איסור הפליית אדם עם מוגבלות בחוזה ביטוח

 
איסור אפליית אדם עם מוגבלות בחוזה ביטוח - מידע לציבור

​הזכות

זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבל יחס שוויוני גם ברכישת ביטוח, ככל אדם ללא מוגבלות. סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח 1998 אוסר על חברות ביטוח להפלות אדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, על ידי מתן "יחס שונה" בכריתת חוזה ביטוח.
"יחס שונה" יכול להיות, בין היתר, סירוב לבטח את המבקש, או הסכמה לבטחו אך בהחרגה – על ידי גביית דמי ביטוח גבוהים יחסית לאלה שנדרשים מאדם ללא מוגבלות, באופן בלתי סביר.
יחס שונה לא יהווה אפליה, אם הוא סביר בנסיבות העניין, ומבוסס על נתונים אמינים ורלוונטיים להערכת הסיכון הביטוחי במקרה המסוים.

ננסה להסביר זאת במילים אחרות

מערכת היחסים של מבוטח ומבטח נשענת על ניהול סיכונים.
המבוטח מקווה כי אם וכאשר יקרה מקרה הביטוח חברת הביטוח תשלם לו פיצוי, וחברת הביטוח מקווה כי לעולם לא יקרה מקרה הביטוח והיא תוכל לקבל את התשלומים מהמבוטח לאורך שנות הביטוח, מבלי לשלם פיצוי.
כשמלכתחילה ידוע, או מוכח, כי במקרה מסוים יש סיכוי גבוה יותר, או גבוה מאוד, שיקרה מקרה הביטוח, לא מדובר בניהול סיכונים אלא בסיכון ממש. במקרה כזה חברת הביטוח אינה מחויבת לבטח, או שמותר לה לגבות בעבור הסיכון המתקיים, סכום גבוה יותר של תשלומים.
משמעות הדבר היא, שכשאדם עם מוגבלות מבקש לרכוש ביטוח, וחברת הביטוח מסרבת למכור לו בגלל מוגבלותו, או מסכימה למכור לו, אך מתנה את המכירה בעלות גבוהה יותר מזו שנדרשת מאדם ללא מוגבלות, והיא מצליחה לבסס את החלטתה על נתונים אמינים ורלוונטיים למקרה, למשל, נתונים אקטואריים, סטטיסטיים, רפואיים, מדעיים ואחרים, המוכיחים כי הסיכון הצפוי לה ממכירת הביטוח בנסיבות מוגבלותו של המבקש, עולה על הסיכוי שיקרה מקרה הביטוח, היא לא תהיה מחויבת למכור את הביטוח למבקש, או תוכל למכור לו בהחרגות שיצמצמו את הסיכון עבורה, והסירוב או ההחרגה לא יהוו הפליה..
אך אם החברה אינה מצליחה לבסס את הטענה כי במקרה הספציפי, המוגבלות מחד והביטוח המתבקש מאידך, יטילו עליה סיכון גבוה יותר מהסיכון הקיים בכל מכירת ביטוח, הרי שעליה למכור את הביטוח, וסירוב לעשות כן, או החרגה על ידי תשלום גבוה של המבוטח, עלול לעלות לכדי הפליה האסורה בחוק.

איך זה קורה בפועל

אם חברת הביטוח החליטה לסרב לבטח את האדם, או החליטה לבטח אותו בתנאים השונים מתנאי יתר המבוטחים ללא מוגבלות, עליה להודיע לו על כך בכתב, תוך 90 ימים מיום שנמסרה ההצעה לכריתת חוזה ביטוח או לשינוי חוזה ביטוח.  על תשובת החברה לכלול:
  1. תמצית הנתונים עליהם התבססה חברת הביטוח בהחלטתה לדחות או להחריג.
  2. פירוט בדבר האפשרויות בהן יכול האדם לנקוט, אם הוא סבור כי חברת הביטוח נהגה כלפיו באופן מפלה.

לצערנו קיימים מקרים רבים שבהם חברות ביטוח מסרבות לבטח אנשים עם מוגבלות, או דורשות מהם מחירים גבוהים במיוחד, לכאורה ללא כל קשר בין המוגבלות לביטוח שהם רוצים לרכוש, וכמעט בכל המקרים הן אינן מעבירות לידיעת המבקש, יחד עם הודעת הדחיה או ההחרגה, את תמצית הנתונים שהסתמכו עליהם בהחלטה שנתנו בעניינו, כדי שיוכל לערער עליהם ולהראות שאינם רלוונטיים למקרה שלו.

אז מה לעשות כשנדחינו מחמת מוגבלות?

קודם כל לעשות מאמץ סביר לבטח את עצמנו בחברת ביטוח אחרת.
בנוסף, אדם הסבור כי הופלה לרעה מחמת מוגבלותו על ידי חברת הביטוח, יכול להגיש תביעה כנגד החברה בבית המשפט בעילת הפליה בביטוח.
לחילופין, הוא יכול להגיש תלונה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר. הממונה הוא הגורם האחראי מטעם מדינת ישראל על תפקוד חברות הביטוח, ובסמכותו להורות להן לשנות את החלטותיהן במקרים ספציפיים וכן לשנות את נהליהן והתנהלותן הכללית, ככל שימצא לנכון.
פרטי המפקח על הביטוח בהמשך.
אם הממונה על שוק ההון לא נתן החלטה בתלונה בתוך 90 ימים, יכול המתלונן ביום ה 91 להעביר את התלונה ל"וועדת תלונות" במשרד המשפטים, המוקמת אד הוק בכל פניה.
העברת התלונה נעשית באמצעות פניה ללשכת היועץ המשפטי של משרד המשפטים. פרטים בהמשך.
ועדת התלונות תעדכן את הממונה על שוק ההון על העברת התלונה, והממונה יעביר לוועדה את כל החומר הנמצא ברשותו בתוך 14 ימים. היא תהיה מורכבת משלושה חברים: שופט לשעבר, אקטואר ומומחה בתחום הבריאות, הרלוונטי לתלונה שבגינה הוקמה הועדה. היא רשאית לפעול בכל דרך הנראית לה נכונה כדי לשמוע את טענות הצדדים ולברר את התלונה, עליה לשמוע גם את עמדתם של הנציבות וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ולבסוף תיתן את החלטתה בכתב ותנמק. הועדה מוסמכת להורות לחברת הביטוח לשנות את החלטתה במקרה הנדון.
על החלטת המפקח ועל החלטת ועדת התלונות ניתן להגיש ערר לבית המשפט המחוזי תוף 45 יום מקבלת תשובת אחד הגופים. חובת ההוכחה שההחלטה של חברת הביטוח עומדת בתנאי החוק ואינה מהווה הפליה מוטלת על חברת הביטוח. היא תצטרך, בתשובתה למפקח, או לועדת התלונות, או לבית המשפט, להוכיח שההחלטה שלה התקבלה על בסיס נתונים או מידע שהם אמינים או רלוונטיים להערכת הסיכון הביטוחי המסוים לגבי המבקש.

חשוב להדגיש

אנו ממליצים בכל מקרה לעשות מאמץ סביר לבטח את עצמכם בחברת ביטוח אחרת עם קבלת הסירוב או ההחרגה, ולהגיש תלונה למפקח על שוק ההון מיד עם קבלת ההודעה על סירוב לבטח, ולא יאוחר מ 30 יום ממועד שנודע עליו, וזאת אם בתקופה זו עדיין לא קרה מקרה הביטוח מפניו ביקשתם לבטח את עצמכם.
חוק השוויון מאפשר במקרה כזה, ואם קרה לאחר מכן מקרה הביטוח שבגינו סורב המבקש או הוחרג, לקבל פיצוי מן החברה אף שאינו מבוטח אצלה. בית המשפט שאליו יפנה לאחר מכן, ככל שיחליט לעשות זאת, יהיה רשאי להורות לחברת הביטוח שסירבה לבטח, לשלם לו בכל זאת את תגמולי הביטוח, כפי שהיה מקבל בעת קרות מקרה הביטוח, לו היה מבוטח אצלה.

המפקח על שוק ההון

המפקח על הביטוח, היחידה לפניות הציבור, אגף שוק ההון הביטוח והחסכון
משרד האוצר
קפלן 1 ת.ד 13195 ירושלים 9195015
טלפון: 3002*

ועדת התלונות של משרד המשפטים

ועדת התלונות על חוזה ביטוח
לשכת היועץ המשפטי למשרד המשפטים
צלאח א דין 29 ירושלים 9149001
טלפון: 02-6466650
פקס: 02-6467023