השינויים הצפויים בחוק חינוך מיוחד

 
|17/06/2018 |

להלן סקירת עקרונות הרפורמה בחוק חינוך מיוחד, אשר פורסמה השנה, ונמצאת בימים אלו בדיונים סופיים בוועדת החינוך של הכנסת.

​חוק חינוך מיוחד נחקק ב-1988, ומאז תוקן מספר פעמים, כאשר התיקון המשמעותי ביותר והנוגע ביותר לרפורמה הנוכחית הוא חקיקת פרק השילוב בשנת 2002.
בראשית השנה הנוכחית הודיע משרד החינוך על כוונתו לערוך רפורמה בחינוך המיוחד והמשולב. ביום 19 בפברואר 2018 פורסמה הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק חינוך מיוחד.בחודשים האחרונים נערכו בוועדת החינוך של הכנסת דיונים רבים על הצעת חוק זו. להלן תמונת מצב לגבי עקרונות הרפורמה המוצעת, נכון להיום.

 

1. הוועדות

על פי החוק הקיים היום, ישנן שתי ועדות הקובעות זכאות לחינוך מיוחד: ועדת השמה וועדת שילוב.
 

א. ועדת השמה

ועדת ההשמה מתקיימת ברשות המקומית, ובראשה יושב נציג הרשות המקומית. וועדה זו קובעת זכאות לשירותי חינוך מיוחד. אלו עשויים להינתן במסגרות חינוך מיוחד (כיתה קטנה או מוסד נפרד) או באמצעות שילוב יחידני.
הבחירה בין חינוך מיוחד לשילוב נעשית לרוב על ידי ההורים, אך המערכת אינה חייבת לקבל את עמדתם.
ההתאמות לילד משולב עשויות להינתן במסגרת סל אישי (דיפרנציאלי) או סל בית ספרי (סטטיסטי), תלוי בסוג המוגבלות.
 

ב. ועדת שילוב

ועדת שילוב היא ועדה שנערכת בבית הספר, בראשות מנהל בית הספר, ומקנה זכאות להישאר בבית הספר עם תמיכה של שירותי חינוך מיוחד. גם כאן יש אפשרות למסלול של תקצוב אישי (דיפרנציאלי) או בית ספרי (סטטיסטי) בכפוף לסוג המוגבלות.
 
שתי הוועדות רשאיות להחליט על זכאות לסייעת בהיקף שעות משתנה, לפי רמת התפקוד. (עד 30 שעות לכל היותר).
 

הוועדות על פי הרפורמה

על פי התיקון לחוק, ועדת ההשמה תיקרא מעתה "ועדת זכאות ואיפיון". היא עדיין תהיה ממוקמת ברשות/מחוז, אבל בראשה יעמוד נציג של משרד החינוך.
הוועדה תקבע זכאות לשירותי חינוך מיוחד, שעשויים להינתן במסגרת חינוך מיוחד או במסגרת שילוב (עם שעות אישיות וסייעת).
הבחירה בין סוגי המסגרות תהיה בידי ההורים, והחלטתם תחייב את המערכת (מלבד במקרה חריג אליו נתייחס בהמשך). יהיה על ההורים להודיע על החלטתם תוך 21 יום.
שמה של וועדת השילוב הבית הספרית לא ישתנה, אך סמכויותיה יצטמצמו.
 

חלוקת התפקידים בין וועדת הזכאות לוועדת השילוב

כלל הילדים יוכלו לגשת לוועדת הזכאות, והיא תקבע התאמות לפי רמת תפקודו של הילד.
עם זאת, ישנם ילדים עם מוגבלויות מסוימות או ברמות תפקוד מסוימות, שעניינם יידון רק בוועדת שילוב בית ספרית. אם יפנו לוועדת הזכאות, זו תפנה אותם לוועדת השילוב.


צוות בית הספר יקבע את רמת התפקוד של הילד בסולם של 1-4, בשאלון שימלא.
ישנן מוגבלויות המזכות ילד בשירותי חינוך מיוחד (שיינתנו, כאמור, במסגרת לפי בחירת ההורים) ובסל דיפרנציאלי גם כאשר הוא ברמת התפקוד הגבוהה ביותר (רמה 1). ההבדל בין רמות התפקוד יהיה רק בהיקף שעות הסיוע.
לדוגמא - ילד עם אוטיזם או מוגבלות שכלית, בכל רמות התפקוד, יהיה זכאי לסל דיפרנציאלי.
לעומת זאת, יהיו מוגבלויות מסוימות ורמות תפקוד בתוך מוגבלויות אחרות שידונו בהן בוועדת שילוב בית ספרית. הוועדה הזאת תוכל לקבוע זכאות להתאמות מתוך הסל הבית ספרי (הסטטיסטי).

 

דוגמאות:

  • ילד עם מנת משכל גבולית, ברמות תפקוד 1 או 2, יגיע לוועדת שילוב. אם הוא יהיה ברמת תפקוד 3 ו 4 הוא יגיע לוועדת זכאות.
  • ילד עם מוגבלות נפשית ברמת תפקוד 1 יגיע לוועדת שילוב, וילד כזה ברמות תפקוד 2 ומעלה יגיע לוועדת זכאות.

 

למידע נוסף:

 

ילד שיגיע לוועדת הזכאות יוכל לקבל אחת משלוש תשובות –

  • או שהוא זכאי לשירותי חינוך מיוחד (ואז יבחר מסגרת חינוך מיוחד או שילוב עם סל דיפרנציאלי)
  • או שהוא מופנה לוועדת שילוב בית ספרית
  • או שהוא לא זכאי כלל.

 

ילד שיגיע רק לוועדת שילוב יוכל לקבל אחת משתי תשובות –

  • זכאי לשירותי חינוך מיוחד מהסל הבית ספרי
  • או לא זכאי כלל.

בכל מקרה, את הזכאות לסל דיפרנציאלי (וסייעת) ולמסגרת חינוך מיוחד, תקבע רק וועדת זכאות.
דוגמא להשלכות של הרפורמה על ילדים עם מוגבלות – כיום ילדים עם הפרעה התנהגותית-רגשית רשאים לבקש מוועדת ההשמה ללמוד בכיתה קטנה. לאחר הרפורמה הם כבר לא יוכלו לבקש זאת, מכיוון שמי שיכריע בעניינם היא ועדת השילוב הבית ספרית. זאת, למעט ילד עם מוגבלות כזאת ברמת תפקוד נמוכה, שיוכל לבקש זאת מוועדת הזכאות.
לסיכום, בנוגע לדיונים בוועדות לקביעת הזכאות, הרפורמה בהחלט משנה את המצב הקיים.

 

2. תקציב שעות השילוב

בתחום זה הרפורמה אינה משנה את המצב קיים:
  1. אין שינוי בתקצוב השילוב הדיפרנציאלי. מקסימום שעות הטיפול בתקצוב הדיפרנציאלי יישאר  2.7 שעות, ומקסימום שעות הסייעת שיינתנו יישאר 30 שעות.
  2. הסל הסטטיסטי עדיין יחושב לפי 5.4% מתלמידי בית הספר כשהוא מוכפל ב-1.85 שעות שבועיות לתלמיד.

 

על פי דרישת נציבות השוויון, השעות הדיפרנציאליות עוגנו בתוספת לחוק. אנו עדיין עומדים על דרישתנו כי גם השעות הסטטיסטיות יעוגנו בחקיקה, ופועלים לשם כך.

על פי עמדת הנציבות, הנכון היה לממש את עיקרון "התקציב הולך אחר הילד", אותו התוותה ועדת דורנר. אולם בשל שיקולי תקציב, אשר היקפו שנויה במחלוקת, עיקרון זה טרם אומץ ברפורמה.

הנציבות סבורה, כי גם אם אין אפשרות לתת מענה זהה לילד משולב יחידנית (למשל - טיפול הידרותרפי או הארכת שנת לימודים), יש לספק לו חלופה הולמת, לדוגמא בשיטת השוברים.  

 

3. זכות ההורים לבחור

כאמור לעיל, זכות ההורים לבחור האם לשלב את ילדם יחידנית או לשבצו במסגרת של החינוך המיוחד תעוגן בחוק.
ואולם, ישנו חריג, לפיו וועדת הזכאות רשאית לשלול את בחירת ההורים בשילוב, אם שילוב "יפגע באופן ממשי בשלומו של הילד או של ילדים אחרים".

 

נציבות שוויון מתנגדת בתוקף לניסוח זה, מכיוון שהוא רחב מידי, ומאפשר לוועדות לשלול שילוב בקלות רבה מידיי. עמדתנו היא, שהחלטה כזאת חייבת להיקבע על ידי הרכב רחב יותר ובדרגים בכירים יותר, על מנת לוודא שייעשה רק במקרים חריגים. בנוסף, אנו מבקשים לקבוע חובת דיווח לוועדת החינוך של הכנסת, על מספר הילדים שזכאותם לשילוב נשללה.
 

4. הכשרת הצוות

סעיף נוסף שטרם נקבע בחוק  עוסק בהכשרת מורים ואנשי הצוות. עמדתנו היא שלצורך הצלחת השילוב, יש לקבוע הכשרה חובה למורים ולכלל אנשי הצוות.
 

5. מועד תחילת הרפורמה

התיקון לחוק ייכנס לתוקף בשנת הלימודים התש"פ (2019/20). ייערך פיילוט לפני מימושו המלא.
 

למידע נוסף