מדריך להנגשת קייטנות: תכנון הקייטנה

 
מאמר זה מציג את דרישות הנגישות בעת תכנון קייטנה, כך שתהיינה נגישות לילדים עם מוגבלות ולהורים עם מוגבלות.​​

​היוועצות עם מורשה נגישות לקראת הוצאת רישיון עסק

קייטנה מחויבת בהוצאת רישיון עסק לפי סעיף 2ג לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968. חובה זו חלה על כל "מקום שבו מתנהלת פעילות יום יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצת ילדים, לתקופה קצובה ורצופה של מספר ימים לפחות, בתקופת חופשת הלימודים מבית-הספר".
כמו לכל עסק טעון רישוי, כך גם לקייטנה נדרש אישור מורשה נגישות (מתו"ס ושירות) כי הקייטנה עומדת בהוראות תקנות הנגישות.

מינוי רכז נגישות

אם בגוף שמארגן את הקייטנה יש 25 עובדים ומעלה, עליו למנות רכז נגישות מבין עובדיו. עדיף שהרכז יהיה אדם עם מוגבלות, ובעל ידע בתחום הנגישות. תפקיד רכז הנגישות הוא לייעץ למפעילי הקייטנה על חובותיהם בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות, למסור מידע להורים על התאמות הנגישות שבוצעו בקייטנה, ולטפל בבעיות נגישות שמתעוררות במהלך הקייטנה. לשם כך, רכז הנגישות צריך לעבור הכשרה מתאימה. את שמו של רכז הנגישות ופרטי ההתקשרות עמו יש לפרסם באתר האינטרנט של מפעיל הקייטנות ובפרסומים אודות הקייטנה.

בחירת מקום נגיש לקיום הקייטנה

נדרש שהמקום בו מתקיימת הקייטנה, לדוגמה – מתנ"ס, יעמוד בדרישות הנגישות מבניין לפי תקנות התכנון והבנייה מרגע היפתחו לציבור או תקנות הנגישות לבניין ציבורי קיים, אם הגיע המועד לסיום הנגשת אותו בנין בהתאם לעניין, ולפי תקנות השירות בחלקים העוסקים במבנה.
אם הקייטנה מתקיימת בשטח פתוח, לדוגמה בחורשה, יש לוודא כי המקום נגיש בהתאם לתקנות הנגישות לשירות ותקנות הנגישות למקום שאינו בניין.

תכנון פעילויות הקייטנה

עיקרון מרכזי בהנגשת הקייטנה הוא יצירת חוויה עבור ילדים עם מוגבלות הדומה לזו של ילדים ללא מוגבלות והכלתו בכל הפעילויות המתקיימות. יש לבחון ולוודא כי מגוון הפעילויות - חברתיות, משחק, בידור, יצירה, תרבות, אומנות וספורט – יוצרות את חווית ההתרעננות, ההפוגה ושמחת החיים עבור כלל משתתפי הקייטנה. חסמי נגישות, אי הכללה ופגיעה בתחושת ההשתייכות יוצרים תחושות קשות ופוגמים בהנאה ובהעצמה שאמורה לספק הקייטנה.

הכנת תכנית פעולה להנגשה

בשל הגיוון בסוגי הפעילויות ומיקומן באזורים שונים – בתוך בניין, בשטחי חוץ, אצל ספקים חיצוניים – מומלץ להכין תכנית פעולה להנגשת הקייטנה. תכנית הפעולה להנגשת הקייטנה מאפשרת בחינה כוללנית של מגוון השירותים המסופקים בקייטנה וזיהוי המרכיבים המרכזיים שהנגשתם תבטיח חוויה דומה לילד עם מוגבלות המשתתף בקייטנה כמו לכלל המשתתפים.

שלבי הכנת תכנית פעולה

  1. איתור כלל מוקדי העניין ומערך הדרכים במקומות בהם מתקיימת הקייטנה, בתוך בניין ובשטחי חוץ, וקיום הנגישות ביניהם מהרחוב ועד כל פעילות.
  2. איפיון הפעילויות שעושים הילדים במקום, ובחינה האם יש לדרוש חלופות או התאמות עבור כל אחד מסוגי הליקויים.
  3. הנגשת מרכזי העניין העיקריים, הפעילויות, והדרכים שמובילות אליהם.
  4. היזון חוזר – האם היקף ההנגשה המתוכנן יוביל לחוויה דומה בטיבה ובאיכותה עבור ילד עם מוגבלות? אם התשובה שלילית – יש לחזור ולבצע תיקונים נדרשים בהתאם לתוצאה.
    עוד על הכנת תכנית פעולה ניתן למצוא במאמר "תכנית פעולה להנגשת מקום שאינו בניין".
  5. עיקרון חשוב בהגשת הפעילויות בקייטנה הוא מתן אפשרויות אלטרנטיביות. כך, אם בפעילות מסוימת ילד עם מוגבלות אינו יכול להשתתף בשל מוגבלותו, ניתן לקיים באותה שעה פעילות אחרת שילדי הקייטנה הולכים אליה, ואשר מותאמת עבורו. אין ליצור פעילות ייחודית עבור ילד עם מוגבלות ששאר ילדי הקייטנה אינם משתתפים בה משום שהדבר פוגע בהשתלבות ואינו שוויוני.
יש לבדוק עם הילד עם המוגבלות באיזו פעילות הוא מעוניין להשתתף ולא לקבוע עבורו מה מתאים לו ולמה הוא מסוגל. לדוגמה, לפני שמחליטים שילד עם מוגבלות שמיעה אינו יכול להשתתף במשחק כדורגל משום שאינו שומע את הנחיות השופט, כדאי לבדוק איתו האם הדבר כך, וליצור התאמות עבורו. התאמות כאלה יכולות להיות כתיבת הנחיות השופט על שלט שהילד יכול לקרוא או על דגל שמניפים, במקום השמעתן רק באמצעות שריקה.

תכנון פעילויות בקייטנה

יש לתכנן פעילויות בקייטנה כך שילדים עם מוגבלות יוכלו ליטול בהן חלק. לדוגמה, בפעילויות יצירה:
על-ידי מתן אפשרות לילד עם מוגבלות מוטורית לגזור או לצייר כפי יכולתו, וכן מתן זמן מתאים גם לילדים שביצוע פעולות היצירה לוקח להם זמן רב יותר. ניתן לאתגר ילדים כך שיצליחו בביצוע הפעילויות חרף הקושי הנובע ממוגבלותם, ולפי הצורך תוך סיוע. במצבים בהם ילד עם מוגבלות לא יכול להשתתף בפעילות בגלל מהות הפעילות, לדוגמה פעילות אתגרית שכוללת טיפוס על חבלים עבור ילד המתנייד בכיסא גלגלים, יש ליצור פעילויות אלטרנטיביות עבור הילד, כך שתהייה לו חלופה ראויה. 

התכנסויות

אם במסגרת הקייטנה מתקיימת התכנסות של המשתתפים עם הצוות, כגון בפתיחת היום או בסיומו, יש לקחת בחשבון תוספת זמן שנדרשת להתארגנות או ביצוע המשימה על-ידי ילדים עם מוגבלות ויש לאפשר זאת.
אם ההתכנסות היא באולם שהתפוסה בו היא של 150 מקומות ישיבה ומעלה (בלי קשר למספר המשתתפים בפועל), על מפעיל הקייטנה לספק תמלול של הנאמר בהתכנסות, כדי שמשתתפים עם מוגבלות שמיעה יוכלו להבין את הנאמר וליטול חלק.

טיולים

תכנון טיול במסגרת הקייטנה צריך לקחת בחשבון נגישות התחבורה לטיול, נגישות המסלול וחסמים הנובעים מתוואי השטח; נגישות לארוחה, נגישות לבית שימוש, נגישות לאטרקציות ועוד. רשות הטבע והגנים וקק"ל הכשירו בשמורות הטבע, הגנים הלאומיים ובשטחי היערות מסלולי טיול נגישים. ניתן לברר עימם אלו מסלולים נגישים למטיילים עם מוגבלות, ולתכנן את הטיול בהתאם.  בנוסף למסלול הנגיש ניתן לתת אפשרות גם למסלול לא נגיש, בתנאי שלמסלול הנגיש יוצאת קבוצה מגוונת של ילדים ולא רק ילדים עם מוגבלות.

הנגשת מידע

מרכיב מרכזי בכל פעילות בקייטנה הינו התקשורת עם המשתתפים. עבור חלק מהמשתתפים יש להנגיש את התקשורת, על-מנת שיוכלו לשמוע, לקרוא ולהבין את הנאמר או הנכתב. לדוגמה, ילד עם מוגבלות שמיעה עשוי להתקשות לשמוע את דברי המדריך או איש הצוות. כדי שיוכל להבין אותם כמו כולם, יש לספק לו התאמות נגישות. ילד כזה עשוי להזדקק לאמצעי עזר בשמיעה, ויש לספקם; הילד עשוי לקרוא שפתיים ולכן צריך שהמדריך או כל דובר אחר יפנה אליו את פניו בעת שהוא מדבר;
נערה עם מוגבלות ראייה עשויה להתקשות לקרוא חומר כתוב הניתן למשתתפים בהדפסה או במחשב. כדי שתוכל להבין את המידע הכתוב כמו שאר הנערים יש לספק לה התאמות נגישות. התאמות אלה יכולות להיות אספקת זכוכית מגדלת באמצעותה היא יכולה להגדיל הכתב, או הקראה של החומר הכתוב על-ידי איש צוות. 
ילד עם מוגבלות קוגניטיבית עשוי להתקשות להבין את מה שנאמר או נכתב. יתכן שעבורו די בדיבור בשפה פשוטה ואם מדובר בחומר כתוב, כתיבה בשפה פשוטה, או שייתכן שיהיה צורך בפישוט לשוני או בסמלול.
את ההתאמות במידע על ההורים לבקש זמן סביר מראש ממפעיל הקייטנה, על-מנת שיוכל להיערך לאספקתן. ההתאמות כוללות:
  • כתיבה או הקלטה של מידע שניתן בעל-פה
  • מידע כתוב בדפוס נגיש
  • מידע כתוב בפישוט לשוני
  • מידע כתוב בקובץ מוקלט
  • מתן מידע בקובץ המתאים לתוכנת הקראה או המרה לברייל
  • הקראה על-ידי איש צוות
  • מתן המידע מודפס בכתב ברייל

פרסום התאמות הנגישות והאפשרות לבקש התאמות נגישות אישיות

דוגמאות להתאמות אישיות הן חומר כתוב מודפס בדפוס נגיש, והקלטה בקובץ דיגיטלי של חומר כתוב. כדי שמפעיל הקייטנה יוכל להיערך מראש לאספקה של התאמות אלה, עליו לפרסם בעת פרסום הקייטנה למי לפנות ועד מתי לפנות כדי לבקש התאמות נגישות נוספות.
יש לזכור שההורים מכירים באופן הטוב ביותר את ילדיהם וצרכיהם. לכן מומלץ ביותר להיוועץ בהם לגבי ההתאמות האישיות להן זקוק ילדם, ולסמוך על ההכוונה שהם מספקים.

את התאמות הנגישות הנוספות יש לספק ללא דרישה של תעודה המעידה על מוגבלות המשתתף, וללא גבייה של תוספת תשלום.

הנגשה של דרכי ההתקשרות ההרשמה

כל הדרכים ליצירת הקשר עם מפעיל הקייטנה צריכות להיות נגישות, כדי שהורים עם מוגבלות יוכלו ליצור קשר עם מפעיל הקייטנה. דרכים אלה כוללות:
  • ערוץ טלפוני

אם למפעיל הקייטנה מערכת לניתוב שיחות (IVR), עליו להנגיש אותה. 

יש לספק ערוץ אלטרנטיבי ליצירת קשר באמצעות הטלפון, לדוגמה, באמצעות מייל, עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה.

  • אינטרנט

אם למפעיל הקייטנה אתר אינטרנט לשירות הציבור המספק מידע על הקייטנה, ומאפשר יצירת קשר עם מפעיליה או מאפשר הרשמה – יש להנגיש אותו.

יש להנגיש את הליך ההרשמה עבור הורים עם מוגבלות. לדוגמה, בעת מילוי טופס הרשמה, אם הורה מבקש זאת  - יש לסייע לו במילוי הטופס (באמצעות הקראת הטופס, מילוי הטופס, אפשרות למלא את הטופס במקום שקט, וכדומה).
אם יש אפשרות למלא את הטופס באופן מקוון, יש לוודא כי אתר האינטרנט והטופס נגישים.

הנגשת נהלים והליכים

יש לוודא כי הנהלים והתהליכים אינם חוסמים את הנגישות לילדים ובני נוער עם מוגבלות, אלא מקדמים את שילובם. כאן יש לבחון מה על מפעיל הקייטנה לבצע או לשנות, באופן שבו תפעל הקייטנה, כדי שילד עם מוגבלות יוכל להשתתף ולחוות חוויות דומות לילד ללא מוגבלות? בכל תחום של פעילות הקייטנה שבו התשובה לשאלה תעלה קושי  - יש לפעול להסרתו.
דוגמאות לנהלים שיש לבצע בהם התאמות:
  • איסור כניסה של חיות לקייטנה – יש לאפשר למשתתף המסתייע בחיית שירות, כגון כלב נחייה, להביא אותם לקייטנה. יש להנחות את צוות הקייטנה והמשתתפים שלא ללטף או לשחק עם החיה ללא אישור של בעליה, אך אין למנוע ממנו להיות צמודה אליו במשך כל הפעילות.
  • מתן אפשרות לילד או נער הנזקק למלווה מטעמו במהלך הקייטנה, כגון סייעת, להיעזר בהם גם במהלך הקייטנה, ואין לגבות מהמלווה תשלום.
  • אם במסגרת הפעילויות בקייטנה נדרשים המשתתפים להביא אישורים כתנאי להשתתפותם, אין לדרוש אישורים אחרים או נוספים ממשתתפים עם מוגבלות.
  • הקצאת זמן רב יותר להתארגנות של ילדים עם מוגבלות הזקוקים לכך.
  • אסור למפעיל קייטנה למנוע קבלה לקייטנה של ילד או נער עם מוגבלות, בשל מוגבלותם. ולהחליט על דעתו בלבד מה יתאים לו ומה יימנע ממנו במהלך הקייטנה.
  • אין לספק לילד עם מוגבלות את השירות בתנאים הנופלים מאלה הניתנים לילד ללא מוגבלות. למשל: אין לגבות עבור ילד עם מוגבלות  תשלום גבוה יותר מאשר מילד שאינו עם מוגבלות.
  • ניתן לקבוע תנאי השתתפות בקייטנה, אך ורק אם הם חלים על כל הילדים באופן שוויוני. לדוגמה, מותר לקבוע שקייטנה מסוימת פתוחה לילדים מגיל או עד גיל מסוים; או שפעילות מסוימת היא אתגרית ומתאימה לילד מגובה מסוים כתנאי מדיד שחל על כולם, ובלבד שהתנאי סביר ונדרש ואיננו אך כיסוי להדרה.
  • אם פעילות מחייבת ליווי הורים, מותר לדרוש זאת לגבי כל הילדים. אסור לדרוש ולאכוף זאת רק לגבי ילד עם מוגבלות.
  • אסור למפעיל הקייטנה למנוע מילד עם מוגבלות השתתפות בקייטנה או בפעילות מסוימת עקב חשש לשלומו או לבטיחותו, הנובע ממוגבלותו. יש לבסס זאת על בדיקה מקצועית פרטנית הנערכת באופן שוויוני ומכבד לכל הילדים. במקרה זה הורי הילד יקבלו החלטה בעצמם.
ראו בתקנות נגישות השירות, פרק ג'
ראו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ס' 19ו'

הדרכת צוות הקייטנה

צוות הקייטנה מורכב לרוב מבני נוער או מבוגרים צעירים המתחלפים מדי שנה. יש  להדריך את צוות הקייטנה על חשיבות השילוב של ילדים עם מוגבלות ועל חשיבות ההנגשה ככלי מסייע לשילוב. ההדרכה צריכה לכלול מידע על חוק השוויון, על איסור הפליה של ילדים עם מוגבלות, על סוגי המוגבלויות, מוגבלויות בלתי נראות ונראות, וכיצד לתת שירות למשתתפים עם מוגבלות.
 יש ליידע את הצוות בכללי "עשה" ו"אל תעשה", על ההתאמות שהותקנו במרחב בו מתקיימת הקייטנה וכיצד מפעילים אותן, לרבות על העובדה שעליהם להיות זמינים ותקינים כל משך הפעילות, ואם לא – אל מי לפנות כדי שיסדיר זאת, וכן על נוהלי התנהלות במצבי חרום.
אם יש התאמות שנועדו לחלק מהמשתתפים בעקבות בקשתם, יש להציג זאת לצוות הקייטנה כדי שיספקו את ההתאמות.
אם הגוף שמארגן את הקייטנה מעסיק 25 עובדים קבועים ומעלה, יש להדריך את העובדים גם באמצעות התנסות חווייתית. 
זאת בכדי שתהיה להם למידה משמעותית יותר והבנה ערכית  שתוכל לייצר שינוי תודעתי ויחס הוגן.
 
כדי שהקייטנה תהייה נגישה, יש לוודא כי מתקיים רצף נגישותי בין מוקדי העניין השונים. לכן חשוב ביותר לוודא כי הפעילויות, המעבר ביניהן, וההגעה אליהן ומהן יוצרות רצף נגישות. לדוגמה, אם ניתנות הנחיות לפני פעילות כלשהי, וההנחיות אינן נגישות לילד עם מוגבלות שמיעה, הרי שהוא לא יוכל ליטול חלק בפעילות גם אם נערכו בה עצמה התאמות נגישות. אם נדרשת היערכות לאחר פעילות אחת ולפני פעילות שניה, ולילד עם מוגבלות לוקח יותר זמן להתארגן, הרי שכדי שיוכל לעבור מהפעילות הראשונה לשנייה, יש לאפשר יותר זמן ביניהן.
מפעיל הקייטנה צריך לתכנן כיצד במרכיבים השונים של הקייטנה ובפעילויות השונות, משולבות התאמות הנגישות, ולספק את ההתאמות הנדרשות במהלך הקייטנה. 

בחירת ספקים נגישים

פעילויות הקייטנה עשויות להיות מסופקות על-ידי ספקים, ולא על-ידי מפעיל הקייטנה עצמו. חלק מהפעילויות יכולות להתבצע על-ידי ספק המגיע למתחם הקייטנה, כמו מפעיל חוג או מפעיל מזנון, וחלק מהפעילויות יכולות להתקיים מחוץ למתחם הקייטנה כמו יציאה לבריכה, לסרט או להצגה. על מפעיל הקייטנה לוודא מול הספקים כי השירות שהם מספקים נגיש, וכי המקום עצמו נגיש באופן מלא. ספקי השירות השונים צריכים לספק שירות נגיש כבר כיום, במקומות נגישים, בהתאם לתקנות. אם השירות של ספק אינו נגיש, יש לבחור ספק אחר שהשירות והמקום שלו נגיש.

פטורים

אם הנגשת הקייטנה פוגעת במהות הנושא שלה, מאפשר החוק לקבל פטור מהנגשתה. כיום מאפשרות התקנות לקבל את הפטור לשני סוגים של קייטנות – קייטנות מחול וקייטנות ספורט. במקרים אחרים, לשם בדיקת האפשרות לקבלת פטור בשל פגיעה במהות הקייטנה, יש לפנות למחלקת פניות הציבור בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. 

למידע נוסף



עודכן 6 בנובמבר 2018