999קובץ וורד
ע"פ 5121/98 יששכרוב - פסילת ראיות שניתנו תוך פגיעה בזכות ההיוועצות01-01-1998קובץ PDF
מ"ח 7929/96 כוזלי - ייצוג לקוי כעילה למשפט חוזר01-01-1996קובץ PDF
לעמוד הראשון הקודם
הבא